na méně než čtyřech je vylévá; udělá-li jímku, je to dovoleno, ne-li, je to zakázáno.
פחות מד' שופכן אי דעביד עוקה שרי אי לא אסור
Eruvin 88b עירובין
Struktura debaty:Baraita 2Otázka 1Námitka 1Důkaz 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Rabi Zera řekl: Ve čtyřech amách se [vody] vsakují; v méně než čtyřech amách se nevsakují.
ר' זירא אמר ד' אמות תיימי פחות מד' אמות לא תיימי
Jaký je mezi nimi rozdíl? Abaje řekl: Rozdíl mezi nimi je [dvůr] dlouhý a úzký.
מאי בינייהו אמר אביי אריך וקטין איכא בינייהו
Učili jsme se: Dvůr a podloubí se sčítají do čtyř am. Podle rabiho Zery je to v pořádku, ale podle Raby je to obtížné.
תנן חצר ואכסדרה מצטרפין לד' אמות בשלמא לרבי זירא ניחא אלא לרבה קשיא
Rabi Zera to vyložil podle Raby: O podloubí, které vede podél celého dvora.
תרגמא רבי זירא אליבא דרבה באכסדרה מהלכת על פני כל החצר כולה
Pojď a slyš: Do dvora, který nemá čtyři amy na čtyři amy, se o Šabatu nevylévá voda. Podle Raby je to v pořádku, ale podle rabiho Zery je to obtížné.
ת"ש חצר שאין בה ד' אמות על ד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת בשלמא לרבה ניחא אלא לר' זירא קשיא
Rabi Zera ti řekne: Kdo je [autorem] tohoto? Jsou to mudrci, a naše mišna je podle rabiho Eliezera ben Jaakova.
אמר לך ר' זירא הא מני רבנן היא ומתני' ר"א בן יעקב היא
A co nutilo rabiho Zeru vyložit naši mišnu podle rabiho Eliezera ben Jaakova? Rava řekl: Naše mišna mu byla obtížná: proč učí ‚dvůr, který je menší‘? Ať učí ‚dvůr, který nemá čtyři amy na čtyři amy‘!
ומאי דוחקיה דר' זירא לאוקמה למתני' כר"א בן יעקב אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי איריא דתני חצר שהיא פחותה ליתני חצר שאין בה ד' אמות על ד' אמות
Nýbrž není snad z toho zřejmé, že je podle rabiho Eliezera ben Jaakova? Je to z toho zřejmé.
אלא לאו ש"מ דר"א בן יעקב היא ש"מ
Ale vždyť z toho, že závěr je [výrokem] rabiho Eliezera ben Jaakova, plyne, že začátek není podle rabiho Eliezera ben Jaakova!
והא מדסיפא ר' אליעזר בן יעקב רישא לאו ר"א בן יעקב
Celá je podle rabiho Eliezera ben Jaakova, ale něco chybí, a učí se takto: Do dvora, který je menší než čtyři amy, se o Šabatu nevylévá voda; ale [do dvora o] čtyřech amách se vylévá, neboť rabi Eliezer ben Jaakov říká: Do stoky zaklenuté [v délce] čtyř am na veřejném prostranství se o Šabatu vylévá voda.
כולה ר"א בן יעקב היא וחסורי מיחסרא והכי קתני חצר שהיא פחותה מד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת הא ד' אמות שופכין שר"א בן יעקב אומר ביב הקמור ד' אמות ברה"ר שופכין לתוכו מים בשבת:
Rabi Eliezer ben Jaakov říká: Stoka zaklenutá…
ר"א בן יעקב אומר ביב הקמור:
Naše mišna není podle Chananji, neboť se učí: Chananja říká: Ani [ze] střechy [velké] sto am nemá vylévat, protože střecha není určena k pohlcování, nýbrž k odtékání.
מתני' דלא כחנניא דתניא חנניא אומר אפילו גג מאה אמה לא ישפוך לפי שאין הגג עשוי לבלוע אלא לקלח
Učí se: O čem byla tato slova řečena? V letních dnech; ale v deštivých dnech vylévá a opakuje to a nezdržuje se. Jaký je důvod? Rava řekl: Člověk chce, aby se vody vsákly na svém místě.
תנא במה דברים אמורים בימות החמה אבל בימות הגשמים שופך ושונה ואינו נמנע מ"ט אמר רבא אדם רוצה שיבלעו מים במקומן
Abaje mu řekl: Ale co splašky, o nichž člověk chce, aby se vsákly, a [přesto] se učí: Nemá vylévat!
אמר ליה אביי והרי שופכין דאדם רוצה שיבלעו וקתני לא ישפוך
Odpověděl mu: Čeho se tam [v deštivých dnech] máme obávat? Jde-li o poškození jeho dvora – ten je už poškozený. Jde-li o nařízení, aby se neřeklo: Okap toho a toho odvádí vodu [na veřejné prostranství] – obyčejně okapy [v té době] odvádějí.
א"ל התם למאי ניחוש לה אי משום קלקול חצירו הא מיקלקלא וקיימא ואי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים סתם צנורות מקלחים הם
Rav Nachman řekl: V deštivých dnech, pojme-li jímka dvě sea, dává se do ní dvě sea; pojme-li sea, dává se do ní sea. V letních dnech, pojme-li dvě sea, dává se do ní dvě sea; [pojme-li] sea, nedává se do ní vůbec nic.
אמר רב נחמן בימות הגשמים עוקה מחזיק סאתים נותנין לו סאתים מחזיק סאה נותנין לו סאה בימות החמה מחזיק סאתים נותנין לו סאתים סאה אין נותנין לו כל עיקר
I v letních dnech, pojme-li sea, ať se do ní dá sea! Je to nařízení, aby nepřišel dávat do ní dvě sea. Je-li tomu tak, ať se to nařídí i v deštivých dnech!
בימות החמה נמי מחזיק סאה ניתיב ליה סאה גזרה דלמא אתי ליתן ליה סאתים א"ה בימות הגשמים נמי ליגזור
Čeho se tam máme obávat? Jde-li o poškození – [dvůr] je už poškozený. Jde-li o nařízení, aby se neřeklo: Okap toho a toho odvádí vodu – obyčejně okapy odvádějí.
התם מאי ניחוש לה אי משום קילקול הא מיקלקלא וקיימא אי משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים סתם צנורות מקלחין הן
Abaje řekl: Proto i kor, a dokonce dva kory.
אמר אביי הלכך אפילו כור ואפילו כוריים:
A stejně dvě patrová obydlí naproti sobě. Rava řekl: I když zřídili eruv.
וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו: אמר רבא אפילו עירבו
Abaje [mu] řekl: Jaký je důvod? Řekneš-li kvůli velkému množství vody – vždyť se učí: Ať mi je to jímka, ať mi je to střep, nádrž nebo necky – i když se naplnily vodou v předvečer Šabatu, vylévá se do nich voda o Šabatu!
אמר (ליה) אביי מאי טעמא אילימא משום נפישא דמיא והתניא אחת לי עוקה ואחת לי גיסטרא בריכה ועריבה אף על פי שנתמלאו מים מערב שבת שופכין לתוכן מים בשבת
Nýbrž bylo-li [to] řečeno, bylo to řečeno takto: Rava řekl:
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא
Originál: Eruvin 88b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.