MIŠNA: Ruce se omývají [nalitím vody] pro nesvaté [pokrmy], pro desátek a pro terumu; pro svaté [oběti] se [ruce] ponořují; a pro [vodu očištění s popelem] chatat – jestliže se znečistily ruce, je znečištěno [celé] tělo.
מתני׳ נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה ולקודש מטבילין ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו
Kdo se ponořil pro nesvaté a určil se pro nesvaté, má zakázáno [jíst] desátek. Kdo se ponořil pro desátek a určil se pro desátek, má zakázanou terumu. Kdo se ponořil pro terumu a určil se pro terumu, má zakázáno svaté. Kdo se ponořil pro svaté a určil se pro svaté, má zakázánu [vodu] chatat. Kdo se ponořil pro přísnější, smí k lehčímu. Kdo se ponořil a neurčil se, je jako by se nebyl ponořil.
טבל לחולין הוחזק לחולין אסור למעשר טבל למעשר הוחזק למעשר אסור לתרומה טבל לתרומה הוחזק לתרומה אסור לקודש טבל לקודש הוחזק לקודש אסור לחטאת טבל לחמור מותר לקל טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל
Oděv člověka nevzdělaného (am haarec) je [považován za nečistý jako] midras [nečistota sedáním či došlapem] pro perušim; oděv perušim je midras pro ty, kdo jedí terumu; oděv těch, kdo jedí terumu, je midras pro svaté; oděv svatých je midras pro [ty, kdo zacházejí s vodou] chatat.
בגדי עם הארץ מדרס לפרושין בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש בגדי קודש מדרס לחטאת
Josef ben Joezer byl nejzbožnějším mezi kněžstvem, a [přesto] byl jeho ručník midras pro svaté. Jochanan ben Gudgeda jedl po všechny své dny v čistotě svatých [obětí], a [přesto] byl jeho ručník midras pro [vodu] chatat.
יוסף בן יועזר היה חסיד שבכהונה והיתה מטפחתו מדרס לקודש יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקודש כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לחטאת:
Postavili proti tomu [baraitu]: Za terumu a prvotiny se [při zneužití] trestá smrtí [z ruky nebes] a [přidává se] pětina, jsou zakázány nekohenům, jsou majetkem kohena, ruší se [smíchány] v poměru jedna ku sto a vyžadují omytí rukou a západ slunce [po očištění]. To vše platí o terumě a prvotinách, což neplatí o desátku, a tím spíše ne o nesvatých [pokrmech].
ורמינהי התרומה והביכורים חייבין עליהן מיתה וחומש ואסור לזרים והן נכסי כהן ועולין באחד ומאה וטעונין נטילת ידים והערב שמש הרי אלו בתרומה וביכורים מה שאין כן במעשר וכל שכן בחולין
Jak jsme učili v Mišně: Každý, kdo vyžaduje ponoření do vody podle slov soferim, znečišťuje svaté [oběti] a znehodnocuje terumu, ale nesvaté a desátek [jíst] smí; to jsou slova rabiho Meira. A mudrci zakazují [jíst] desátek. Ale nesvaté s nesvatými je rozpor!
דתנן כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקודש ופוסל את התרומה ומותר לחולין ולמעשר דברי רבי מאיר וחכמים אוסרים במעשר אלא חולין אחולין קשיא
Namítl proti tomu Rav Šimi bar Aši: Mudrci se s rabim Meirem přou jen o jídlo desátku, ale o dotek desátku a o jídlo nesvatých se nepřou. [Proto vysvětli]: obojí se týká jídla, a to není rozpor: zde [jde] o jídlo chleba, tam o jídlo ovoce. Neboť řekl Rav Nachman: Kdo si omývá ruce kvůli ovoci, patří k nadutcům.
מתקיף לה רב שימי בר אשי עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי מאיר אלא באכילה דמעשר אבל בנגיעה דמעשר ובאכילה דחולין לא פליגי אלא אידי ואידי באכילה ולא קשיא כאן באכילה דנהמא כאן באכילה דפירי דאמר רב נחמן כל הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח
Učili mudrci: Kdo si omývá ruce – zamýšlel-li [to], jeho ruce jsou čisté; nezamýšlel-li, jeho ruce jsou nečisté. A tak i ten, kdo ponořuje své ruce – zamýšlel-li, jeho ruce jsou čisté; nezamýšlel-li, jeho ruce jsou nečisté. Ale vždyť se učí v baraitě: Ať zamýšlel, nebo nezamýšlel, jeho ruce jsou čisté! Řekl Rav Nachman: To není rozpor: zde [jde] o nesvaté,
ת"ר הנוטל ידיו נתכוון ידיו טהורות לא נתכוון ידיו טמאות וכן המטביל ידיו נתכוון ידיו טהורות לא נתכוון ידיו טמאות והתניא בין נתכוון בין לא נתכוון ידיו טהורות אמר רב נחמן לא קשיא כאן לחולין
Originál: Chagigah 18b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.