Kdyby to říkal podle názoru rabiho Eliezera, [bylo by to dovoleno] i poprvé!
אי אליבא דר' אליעזר קאמר אפי' לכתחילה נמי
Eruvin 103a עירובין
Struktura debaty:Mišna 1Otázka 1Námitka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Spíše [řekni]: To si neodporuje: tato [je podle] rabiho Šimona a tato podle mudrců. Neboť se učí v baraitě: Levita, kterému praskla struna na lyře, ji zavazuje [uzlem]. Rabi Šimon říká: Zavazuje ji na kličku.
אלא לא קשיא הא ר"ש הא רבנן דתניא בן לוי שנפסקה לו נימא בכנור קושרה ר' שמעון אומר עונבה
Rabi Šimon ben Elazar říká: Ani ta nevydává [správný] zvuk; nýbrž povolí [strunu] dole a navine [ji] nahoře, nebo povolí nahoře a navine dole.
רבי שמעון בן אלעזר אומר אף היא אינה משמעת את הקול אלא משלשל מלמטה וכורך מלמעלה או משלשל מלמעלה וכורך מלמטה
A chceš-li, řekni: obě [jsou podle] mudrců, a nejde o rozpor: zde [praskla] uprostřed, zde na kraji.
ואיבעית אימא הא והא רבנן ולא קשיא כאן באמצע כאן מן הצד
A chceš-li, řekni: obě [se týkají struny prasklé] uprostřed; jeden mistr zastává názor, že vydáváme zákaz [pro jistotu], a druhý mistr zastává názor, že nevydáváme zákaz.
ואיבע"א הא והא באמצע מר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן:
MIŠNA: Bradavici se odřezává v Chrámu, ale ne v [ostatní] zemi. A je-li to nástrojem, je to zakázáno zde i tam.
מתני׳ חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי כאן וכאן אסור:
GEMARA: A postavili proti tomu [baraitu]: Nesení [pesachové oběti na ramenou], její přinesení zpoza hranice [šabatové vzdálenosti] a odříznutí její bradavice nevytlačují [Šabat]. Rabi Eliezer říká: Vytlačují.
גמ׳ ורמינהו הרכיבו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין רבי אליעזר אומר דוחין
Rabi Elazar a rabi Josi bar Chanina: jeden řekl: obě [se týkají] svěží [bradavice], a nejde o rozpor: zde [jde o odříznutí] rukou, zde nástrojem.
רבי אלעזר ורבי יוסי) (בן) חנינא חד אמר הא והא בלחה ולא קשיא כאן ביד כאן בכלי
A druhý řekl: obě [se týkají odříznutí] rukou, a nejde o rozpor: tato [se týká] svěží [bradavice], tato suché.
וחד אמר הא והא ביד ולא קשיא הא בלחה הא ביבישה
A podle toho, kdo říká: tato rukou, tato nástrojem – proč neřekl: tato svěží, tato suchá? Řekne ti: Suchá je dovolena i nástrojem. Jaký je důvod? Rozpadá se [sama].
ולמאן דאמר הא ביד הא בכלי מאי טעמא לא אמר הא בלחה הא ביבישה אמר לך יבישה אפילו בכלי נמי שרי מ"ט איפרוכי איפרכא
A podle toho, kdo říká: tato svěží, tato suchá – proč neřekl: tato rukou, tato nástrojem? Řekne ti: Nástrojem? Vždyť jsme se učili [v mišně]: A je-li to nástrojem, je to zakázáno zde i tam!
ולמ"ד הא בלחה והא ביבישה מאי טעמא לא אמר הא ביד הא בכלי אמר לך בכלי הא תנן אם בכלי כאן וכאן אסור
A ten druhý? To, co se učí tam, [je řečeno], protože chce [ukázat], že se rabi Eliezer a mudrci přou.
ואידך הא דקתני התם משום דקא בעי איפלוגי ר' אליעזר ורבנן
A ten druhý? Učí se to obdobně jako nesení a přinesení zpoza hranice, které jsou [zakázány] podle mudrců.
ואידך דומיא דהרכיבו והבאתו מחוץ לתחום קתני דרבנן
A ten druhý? Nesení [je zakázáno] nikoli podle rabiho Natana, který říká, že živý [tvor] nese sám sebe; přinesení zpoza hranice [je zakázáno] podle rabiho Akivy, který říká, že hranice [šabatové vzdálenosti] jsou z Tóry.
ואידך הרכיבו דלא כרבי נתן דאמר החי נושא את עצמו הבאתו מחוץ לתחום כר"ע דאמר תחומין דאורייתא
Rav Josef namítl: Rabi Eliezer řekl: [Je to] úsudek z menšího na větší: Jestliže porážka, která [je zakázána] jako práce, vytlačuje Šabat, nemělo by platit, že tyto [úkony], které [jsou zakázány jen] jako švut [rabínská zápověď], vytlačí Šabat?
מתיב רב יוסף אמר רבי אליעזר ק"ו ומה שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו שמשום שבות אינו דין שידחו את השבת
Spíše Rav Josef řekl: Obě [se týkají odříznutí] rukou; a švut týkající se Chrámu v Chrámu dovolili, [ale] švut týkající se Chrámu v [ostatní] zemi nedovolili.
אלא אמר רב יוסף הא והא ביד ושבות מקדש במקדש התירו שבות דמקדש במדינה לא התירו
Abaje seděl a pronášel toto učení. Rav Safra namítl Abajemu: Četl-li [někdo] ze svitku na prahu a svitek se mu vykutálel z ruky, svine jej k sobě. Vždyť zde jde o švut týkající se Chrámu v [ostatní] zemi, a nevydáváme zákaz, aby snad [svitek] nespadl a on jej nepřišel přenést!
יתיב אביי וקאמר להא שמעתא איתיביה רב ספרא לאביי היה קורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו והא הכא דשבות דמקדש במדינה הוא ולא גזרי' דילמא נפיל ואתי לאיתויי
[Abaje odpověděl:] Což jsme to nevyložili [tak, že jde] o práh, který je karmelitem, a veřejný prostor vede před ním? Protože [konec] má v ruce [spojený se svitkem], není tu ani švut.
ולא אוקימנא באסקופה כרמלית ורה"ר עוברת לפניה דכיון דאיגדו בידו אפילו שבות נמי ליכא
Namítl mu: Pesachovou oběť spouštějí do pece se setměním. Vždyť zde jde o švut týkající se Chrámu v [ostatní] zemi, a nevydáváme zákaz, aby snad nepohrabal uhlíky!
איתיביה משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה והא הכא דשבות דמקדש במדינה ולא גזרינן שמא יחתה בגחלים
Zmlkl. Když přišel před Rava Josefa, řekl mu: Toto mi řekl Rav Safra. Řekl mu: Proč jsi mu neodpověděl: Členové skupiny [pesachové oběti] jsou pečliví?
אישתיק כי אתא לקמיה דרב יוסף א"ל הכי אמר לי רב ספרא אמר ליה מאי טעמא לא תשני ליה בני חבורה זריזין הן
ואביי כהנים זריזין הן אמרינן בני חבורה זריזין הן לא אמרינן
Rava řekl: [Mišna] je [podle] rabiho Eliezera, který říká, že přípravy k micvě vytlačují Šabat; a rabi Eliezer souhlasí, že nakolik je možné [úkon] pozměnit, pozměňujeme.
רבא אמר רבי אליעזר היא דאמר מכשירי מצוה דוחין את השבת ומודה ר' אליעזר דכמה דאפשר לשנויי משנינן
Originál: Eruvin 103a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.