Protože je to obydlí, jehož užívání je pod širým nebem, a v žádném obydlí, jehož užívání je pod širým nebem, se nesmí přenášet [na ploše] větší než plocha dvou sea.
משום דהוי דירה שתשמישה לאויר וכל דירה שתשמישה לאויר אין מטלטלין בה יתר מבית סאתים:
Eruvin 100a עירובין
Struktura debaty:Baraita 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Jsou-li jeho kořeny vysoko nad zemí atd. Bylo řečeno: Kořeny stromu, které vycházejí z výšky nad tři [tefachy] do [výšky] pod tři – Raba řekl: Je dovoleno je užívat. Rav Šešet řekl: Je zakázáno je užívat.
שרשיו גבוהין מן הארץ וכו': איתמר שרשי אילן הבאין מלמעלה משלשה לתוך שלשה רבה אמר מותר להשתמש בהן רב ששת אמר אסור להשתמש בהן
Raba řekl: Je dovoleno je užívat, neboť vše, co je méně než tři [tefachy] nad zemí, je zemí. Rav Šešet řekl: Je zakázáno je užívat, neboť protože vycházejí z [místa] zákazu, jsou zakázány.
רבה אמר מותר להשתמש בהן דכל פחות מג' דארעא ארעא היא רב ששת אמר אסור להשתמש בהן דכיון דמכח איסור קאתי אסורין
Podobají se [kořenům] jako u Mešunity: ty, které stoupají vzhůru, jsou zakázány; ty, které klesají dolů, jsou dovoleny; ty, které [vedou] do stran, jsou předmětem sporu Raby a Rav Šešeta.
דדמו כמשוניתא דסלקין לעילא אסורין דנחתין לתתאי שרו לצדדין פלוגתא דרבה ורב ששת
A stejně u příkopu, a stejně v rohu.
וכן אניגרא וכן בקרן זוית
Jedna palma patřila Abajemu a vyrůstala ze dna [příkopu]. Přišel před Rav Josefa a ten mu ji dovolil.
ההוא דיקלא דהוה לאביי והוה סליק באיפומא אתא לקמיה דרב יוסף ושרא ליה
Rav Acha bar Tachlifa řekl: Ten, kdo ti ji dovolil, ti ji dovolil podle Raby.
אמר רב אחא בר תחליפא דשרא לך כרבה שרא לך
To je samozřejmé! Mohl bys říci, že i podle Rav Šešeta je dům jako by byl zaplněn, a ať se smí užívat [prostor] méně než tři [tefachy] u střechy – proto nás to učí.
פשיטא מהו דתימא אפילו לרב ששת ביתא כמאן דמלי דמי ולישתמש בפחות מג' סמוך לגג קמ"ל
Učili jsme se: Jsou-li jeho kořeny vysoko nad zemí tři tefachy, nemá na nich sedět. Jak to vypadá? Jestliže se neohýbají zpět [k zemi], je to samozřejmé! Nýbrž není snad [smysl ten], že i když se ohýbají zpět?
תנן שרשיו גבוהין מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהם היכי דמי אי דלא הדרי כיפי פשיטא אלא לאו אע"ג דהדרי כיפי
Ne, vskutku když se neohýbají zpět, a učí nás tím, že i když je jedna jeho strana v rovině se zemí.
לא לעולם דלא הדרי כיפי והא קמ"ל אע"ג דצידו אחד שוה לארץ:
Učili naši mistři: Kořeny stromu, které jsou vysoko nad zemí tři tefachy nebo je pod nimi dutina tři tefachy, i když je jedna strana v rovině se zemí, nemá na nich sedět, protože se nevylézá na strom, nevisí se na stromě a neopírá se o strom.
ת"ר שרשי אילן שגבוהין מן הארץ ג' טפחים או שיש חלל תחתיהן ג' טפחים אע"פ שצידו אחד שוה לארץ ה"ז לא ישב עליהן לפי שאין עולין באילן ואין נתלין באילן ואין נשענין באילן
A nemá vylézt na strom, dokud je ještě den, a sedět tam celý den – ať strom, ať jakékoli zvíře. Ale do cisterny, příkopu, jeskyně nebo [přes] zídku smí šplhat nahoru a šplhat dolů, i kdyby měly sto am.
ולא יעלה באילן מבעוד יום וישב שם כל היום כולו אחד אילן ואחד כל הבהמה אבל בור שיח ומערה וגדר מטפס ועולה מטפס ויורד ואפילו הן מאה אמה
Jedna baraita učí: Vylezl-li, smí slézt; a jiná učí: Je zakázáno slézt. To není obtížné: tato [mluví o tom, kdo vylezl], dokud byl ještě den, tamta [o tom, kdo vylezl], když se setmělo.
תני חדא אם עלה מותר לירד ותני חדא אסור לירד לא קשיא כאן מבעוד יום כאן משחשיכה
A chceš-li, řekni: Obě [mluví o tom, kdo vylezl], když se setmělo, a není to obtížné: tato [mluví] o neúmyslném, tamta o úmyslném.
ואיבעית אימא הא והא משחשיכה ול"ק כאן בשוגג כאן במזיד
A chceš-li, řekni: Obě [mluví] o neúmyslném, a zde se neshodují v tom, zda [mudrci] postihují neúmyslného kvůli úmyslnému: jeden mistr je toho názoru, že postihujeme, a druhý mistr je toho názoru, že nepostihujeme.
ואיבעית אימא הא והא בשוגג והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קמיפלגי מר סבר קנסינן ומר סבר לא קנסינן
Rav Huna, syn Rav Jehošuy, řekl: [Je to spor] tanaitů: [Krev,] která se dává jedním pokropením, jež se smísila s [krví], která se dává jedním pokropením, ať se dá jedním pokropením; [krev] čtyř pokropení [smísená] s [krví] čtyř pokropení ať se dá čtyřmi pokropeními.
אמר רב הונא בריה דרב יהושע כתנאי הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת ינתנו במתנה אחת מתן ד' במתן ד' ינתנו במתן ד'
[Krev] čtyř pokropení [smísená] s [krví] jednoho pokropení – rabi Eliezer říká: Ať se dá čtyřmi pokropeními; a rabi Jehošua říká: Ať se dá jedním pokropením.
מתן ארבע במתן אחת ר"א אומר ינתנו במתן ד' ור' יהושע אומר ינתנו במתנה אחת
Rabi Eliezer mu řekl: Vždyť tím přestupuje [zákaz] ‚neubereš‘! Rabi Jehošua mu řekl: Vždyť [tím] přestupuje [zákaz] ‚nepřidáš‘!
אמר לו ר"א הרי הוא עובר על בל תגרע אמר לו ר' יהושע הרי הוא עובר בבל תוסיף
Rabi Eliezer řekl: [‚Nepřidáš‘] řekli jen o [věci], která je sama o sobě. Rabi Jehošua mu řekl: [I] ‚neubereš‘ bylo řečeno jen o [věci], která je sama o sobě.
א"ר אליעזר לא אמרו אלא כשהוא בעצמו אמר לו ר' יהושע לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו
A dále řekl rabi Jehošua: Když jsi dal [čtyřikrát], přestoupil jsi [zákaz] ‚nepřidáš‘ a vykonal jsi čin svou rukou; když jsi nedal, přestoupil jsi [zákaz] ‚neubereš‘, ale nevykonal jsi čin svou rukou.
ועוד א"ר יהושע כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך כשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך
Podle rabiho Eliezera, který tam říká, že ‚vstaň a jednej‘ je lepší, i zde ať sleze; podle rabiho Jehošuy, který tam říká, že ‚seď a nejednej‘ je lepší, i zde ať neslézá.
לר"א דאמר התם קום עשה עדיף ה"נ ירד לר' יהושע דאמר התם שב ואל תעשה עדיף ה"נ לא ירד
Možná tomu tak není: rabi Eliezer tam říká, že ‚vstaň a jednej‘ je lepší, jen proto, že plní přikázání; ale zde, kde neplní přikázání, ať tedy neslézá.
דילמא לא היא ע"כ לא קאמר ר"א התם קום עשה עדיף אלא דקא עביד מצוה אבל הכא דלא עביד מצוה ה"נ לא ירד
A také: rabi Jehošua tam říká, že ‚seď a nejednej‘ je lepší, jen
ואי נמי ע"כ לא קאמר ר' יהושע התם שב ואל תעשה עדיף אלא
Originál: Eruvin 100a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.