Vyhloubil-li [stupně] do zdi, aby [výšku žebříku] doplnil, kolik [musí být]? Řekl mu: Deset.
חקק להשלים בכותל בכמה א"ל בעשרה
Eruvin 78b עירובין
Řekl mu: Vyhloubil-li jej celý do zdi, kolik? Řekl mu: Na plnou výšku. – A čím se to liší? Řekl mu: Tam se [po žebříku] vyšplhá, zde se nevyšplhá.
א"ל חקקו כולו בכותל בכמה א"ל מלא קומתו ומאי שנא א"ל התם מסתלק ליה הכא לא מסתלק ליה
Rav Josef se otázal Raby: Udělal-li ze stromu žebřík, co [platí]?
בעא מיניה רב יוסף מרבה עשאו לאילן סולם מהו
Ptej se podle Rabiho, ptej se podle rabínů.
תיבעי לרבי תיבעי לרבנן
Ptej se podle Rabiho: Rabi tam říká jen to, že na cokoli, co je [zakázáno] jako švut, nevydali [zákaz za soumraku]; to platí za soumraku, ale ne po celý den.
תיבעי לרבי עד כאן לא קאמר רבי התם כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו ה"מ בין השמשות אבל כולי יומא לא
Nebo snad i podle rabínů je to vchod, jen na něm leží lev?
או דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא ואריא הוא דרביע עליה
Udělal-li z ašery [modlářského stromu] žebřík, co [platí]? Ptej se podle rabiho Jehudy, ptej se podle rabínů.
עשאו לאשירה סולם מהו תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן
Ptej se podle rabiho Jehudy: Rabi Jehuda tam říká, že je dovoleno nabýt bydliště [eruvem] věcmi, z nichž je zakázán užitek, jen proto, že tam mu poté, co nabyl eruvu, nezáleží na tom, aby byl [eruv] uchován.
תיבעי לרבי יהודה ע"כ לא קאמר רבי יהודה התם דמותר לקנות בית באיסורי הנאה אלא התם דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר
Nebo snad i podle rabínů je to vchod, jen na něm leží lev?
או דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא ואריא דרביע עליה
Řekl mu: Strom je dovolen a ašera je zakázána. Rav Chisda to zpochybnil: Naopak! Strom, u něhož to způsobuje zákaz Šabatu, má být zakázán.
א"ל אילן מותר ואשירה אסורה מתקיף לה רב חסדא אדרבה אילן שאיסור שבת גורם לו ניתסר
Ašera, u níž to způsobuje zákaz jiné věci, nemá být zakázána.
אשירה שאיסור דבר אחר גורם לו לא ניתסר
Bylo také řečeno: Když přišel Ravin, řekl jménem rabiho Eleazara, a někteří říkají, že rabi Abahu řekl jménem rabiho Jochanana: Cokoli, co způsobil zákaz Šabatu, je zakázáno; cokoli, co způsobil zákaz jiné věci, je dovoleno.
איתמר נמי כי אתא רבין א"ר אלעזר ואמרי לה א"ר אבהו א"ר יוחנן כל שאיסור שבת גרם לו אסור כל שאיסור דבר אחר גרם לו מותר
Rav Nachman bar Jicchak to učil takto: Strom je sporem Rabiho a rabínů, ašera je sporem rabiho Jehudy a rabínů.
ר"נ בר יצחק מתני הכי אילן פלוגתא דרבי ורבנן אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן:
MIŠNA: Příkop mezi dvěma dvory hluboký deset a široký čtyři [dlaně] – připojují dva eruvy a nepřipojují jeden, i když je plný stébel nebo slámy. Je-li plný hlíny nebo kamínků, připojují jeden a nepřipojují dva.
מתני׳ חריץ שבין ב' חצירות עמוק י' ורוחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד אפילו מלא קש או תבן מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים
Položil-li přes něj prkno široké čtyři dlaně, a stejně tak dva balkony proti sobě – připojují dva eruvy, a chtějí-li, připojují jeden; je-li [prkno] užší, připojují dva a nepřipojují jeden.
נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים וכן ב' גזוזטראות זו כנגד זו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין אחד:
GEMARA: A sláma nerozděluje? Vždyť jsme se učili: Stoh slámy mezi dvěma dvory vysoký deset dlaní – připojují dva eruvy a nepřipojují jeden.
גמ׳ ותבן לא חייץ והא אנן תנן מתבן שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד
Abaje řekl: Pokud jde o přepážku, všichni se shodují, že je přepážkou; ale pokud jde o vyplnění [příkopu], jestliže ji [slámu] zrušil [a určil k trvalému ponechání], vyplňuje, a jestliže ji nezrušil, nevyplňuje.
אמר אביי לענין מחיצה כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה אבל לענין חציצה אי בטלי' חייץ ואי לא בטלי' לא חייץ:
„Plný hlíny.“ – I bez určení? Vždyť jsme se učili: Dům, který naplnil slámou nebo kamínky a zrušil je, [jsou] zrušeny.
מלא עפר: ואפילו בסתמא והתנן בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל
Zrušil-li je, ano;
ביטלו אין
Originál: Eruvin 78b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.