Tento přenáší až k úpatí přepážky a onen přenáší až k úpatí přepážky.
זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה
Eruvin 94a עירובין
Struktura debaty:Mišna 2Otázka 1Námitka 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A tento [výrok] Rava nebyl řečen výslovně, nýbrž byl řečen [jako vyvozený] z obecného [jednání]: Rav a Šmuel seděli v jednom dvoře; spadla zeď, která byla mezi [ním a sousedním]. Šmuel jim řekl: Vezměte plášť a natáhněte ho tam.
והא דרב לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דרב ושמואל הוו יתבי בההוא חצר נפל גודא דביני ביני אמר להו שמואל שקולו גלימא נגידו בה
אהדרינהו רב לאפיה אמר להו שמואל אי קפיד אבא וקטרו בה
A proč to Šmuel potřebuje? Vždyť řekl: Tento přenáší až k úpatí přepážky a onen přenáší až k úpatí přepážky!
ולשמואל למה לי הא הא אמר זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה
Šmuel to udělal jen kvůli soukromí.
שמואל עביד לצניעותא בעלמא
A Rav – jestliže zastává názor, že je to zakázáno, ať mu to řekne! Bylo to Šmuelovo místo.
ורב אי סבירא ליה דאסיר לימא ליה אתריה דשמואל הוה
Je-li tomu tak, proč odvrátil tvář? Aby neřekli, že zastává názor jako Šmuel.
אי הכי מאי טעמא אהדרינהו לאפיה דלא נימרו כשמואל סבירא ליה (והדר ביה משמעתיה):
MIŠNA: Dvůr, který byl proražen do veřejného prostranství – kdo vnáší z něj do soukromého prostoru nebo ze soukromého prostoru do něj, je vinen. To jsou slova rabiho Eliezera.
מתני׳ חצר שנפרצה לרשות הרבים המכניס מתוכה לרה"י או מרה"י לתוכה חייב דברי רבי אליעזר
A mudrci říkají: Z něj do veřejného prostranství nebo z veřejného prostranství do něj – je osvobozen, protože je jako karmelit.
וחכמים אומרים מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית:
GEMARA: A podle rabiho Eliezera se [dvůr], protože byl proražen do veřejného prostranství, stává veřejným prostranstvím? Ano, rabi Eliezer je ve shodě se svým názorem,
גמ׳ ורבי אליעזר משום דנפרצה לרשות הרבים הויא לה רשות הרבים אין רבי אליעזר לטעמיה
neboť se učí: Rabi Jehuda říká jménem rabiho Eliezera: Mnozí, kteří si zvolili cestu pro sebe – co zvolili, to zvolili.
דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר רבים שבררו דרך לעצמן מה שבררו בררו
איני והאמר רב גידל אמר רב והוא שאבדה להן דרך באותו שדה
A řekneš-li, že i zde jde o případ, kdy se jim ztratila cesta na tom dvoře – vždyť rabi Chanina řekl: Spor se týká [prostoru] až k místu přepážky!
וכי תימא הכא נמי כגון שאבדה לה דרך באותה חצר והאמר רבי חנינא עד מקום מחיצה מחלוקת
Řekni: Spor se týká místa přepážky.
אימא על מקום מחיצה מחלוקת
A chceš-li, řekni: Neshodují se o okrajích veřejného prostranství: rabi Eliezer je toho názoru, že okraje veřejného prostranství jsou jako veřejné prostranství, a mudrci jsou toho názoru, že okraje veřejného prostranství nejsou jako veřejné prostranství.
ואיבעית אימא בצידי רשות הרבים קמיפלגי דרבי אליעזר סבר צידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו ורבנן סברי צידי רשות הרבים לאו כרשות הרבים דמו
Ať se neshodují o okrajích veřejného prostranství obecně! Kdyby se neshodovali o okrajích veřejného prostranství obecně, řekli bychom, že když se mudrci s rabi Eliezerem neshodují, to platí tam, kde jsou [hraniční] kolíky; ale tam, kde kolíky nejsou, řekl bych, že mu dávají za pravdu – proto nás to učí.
וליפלוג בצידי רשות הרבים בעלמא אי איפליגו בצידי רשות הרבים בעלמא הוה אמרינן כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר הני מילי היכא דאיכא חיפופי אבל היכא דליכא חיפופי אימא מודו ליה קא משמע לן
Ale vždyť říká ‚z něj‘!
והא מתוכה קאמר
Protože mudrci řekli ‚z něj‘, řekl i on ‚z něj‘.
איידי דאמור רבנן מתוכה אמר איהו נמי מתוכה
A mudrci – rabi Eliezer mluví o okrajích veřejného prostranství, a oni mu odpovídají ‚z něj‘?
ורבנן אמר רבי אליעזר צידי רשות הרבים ומהדרו ליה אינהו מתוכה
Takto mudrci říkají rabimu Eliezerovi: Což nám neuznáváš, že tam, kde přenášel z něj do veřejného prostranství a z veřejného prostranství do něj, je osvobozen, protože je to karmelit? U okrajů není rozdílu.
הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר מי לא קא מודית לן היכא דטילטל מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה דפטור מפני שהיא כרמלית צידי נמי לא שנא
A rabi Eliezer? Tam po něm mnozí nešlapou, zde po něm mnozí šlapou.
ורבי אליעזר התם לא קא דרסי לה רבים הכא קא דרסי לה רבים:
MIŠNA: Dvůr, který byl proražen do veřejného prostranství na dvou svých stranách, a stejně dům, který byl proražen na dvou svých stranách, a stejně ulička, z níž byly odstraněny trámy nebo boční sloupky – jsou dovoleny pro ten Šabat a zakázány pro budoucnost. To jsou slova rabiho Jehudy.
מתני׳ חצר שנפרצה לרה"ר משתי רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו מותרים באותו שבת ואסורים לעתיד לבא דברי רבי יהודה
Rabi Josi říká: Jsou-li dovoleny pro ten Šabat, jsou dovoleny pro budoucnost; a jsou-li zakázány pro budoucnost, jsou zakázány pro ten Šabat.
רבי יוסי אומר אם מותרין לאותו שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותו שבת:
GEMARA: O čem mluvíme? Řekneš-li o [průrvě] deseti [am] – čím se to liší od jedné strany, kde se říká, že je to vchod? I na dvou stranách je to vchod! Nýbrž o [průrvě] větší než deset. Je-li tomu tak, pak i na jedné straně!
גמ׳ במאי עסקינן אילימא בעשר מאי שנא מרוח אחת דאמר פיתחא הוא משתי רוחות נמי פיתחא הוא אלא ביתר מעשר א"ה אפילו מרוח אחת נמי
Rav řekl: Vskutku o deseti,
אמר רב לעולם בעשר
Originál: Eruvin 94a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.