Abaje mu řekl: Jak jsi vyložil naši mišnu? O nebezpečí od pohanů. Řekni závěr: Rabi Šimon říká: Podá je svému druhovi a ten svému druhovi. Tím spíše se ta věc rozhlásí!
א"ל אביי במאי אוקימתא למתניתין בסכנת עו"ג אימא סיפא ר' שמעון אומר נותנן לחבירו וחבירו לחבירו כל שכן דאוושא מילתא
Rabi Šimon říká: Podá je svému druhovi atd. V čem se neshodují? Jeden mistr je toho názoru, že [nést] méně než čtyři amy je lepší, neboť řekneš-li, že je podá svému druhovi a ten svému druhovi, rozhlásí se věc [znesvěcení] Šabatu.
רבי שמעון אומר נותנן לחבירו וכו': במאי קמיפלגי מר סבר פחות מארבע אמות עדיף דאי אמרת נותנן לחבירו וחבירו לחבירו אוושא מלתא דשבת
A druhý mistr je toho názoru, že podat je svému druhovi je lepší, neboť řekneš-li, že je nese méně než čtyři amy, někdy na to nedá pozor a přijde je nést čtyři amy po veřejném prostranství.
ומר סבר נותנן לחבירו עדיף דאי אמרת מוליכן פחות מארבע אמות זימנין דלאו אדעתיה ואתי לאתויינהו ארבע אמות ברה"ר:
Reš Lakiš řekl jménem Leviho Starého: O čem zde mluvíme? O tom, kdo přelévá ze sudu do sudu, a rabi Jehuda je ve shodě se svým názorem, neboť říká: Voda nemá podstatu.
אמר ריש לקיש משום לוי סבא הכא במאי עסקינן במערן מחבית לחבית ורבי יהודה לטעמיה דאמר מים אין בהם ממש
Řekněme, že jsi slyšel rabiho Jehudu[takto mluvit], kde jsou [voda a sůl] pohlceny v těstě; ale kde jsou ve své podobě, slyšel jsi ho? Když už v hrnci rabi Jehuda řekl, že se neruší, ve své vlastní podobě by se snad rušily? Neboť se učí: Rabi Jehuda říká: Voda a sůl se v těstě ruší, ale v hrnci se neruší kvůli jeho šťávě.
אימר דשמעת ליה לר' יהודה היכא דבליען בעיסה היכא דאיתנהו בעינייהו מי שמעת ליה השתא בקדירה אמר רבי יהודה לא בטלי בעינייהו בטלי דתניא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בעיסה ואין בטלין בקדירה מפני רוטבה
Rav Josef namítl: Rabi Jehuda říká: V karavaně smí člověk podat sud svému druhovi a ten svému druhovi. V karavaně ano, mimo karavanu ne! Nýbrž Rav Josef řekl: I když jsme se [to] učili v mišně, učili jsme se [to] o karavaně.
מתיב רב יוסף ר' יהודה אומר בשיירא נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו בשיירא אין שלא בשיירא לא אלא אמר רב יוסף כי תנן נמי במתניתין בשיירא תנן
Abaje řekl: V karavaně i sud, který nabyl místa spočinutí, a voda, která nabyla místa spočinutí; mimo karavanu – sud, který nabyl místa spočinutí, a voda, která místa spočinutí nenabyla.
אביי אמר בשיירא אפי' חבית שקנתה שביתה ומים שקנו שביתה שלא בשיירא חבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה
Rav Aši řekl: Zde mluvíme o sudu, který je bez majitele, a o vodě, která je bez majitele. A kdo jsou ti, kdo mu řekli? Je to rabi Jochanan ben Nuri, který říká: Věci bez majitele nabývají místa spočinutí. A co [znamená] ‚ten nesmí dojít dál než nohy majitele‘? Tyto [věci] nesmějí dojít dál než nádoby, které majitele mají.
רב אשי אמר הכא בחבית דהפקר עסקינן ומים דהפקר עסקינן ומאן אמרו לו רבי יוחנן בן נורי היא דאמר חפצי הפקר קונין שביתה ומאי לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים:
Četl-li na střeše a svitek se mu vykutálel z ruky – dokud nedospěl [na] deset tefachů [od země], svine ho k sobě; když dospěl [na] deset tefachů, obrátí ho písmem [ke zdi].
היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו משהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב
Rabi Jehuda říká: I když je od země vzdálen jen tloušťku jehly, svine ho k sobě. Rabi Šimon říká: I když je na samé zemi, svine ho k sobě, neboť nic, co je [zakázáno jen] jako ‚švut‘, neobstojí proti svatým spisům.
רבי יהודה אומר אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלא מחט גוללו אצלו ר' שמעון אומר אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש:
GEMARA: Jak vypadá ten práh? Řekneš-li, že práh je soukromým prostorem a před ním je veřejné prostranství – a nenařizujeme [zákaz], aby [svitek celý] nespadl a [člověk] nepřišel ho přinést?
גמ׳ האי איסקופה ה"ד אילימא איסקופה רשות היחיד וקמה רשות הרבים ולא גזרינן דילמא נפיל ואתי לאתויי
Originál: Eruvin 97b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.