רישא רבי יוסי ברבי יהודה וסיפא רבנן
Eruvin 17a עירובין
Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1Otázka 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Ano, protože jeho otec stojí na jeho stanovisku.
אין משום דקאי אבוה בשיטתיה
Rav Gidel řekl, že Rav řekl: Tři [lidé] v [ohradě o ploše] pěti [sea] mají zakázáno, v sedmi mají dovoleno. Řekli mu: Rav řekl toto? [On jim] řekl: [Je to jisté jako] Tóra, Proroci a Spisy, že Rav řekl toto.
אמר רב גידל אמר רב שלשה בחמש אסורין בשבע מותרין אמרו ליה אמר רב הכי אמר להו אורייתא נביאי וכתיבי דאמר רב הכי
Rav Aši řekl: Co je obtížné? Možná říká takto: Potřebovali šest a ohradili sedm – i v sedmi mají dovoleno; potřebovali jen pět a ohradili sedm – i v pěti mají zakázáno.
אמר רב אשי מאי קשיא דילמא הכי קאמר הוצרכו לשש והקיפו בשבע אפי' בשבע מותרין לא הוצרכו אלא לחמש והקיפו בשבע אפי' בחמש אסורין
Ale co [s tím], co se učí: „pokud nezůstane volná [plocha] dvou sea“ – není to snad volná od lidí? Ne, volná od předmětů.
ואלא הא דקתני ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי מאי לאו פנוי מאדם לא פנוי מכלים
Bylo řečeno: [Byli-li] tři a jeden z nich zemřel, [nebo byli-li] dva a přibyli k nim [další] – Rav Huna a rabi Jicchak: jeden řekl, že rozhoduje šabat, a druhý řekl, že rozhodují obyvatelé.
איתמר שלשה ומת אחד מהן שנים ונתוספו עליהן רב הונא ורבי יצחק חד אמר שבת גורמת וחד אמר דיורין גורמין
Lze uzavřít, že je to Rav Huna, kdo řekl, že rozhoduje šabat, neboť Raba řekl: Ptal jsem se Rava Huny a ptal jsem se Rava Jehudy: Udělal eruv skrze vchod a vchod byl zazděn, skrze okno a okno bylo zazděno – co? A řekl mi: Šabat – jakmile byl dovolen, zůstává dovolen. Lze uzavřít.
תסתיים דרב הונא הוא דאמר שבת גורמת דאמר רבה בעאי מרב הונא ובעאי מרב יהודה עירב דרך הפתח ונסתם הפתח דרך החלון ונסתם החלון מהו ואמר לי שבת הואיל והותרה הותרה תסתיים
Řekněme, že Rav Huna a rabi Jicchak se přou ve sporu rabiho Josiho a rabiho Jehudy? Jak jsme se učili: Dvůr, jehož dvě strany byly proraženy, a stejně tak dům, jehož dvě strany byly proraženy, a stejně tak ulička, z níž byly odstraněny trámy či boční kůly – mají dovoleno pro onen šabat a zakázáno pro budoucnost – [to jsou] slova rabiho Jehudy.
לימא רב הונא ורבי יצחק בפלוגתא דרבי יוסי ורבי יהודה קמיפלגי דתנן חצר שנפרצה משתי רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטלו קורותיו או לחייו מותרין לאותה שבת ואסורין לעתיד לבא דברי רבי יהודה
Rabi Josi říká: Mají-li dovoleno pro onen šabat, mají dovoleno i pro budoucnost; a mají-li zakázáno pro budoucnost, mají zakázáno i pro onen šabat.
ר' יוסי אומר אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת
לימא רב הונא דאמר כר' יהודה ורבי יצחק דאמר כר' יוסי
Rav Huna ti odpoví: Já mluvím [tak] i podle rabiho Josiho. Rabi Josi tam hovoří jen [o případu], kdy přepážky už nejsou; zde přepážky jsou.
אמר לך רב הונא אנא דאמרי אפי' לר' יוסי עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם אלא דליתנהו למחיצות הכא איתנהו למחיצות
A rabi Jicchak řekl: Já mluvím [tak] i podle rabiho Jehudy. Rabi Jehuda tam hovoří jen [o případu], kdy obyvatelé jsou; zde obyvatelé nejsou.
ור' יצחק אמר אנא דאמרי אפי' לר' יהודה עד כאן לא קאמר ר' יהודה התם אלא דאיתנהו לדיורין הכא ליתנהו לדיורין:
„Mudrci však říkají: [Stačí] jedna z obou věcí.“ To je [totéž, co] první tanaj!
וחכמים אומרים אחד משני דברים: היינו ת"ק
Rozdíl mezi nimi je [v případě] jednotlivce v osídlené oblasti.
איכא בינייהו יחיד ביישוב:
MIŠNA: Čtyř věcí byli ve vojenském táboře zproštěni: přinášejí dřevo odkudkoli, jsou zproštěni umývání rukou, [zákazu] demaj a zřizování eruvu.
מתני׳ ארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מ"מ ופטורין מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב:
GEMARA: Rabíni učili: Tábor, který vytahuje do dobrovolné války, smí brát suché dřevo. Rabi Jehuda ben Tema říká: Také smějí tábořit kdekoli, a na místě, kde [někdo] padl, tam se pohřbívá.
גמ׳ ת"ר מחנה היוצאת למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים יבשים ר' יהודה בן תימא אומר אף חונין בכל מקום ובמקום שנהרגו שם נקברין:
„Smí brát suché dřevo“ – to přece bylo nařízení Jehošuy, neboť mistr řekl: Deset podmínek stanovil Jehošua: že se smí pást v lesích a sbírat dřevo z cizích polí.
מותרין בגזל עצים יבשים: האי תקנתא דיהושע הוה דאמר מר עשרה תנאים התנה יהושע שיהו מרעין בחורשין ומלקטין עצים משדותיהן
Tam [jde] o trnité keře a hloží, zde o ostatní dřevo.
התם בהיזמי והיגי הכא בשאר עצים
Nebo také: tam o [rostliny] spojené [se zemí], zde o utržené.
אי נמי התם במחוברין הכא בתלושין
Nebo také: tam o čerstvé, zde o suché.
אי נמי התם בלחין הכא ביבשים:
„Rabi Jehuda ben Tema říká: Také smějí tábořit kdekoli, a na místě, kde [někdo] padl, tam se pohřbívá.“ To je samozřejmé – je to mrtvý, [jehož pohřeb je] přikázáním, a mrtvý, [jehož pohřeb je] přikázáním, získává své místo!
ר' יהודה בן תימא אומר אף חונין בכל מקום ובמקום שנהרגים שם נקברים: פשיטא מת מצוה הוא ומת מצוה קונה מקומו
Bylo to potřeba [pro případ], kdy přestože
לא צריכא אף על גב
Originál: Eruvin 17a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.