jsou obyvatelé Tiberiady jako ten, kdo nechce být odvrácen od své práce.
אנשי טבריא כמי שלא יבטל ממלאכתו דמי
Eruvin 88a עירובין
Struktura debaty:Mišna 1Otázka 3Námitka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A utírají se ručníkem – co to je? Neboť se učí: Člověk se smí utřít ručníkem a položit ho do okna, ale nemá ho svěřit lázeňským sluhům, protože jsou podezřelí z té věci. Rabi Šimon říká: Smí ho i přinést v ruce do svého domu.
ומסתפגין באלונטית מאי היא דתניא מסתפג אדם באלונטית ומניחה בחלון ולא ימסרנה לאוליירין מפני שחשודין על אותו דבר ר"ש אומר אף מביאה בידו לתוך ביתו
Raba bar Rav Huna řekl: To učili jen o čerpání, ale vylévat je zakázáno.
אמר רבה בר רב הונא לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור
Rav Šizvi namítl: A jaký je rozdíl mezi tím a jímkou?
מתקיף לה רב שיזבי וכי מה בין זה לעוקה
Tyto [vody] se vsakují, a tamty se nevsakují.
הני תיימי והני לא תיימי
Někteří říkají: Raba bar Rav Huna řekl: Neříkej, že čerpat je dovoleno, [ale] vylévat zakázáno; nýbrž i vylévat je dovoleno. Rav Šizvi řekl: To je samozřejmé, vždyť je to [jako] jímka! Mohl bys říci, že tyto se vsakují a tamty se nevsakují – proto nás to učí.
איכא דאמרי אמר רבה בר רב הונא לא תימא למלאות הוא דשרי לשפוך אסור אלא לשפוך נמי שרי אמר רב שיזבי פשיטא היינו עוקה מהו דתימא הני תיימי והני לא תיימי קמ"ל:
A stejně dva balkony jeden [nad druhým] atd. Rav Huna řekl jménem Rava: To učili jen o přilehlém, ale u vzdáleného je horní dovolen.
וכן שתי גזוזטראות זו וכו': אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת עליונה מותרת
A Rav je ve shodě se svým názorem, neboť Rav řekl: Člověk nezakazuje svému druhovi [užívání] skrze vzduch.
ורב לטעמיה דאמר רב אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר
Raba řekl jménem rabiho Chiji, a Rav Josef řekl jménem rabiho Hošaji: O Šabatu existuje loupež, a zříceninu vrací majitelům.
אמר רבה א"ר חייא ורב יוסף אמר רבי אושעיא יש גזל בשבת וחורבה מחזיר לבעלים
To samo je obtížné: řekl jsi, že o Šabatu existuje loupež – tedy [uchvatitel místo] nabývá; a zříceninu vrací majitelům – tedy nenabývá!
הא גופא קשיא אמרת יש גזל בשבת אלמא קניא וחורבה מחזיר לבעלים אלמא לא קניא
Takto to míní: O Šabatu existuje zákon loupeže. Jak? Tak, že zříceninu vrací majitelům.
הכי קאמר יש דין גזל בשבת כיצד דחורבה מחזיר לבעלים
Raba řekl: A namítli jsme proti našemu učení: A stejně dva balkony jeden nad druhým atd. Řekneš-li, že o Šabatu existuje zákon loupeže, proč jsou zakázány?
אמר רבה ומותבינן אשמעתין וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו וכו' ואי אמרת יש דין גזל בשבת אמאי אסורות
Rav Šešet řekl: O čem zde mluvíme? Například když udělali přepážku ve společenství.
אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שעשו מחיצה בשותפות
Je-li tomu tak, i kdyby udělali [přepážku] dolnímu [balkonu, mělo by to být stejné]!
אי הכי כי עשו לתחתונה נמי
Protože udělali [přepážku] dolnímu, [obyvatel dolního] jasně projevil svůj úmysl: Se mnou se ti [spolčit] nelíbí.
כיון דעשו לתחתונה גלוי גלי דעתה דאנא בהדך לא ניחא לי:
MIŠNA: Do dvora, který je menší než čtyři amy, se o Šabatu nevylévá voda, ledaže by pro něj udělali jímku, která pojme dvě sea, od otvoru dolů,
מתני׳ חצר שהיא פחותה מארבע אמות אין שופכין בתוכה מים בשבת אא"כ עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה
ať zvenčí, ať zevnitř; jenže zvenčí je třeba ji zaklenout, zevnitř není třeba ji zaklenout.
בין מבחוץ בין מבפנים אלא שמבחוץ צריך לקמור מבפנים אין צריך לקמור
Rabi Eliezer ben Jaakov říká: Do stoky, která je zaklenuta [v délce] čtyř am na veřejném prostranství, se o Šabatu vylévá voda. A mudrci říkají: I [z] střechy nebo dvora [velkého] sto am nemá vylévat na ústí stoky; ale vylévá na střechu a voda stéká do stoky.
ר"א בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ארבע אמות ברה"ר שופכים לתוכו מים בשבת וחכ"א אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פי הביב אבל שופך הוא לגג והמים יורדין לביב
Dvůr a podloubí se sčítají do čtyř am. A stejně dvě patrová obydlí naproti sobě: někteří udělali jímku a někteří neudělali jímku – ti, kdo udělali jímku, mají dovoleno, ti, kdo neudělali jímku, mají zakázáno.
החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין את שלא עשו עוקה אסורין:
GEMARA: Jaký je důvod? Raba řekl: Protože člověk obvykle spotřebuje každý den dvě sea vody. Na čtyřech amách je člověk chce rozstříknout;
גמ׳ מ"ט אמר רבה מפני שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום בארבע אמות אדם רוצה לזלפן
Originál: Eruvin 88a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.