Rava řekl: A to tehdy, když, poběží-li ke kořeni, doběhne [tam ještě za dne]. Abaje mu řekl: Vždyť [Mišna] uvádí: „setmělo se mu“!
אמר רבא והוא דכי רהיט לעיקרו מטי א"ל אביי והא חשכה לו קתני
Eruvin 51a עירובין
Struktura debaty:Otázka 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Setmělo se mu, [než došel] ke svému domu, ale ke kořeni stromu dojít může. Někteří říkají: Rava řekl: „Setmělo se mu“ – když jde pomalu; ale když běží, doběhne.
חשכה לביתו אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל איכא דאמרי אמר רבא חשכה לו כי מסגי קלי קלי אבל רהיט מטי
Raba a Rav Josef šli cestou. Raba řekl Ravu Josefovi: Ať je náš pobyt pod palmou, která podepírá svou sestru; a někteří říkají: pod palmou, která vykupuje svého majitele z daně z hlavy.
רבה ורב יוסף הוו קא אזלי באורחא א"ל רבה לרב יוסף תהא שביתתנו תותי דיקלא דסביל אחוה ואמרי לה תותי דיקלא דפריק מריה מכרגא
[Zná ji pán?] Řekl mu: Neznám ji. Řekl mu: Spolehni se na mne, neboť se učí v baraitě: Rabi Josi říká: Byli-li dva, jeden [místo] znal a druhý neznal, ten, kdo nezná, svěří svůj pobyt tomu, kdo zná, a ten, kdo zná, řekne: „Ať je náš pobyt na tom a tom místě.“
(ידע ליה מר) א"ל לא ידענא ליה אמר ליה סמוך עלי דתניא ר' יוסי אומר אם היו שנים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר זה שמכיר אומר תהא שביתתנו במקום פלוני
Ale tak to není: nepřednesl mu to podle rabiho Josiho [proto, že by to tak bylo jen podle něj], nýbrž aby to od něj přijal, protože u rabiho Josiho je jeho zdůvodnění s ním [a halacha je podle něj].
ולא היא לא תנא ליה כר' יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה משום דר' יוסי נימוקו עמו:
Nezná-li [žádné místo] nebo není-li znalý atd.
אם אינו מכיר או שאינו בקי וכו':
Kde jsou tyto dva tisíce loket psány? Neboť se učí v baraitě: „Zůstaňte každý na svém místě“ – to jsou čtyři lokte; „ať nikdo nevychází ze svého místa“ (Ex 16,29) – to jsou dva tisíce loket.
הני אלפים אמה היכן כתיבן דתניא (שמות טז, כט) שבו איש תחתיו אלו ארבע אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה
Odkud to máme? Rav Chisda řekl: Vyvodili jsme „místo“ z „místa“, a „místo“ z „útěku“, a „útěk“ z „útěku“, a „útěk“ z „hranice“, a „hranici“ z „hranice“, a „hranici“ z „vně“, a „vně“ z „vně“, jak je psáno: „A naměřte vně města na východní straně dva tisíce loket“ atd. (Nu 35,5).
מנא לן אמר רב חסדא למדנו מקום ממקום ומקום מניסה וניסה מניסה וניסה מגבול וגבול מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ דכתיב (במדבר לה, ה) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו'
Ať tedy vyvodíme z: „od zdi města a vně tisíc loket“ (Nu 35,4)! Vyvozuje se „vně“ z „vně“, a nevyvozuje se „vně“ z „a vně“.
ונילף (במדבר לה, ד) מקיר העיר וחוצה אלף אמה דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מחוצה
A jaký je v tom rozdíl? Vždyť škola rabiho Jišmaela učila: „A kohen se vrátí“ (Lv 14,39), „a kohen přijde“ (Lv 14,44) – návrat i příchod jsou totéž.
ומאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יד, לט) ושב הכהן (ויקרא יד, מד) ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה
To platí jen tam, kde není nic podobného; ale kde je něco podobného, vyvozujeme z toho, co je podobné.
הני מילי היכא דליכא מידי דדמי ליה אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה מדמי ליה ילפינן:
Dva tisíce loket kruhově. A rabi Chanina ben Antigonos – ať tak či onak: Uznává-li gezera šava, jsou [tam] psány strany [čtverce]; neuznává-li gezera šava, odkud má dva tisíce loket?
אלפים אמה עגולות: ורבי חנינא בן אנטיגנוס מה נפשך אי אית ליה ג"ש פיאות כתיבן אי לית ליה גזירה שוה אלפים אמה מנא ליה
Vskutku uznává gezera šava, ale zde je to jinak, neboť verš praví: „To bude jejich pastvinami měst“ (Nu 35,5) – těmto dáváš strany [čtverce], ale nedáváš strany těm, kdo dodržují Šabat.
לעולם אית ליה גזירה שוה ושאני הכא דאמר קרא (במדבר לה, ה) זה יהיה להם מגרשי הערים לזה אתה נותן פיאות ואי אתה נותן פיאות לשובתי שבת
ורבנן תני רב חנניה אומר כזה יהו כל שובתי שבת
Rabi Acha bar Jaakov řekl: Kdo přenese [věc] čtyři lokte ve veřejném prostranství, není vinen, dokud ji nepřenese [o délku čtverce čtyř loket] a jeho úhlopříčku.
א"ר אחא בר יעקב המעביר ד"א ברה"ר אינו חייב עד שמעביר הן ואלכסונן
Rav Papa řekl: Rava nás zkoušel: Sloup ve veřejném prostranství vysoký deset a široký čtyři [dlaně] – je třeba [počítat] jeho [stranu] a úhlopříčku, nebo ne? A řekli jsme mu: Zda to není [výrok] Rava Chananji? Neboť se učí v baraitě: Rav Chananja říká: Takto ať jsou [hranice] všech, kdo dodržují Šabat.
א"ר פפא בדיק לן רבא עמוד ברשות הרבים גבוה י' ורוחב ד' צריך הן ואלכסונן או לא ואמרינן ליה לאו היינו דרב חנניה דתניא רב חנניה אומר כזה יהו כל שובתי שבת:
A to je to, co řekli: Chudý zřizuje eruv svýma nohama. Rabi Meir řekl: My [to vztahujeme] jen na chudého atd.
וזה הוא שאמרו העני מערב ברגליו אמר ר' מאיר אנו אין לנו אלא עני וכו':
Rav Nachman řekl: Spor se týká [výroku] „na mém místě“; neboť rabi Meir se domnívá, že podstata eruvu je v chlebu;
אמר רב נחמן מחלוקת במקומי דר"מ סבר עיקר עירוב בפת
Originál: Eruvin 51a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.