že je přikázáním [rukou] otřít [kapky]. To podporuje rabiho Amiho, neboť řekl rabi Ami: Je člověku zakázáno vyjít s kapkami [moči] na nohou, protože vypadá jako ten, kdo má uťatý úd, a uvádí v pomluvu své syny, že jsou mamzeři.
מצוה לשפשף מסייע ליה לרבי אמי דאמר רבי אמי אסור לאדם שיצא בניצוצות שעל גבי רגליו מפני שנראה ככרות שפכה ומוציא לעז על בניו שהן ממזרים
Řekl Rav Papa: [Jsou-li] výkaly na svém místě, je zakázáno recitovat Šema. Jak to vypadá? Jsou-li vidět, je to jasné; nejsou-li vidět – Tóra nebyla dána služebným andělům! Je to potřebné, kdy jsou vidět, když sedí, a nejsou vidět, když stojí.
אמר רב פפא צואה במקומה אסור לקרות ק"ש היכי דמי אי דנראית פשיטא אי דלא נראית לא ניתנה תורה למלאכי השרת לא צריכא דיושב ונראית עומד ואינה נראית
A čím se to liší od výkalů na těle? Neboť bylo řečeno: [Jsou-li] výkaly na jeho těle nebo byly-li jeho ruce v záchodě – Rav Huna říká: Je dovoleno recitovat Šema, a Rav Chisda říká: Je zakázáno recitovat Šema. – Na svém místě je špína velká, mimo své místo velká není.
ומאי שנא מצואה על בשרו דאיתמר צואה על בשרו או שהיו ידיו בבית הכסא רב הונא אמר מותר לקרות ק"ש ורב חסדא אמר אסור לקרות ק"ש במקומה נפיש זוהמא שלא במקומה לא נפיש זוהמא
Učili naši mistři: Halacha [je takto]: Vyjde-li člověk při hostině močit, umyje si jednu ruku a vejde. Mluvil-li se svým druhem a [tím se] vzdálil, umyje si obě ruce a vejde. A když si myje [ruce], ať si je nemyje venku a nevchází, kvůli podezření, nýbrž vejde, sedne si na své místo, umyje si obě ruce a vrátí nádobu [s vodou] hostům.
ת"ר הלכה בסעודה אדם יוצא להשתין מים נוטל ידו אחת ונכנס דיבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו ונכנס וכשהוא נוטל לא יטול מבחוץ ויכנס מפני חשד אלא נכנס ויושב במקומו ונוטל שתי ידיו ומחזיר הטפיח על האורחין
Řekl Rav Chisda: To jsme řekli jen [o návratu] k pití, ale k jídlu si myje [ruce] venku a vejde, protože je známo, že je choulostivý. Řekl Rav Nachman bar Jicchak: A já – i k pití se ví, že jsem choulostivý.
א"ר חסדא לא אמרן אלא לשתות אבל לאכול נוטל מבחוץ ונכנס דמידע ידיע דאנינא דעתיה אמר רב נחמן בר יצחק ואנא אפילו לשתות נמי מידע ידעי דאנינא דעתאי
MIŠNA: Nikdo nevstupuje na nádvoří ke službě, i když je čistý, dokud se neponoří. Pět ponoření a deset posvěcení [rukou a nohou] provádí velekněz v ten den, a všechna ve svatém [prostoru], nad síní parva, kromě jen tohoto [prvního]. Rozprostřeli mezi ním a lidem prostěradlo z jemného lnu. Posvětil si ruce a nohy.
מתני׳ אין אדם נכנס לעזרה לעבודה אפילו טהור עד שיטבול חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כ"ג ומקדש בו ביום וכולן בקדש על בית הפרוה חוץ מזו בלבד פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם קידש ידיו ורגליו
GEMARA: Zeptali se Ben Zomy: Toto ponoření – proč? Řekl jim: Jestliže ten, kdo přechází ze svatého do svatého a z místa, [jehož znesvěcení] se trestá vyhlazením, na místo, [jehož znesvěcení] se trestá vyhlazením, potřebuje ponoření, ten, kdo přechází z nesvatého do svatého a z místa, [jehož znesvěcení] se netrestá vyhlazením, na místo, [jehož znesvěcení] se trestá vyhlazením – není rozumné, že potřebuje ponoření?
גמ׳ שאלו את בן זומא טבילה זו למה אמר להם ומה המשנה מקודש לקודש וממקום שענוש כרת למקום שענוש כרת טעון טבילה המשנה מחול לקודש וממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת אינו דין שטעון טבילה
Originál: Yoma 30a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.