Podle slov toho, kdo říká, že býček Jom kipur je obětí jednotlivce – vytváří záměnu, nebo nevytváří záměnu? Což z toho neplyne, že je někdo, kdo říká, že je [obětí] pospolitosti?
לדברי האומר פר יום הכפורים קרבן יחיד עושה תמורה או אינו עושה תמורה לאו מכלל דאיכא למאן דאמר דצבור
Samotný výrok: Rabi Elazar se tázal: Podle slov toho, kdo říká, že býček Jom kipur je obětí jednotlivce – vytváří záměnu, nebo nevytváří záměnu? Na co se ptá?
גופא בעי רבי (אליעזר) לדברי האומר פר יוה"כ קרבן יחיד עושה תמורה או אינו עושה תמורה מאי קא מיבעיא ליה
Je zřejmé, že se řídíme tím, komu se dostává smíru! Neboť rabi Abahu řekl jménem rabiho Jochanana: Ten, kdo posvěcuje, přidává pětinu [při vykoupení], a ten, komu se dostává smíru, s ní vytváří záměnu.
פשיטא דבתר מתכפר אזלינן דא"ר אבהו א"ר יוחנן המקדיש מוסיף חומש והמתכפר עושה בה תמורה
Ve skutečnosti je mu zřejmé, že se řídíme tím, komu se dostává smíru; a takto se tázal: Dostává se jeho bratřím kněžím smíru jako pevně určené součásti, nebo se jim dostává smíru jen jako přívažku?
לעולם פשיטא ליה דבתר מתכפר אזלינן והכי קא מיבעיא ליה אחיו הכהנים בקביעותא מתכפרי או דילמא בקופיא מתכפרי
Pojď a slyš: Přísnost platí u obětního zvířete více než u záměny, a přísnost platí u záměny více než u obětního zvířete. Přísnost u obětního zvířete: obětní zvíře se týká jednotlivce stejně jako pospolitosti, odsouvá Šabat i nečistotu a vytváří záměnu – což neplatí u záměny.
ת"ש חומר בזבח מבתמורה וחומר בתמורה מבזבח חומר בזבח שהזבח נוהג ביחיד כבצבור ודוחה את השבת ואת הטומאה ועושה תמורה מה שאין כן בתמורה
Přísnost u záměny více než u obětního zvířete: záměna se vztahuje i na [zvíře] s trvalou vadou a nevychází do profánního stavu, aby se smělo stříhat a pracovat s ním – což neplatí u obětního zvířete.
חומר בתמורה מבזבח שהתמורה חלה על בעל מום קבוע ואינה יוצאה לחולין ליגזז וליעבד משא"כ בזבח
Jak vypadá toto obětní zvíře? Řekneš-li, že [je to oběť] jednotlivce – copak odsouvá Šabat a nečistotu? Spíše [oběť] pospolitosti – copak vytváří záměnu? Což to tedy není býček [Jom kipur], který odsouvá Šabat i nečistotu, protože má stanovený čas, a vytváří záměnu, protože je obětí jednotlivce?
האי זבח היכי דמי אילימא דיחיד מי דחי שבת וטומאה אלא דצבור מי עושה תמורה אלא לאו דפר ודוחה את השבת ואת הטומאה דקביע ליה זמן ועושה תמורה דקרבן יחיד הוא
Tak je to také rozumné. Neboť kdyby tě napadlo, že [jde o] jeho býčka – záměna za býčka? Jen Šabat a nečistotu neodsouvá, ale ve všední den ji obětuje? Vždyť je to záměna za oběť za hřích, a záměna za oběť za hřích je odsouzena k uhynutí!
הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך דפרו תמורה דפר שבת וטומאה הוא דלא דחיא הא בחול מקריב קרבה הא תמורת חטאת היא ותמורת חטאת למיתה אזלא
Z čeho [to plyne]? Z toho, že učí: Přísnost u záměny: záměna se vztahuje i na [zvíře] s trvalou vadou a nevychází do profánního stavu, aby se smělo stříhat a pracovat s ním. A kdyby tě napadlo, že „obětní zvíře“ [znamená] druh obětního zvířete – vždyť jsou zde
ממאי מדקתני חומר בתמורה שהתמורה חלה על בעל מום קבוע ואינה יוצאה לחולין ליגזז וליעבד ואי סלקא דעתך מאי זבח שם זבח והא איכא
Originál: Yoma 50b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.