chudému mudrci ulehčili, ale bohatému ne.
עני הוא דאקילו רבנן עילויה אבל עשיר לא
Eruvin 51b עירובין
Struktura debaty:Baraita 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A rabi Jehuda se domnívá, že podstata eruvu je v noze, ať chudý, ať bohatý. Avšak [o výroku] „na tom a tom místě“ podle všech: chudý ano, bohatý ne.
ורבי יהודה סבר עיקר עירוב ברגל אחד עני ואחד עשיר אבל במקום פלוני דברי הכל עני אין עשיר לא
„A to je to, co řekli“ – kdo to učí? Rabi Meir. A k čemu se to vztahuje? K [výroku] „nezná-li nebo není-li znalý halachy“. „A řekli, že se eruv zřizuje chlebem, jen aby ulehčili“ – kdo to učí? Rabi Jehuda.
וזו היא שאמרו מאן קתני לה ר"מ ואהייא קאי אאינו מכיר או שאינו בקי בהלכה ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מאן קתני לה רבי יהודה
A Rav Chisda řekl: Spor se týká [výroku] „na tom a tom místě“; neboť rabi Meir se domnívá: chudý ano, bohatý ne; a rabi Jehuda se domnívá: ať chudý, ať bohatý. Avšak [o výroku] „na mém místě“ podle všech: ať chudý, ať bohatý, neboť podstata eruvu je v noze.
ורב חסדא אמר מחלוקת במקום פלוני דר' מאיר סבר עני אין עשיר לא ורבי יהודה סבר אחד עני ואחד עשיר אבל במקומי דברי הכל אחד עני ואחד עשיר דעיקר עירוב ברגל
„A to je to, co řekli“ – kdo to učí? Rabi Meir. A k čemu se to vztahuje? K tomuto: „Kdo šel cestou a setmělo se mu“. „A řekli, že se eruv zřizuje chlebem, jen aby ulehčili“ – kdo to učí? Podle všech.
וזו היא שאמרו מאן קתני לה ר"מ ואהייא קאי אהא מי שבא בדרך וחשכה ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מאן קתני לה דברי הכל
Učí se v baraitě podle Rava Nachmana: Ať chudý, ať bohatý zřizují eruv chlebem; a bohatý ať nevychází za hranici a neříká: „Můj pobyt je na mém místě“, protože řekli, že se eruv zřizuje nohou, jen pro toho, kdo šel cestou a setmělo se mu; to jsou slova rabiho Meira.
תניא כוותיה דרב נחמן אחד עני ואחד עשיר מערבין בפת ולא יצא עשיר חוץ לתחום ויאמר שביתתי במקומי לפי שלא אמרו מערבין ברגל אלא למי שבא בדרך וחשכה דברי רבי מאיר
Rabi Jehuda říká: Ať chudý, ať bohatý zřizují eruv nohou; a bohatý ať vyjde za hranici a řekne: „Ať je můj pobyt na mém místě“; a to je podstata eruvu. A mudrci dovolili hospodáři poslat svůj eruv po svém otrokovi, po svém synovi, po svém zmocněnci, aby mu ulehčili.
רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר מערבין ברגל ויצא עשיר חוץ לתחום ויאמר תהא שביתתי במקומי וזה הוא עיקרו של עירוב והתירו חכמים לבעל הבית לשלח עירובו ביד עבדו ביד בנו ביד שלוחו בשביל להקל עליו
Rabi Jehuda řekl: Stalo se, že lidé z domu Mamal a lidé z domu Gurjon v Arumě rozdělovali v letech hladu sušené fíky a rozinky chudým. A přicházeli chudí z vesnice Šichin a chudí z vesnice Chananja, setmělo se jim na hranici, a nazítří časně ráno přišli.
א"ר יהודה מעשה באנשי בית ממל ובאנשי בית גוריון בארומא שהיו מחלקין גרוגרות וצימוקין לעניים בשני בצורת ובאין עניי כפר שיחין ועניי כפר חנניה ומחשיכין על התחום למחרת משכימין ובאין
Rav Aši řekl: I z Mišny je to patrné, neboť uvádí: Kdo vyšel, aby šel do města, kam se zřizuje eruv, a jeho druh ho přiměl k návratu – jemu je dovoleno jít, a všem obyvatelům města je to zakázáno; to jsou slova rabiho Jehudy.
אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני מי שיצא לילך לעיר שמערבין לה והחזירו חברו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה
A zabývali jsme se tím: Čím se liší on a čím se liší oni? A Rav Huna řekl: O čem zde mluvíme? Například když má dva domy a mezi nimi jsou dvě hranice Šabatu.
והוינן בה מאי שנא איהו ומאי שנא אינהו ואמר רב הונא הכא במאי עסקינן כגון שיש לו שני בתים ושני תחומי שבת ביניהן
On, protože už vyšel na cestu, je jako chudý;
איהו כיון דנפקא ליה לאורחא הוה ליה עני
a tito jsou bohatí. Z toho plyne, že u všeho „na tom a tom místě“: chudý ano, bohatý ne. Vyvoď z toho [ponaučení].
והנך עשירים נינהו אלמא כל במקום פלוני עני אין עשיר לא ש"מ
Rav Chija bar Aši učil Chiju bar Rava před Ravem: „Ať chudý, ať bohatý.“ Rav mu řekl: Zakonči to také: Halacha je podle rabiho Jehudy.
מתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב אחד עני ואחד עשיר א"ל רב סיים בה נמי הלכה כר' יהודה
Raba bar Rav Chanan obvykle chodil z Artivny do Pumbedity.
רבה בר רב חנן הוה רגיל דאתי מארטיבנא לפומבדיתא
Originál: Eruvin 51b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.