je to, jako by to bylo na počátku [a lhůta běží znovu]; a je-li listina ketuby v jejích rukou, může vymáhat svou ketubu kdykoli.
הרי היא כבתחלה ואם היה שטר כתובה יוצא מתחת ידיה גובה כתובתה לעולם
Ketubot 104b כתובות
Struktura debaty:Mišna 1Příběh 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Rav Nachman, syn Rav Chisdy, poslal [otázku] Rav Nachmanovi bar Jaakovovi: Ať nás náš mistr poučí: Je spor tehdy, když je listina ketuby v jejích rukou, nebo když listina ketuby v jejích rukou není? A podle čích slov je halacha?
שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב ילמדנו רבינו כששטר כתובה יוצא מתחת ידה מחלוקת או כשאין שטר כתובה יוצא מתחת ידה והלכה כדברי מי
Poslal mu [odpověď]: Spor je tehdy, když listina ketuby v jejích rukou není; ale je-li listina ketuby v jejích rukou, může vymáhat svou ketubu kdykoli. A halacha je podle slov mudrců.
שלח ליה בשאין שטר כתובה יוצא מתחת ידה מחלוקת אבל שטר כתובה יוצא מתחת ידה גובה כתובתה לעולם והלכה כדברי חכמים
Když přišel Rav Dimi, řekl jménem rabi Šimona ben Pazi, jménem rabi Jehošuy ben Levi, jménem Bar Kapry: Neučili to, leda o mině a dvou stech [zuz], ale navýšení [ketuby] jí zůstává.
כי אתא רב דימי א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא לא שנו אלא מנה מאתים אבל תוספת יש לה
Rabi Abahu však řekl jménem rabi Jochanana: Ani navýšení jí nezůstává, neboť rabi Ajvu řekl jménem rabi Janaje: Podmínky ketuby jsou jako ketuba sama.
ורבי אבהו א"ר יוחנן אפילו תוספת אין לה דאמר רבי אייבו אמר רבי ינאי תנאי כתובה ככתובה דמי
Bylo také řečeno: Rabi Aba řekl jménem Rav Huny jménem Rava: Neučili to, leda o mině a dvou stech, ale navýšení jí zůstává.
אתמר נמי א"ר אבא אמר רב הונא אמר רב לא שנו אלא מנה מאתים אבל תוספת יש לה
Rabi Aba řekl Rav Hunovi: Rav to řekl takto? Řekl mu: Říkáš, že [Rav] mlčel, nebo říkáš, že nás [tím výslovně] napojil? Odpověděl mu: Říkám, že mlčel.
אמר ליה רבי אבא לרב הונא אמר רב הכי אמר ליה אישתיקן קאמרת או אשקיין קאמרת אמר ליה אישתיקן קאמינא:
Tchyně Rav Chiji Dlouhého byla manželkou jeho bratra a jako vdova byla v domě svého otce; on ji živil dvacet pět let v domě [její rodiny].
חמתיה דרב חייא אריכא אינתת אחוה הואי ואלמנה בבית אביה הואי וזנה עשרים וחמש שנין בבי נשא
Nakonec mu řekla: „Dej mi výživu.“ Řekl jí: „Nemáš nárok na výživu.“ – „Dej mi ketubu.“ Řekl jí: „Nemáš nárok ani na výživu, ani na ketubu.“
לסוף אמרה ליה הב לי מזוני אמר לה לית לך מזוני הב לי כתובה אמר לה לא מזוני אית לך ולא כתובה אית לך
Pohnala ho k soudu před Rabu bar Šilu. [Ten] mu řekl: Pověz mi, jak se věc sama udála. Řekl mu: Živil jsem ji dvacet pět let v domě [její rodiny]; při životě mistra, na svých ramenou jsem jí [potraviny] nosil.
תבעתיה לדינא קמיה דרבה בר שילא אמר ליה אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה אמר ליה זניתה עשרים וחמש שנים בבי נשא בחיי דמר דבכתפאי אמטאי לה
Řekl mu: Jaký je důvod, že mudrci řekli: Po celou dobu, co je v domě svého manžela, může vymáhat svou ketubu kdykoli? Protože říkáme, že jen ze studu ji nepožadovala. I zde ji jen ze studu nepožadovala. Jdi a dej jí [ji].
אמר ליה טעמא מאי אמור רבנן כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה לעולם דאמרינן משום כיסופא הוא דלא תבעה הכא נמי משום כיסופא הוא דלא תבעה זיל הב לה
Nedbal [na to]. Napsal jí tedy exekuční list na jeho majetek. [Rav Chija] přišel před Ravu a řekl mu: Hleď, mistře, jak mě soudil. Řekl mu: Soudil tě správně.
לא אשגח כתב לה אדרכתא אניכסיה אתא לקמיה דרבא א"ל חזי מר היכי דנן א"ל שפיר דנך
Ona mu řekla: Je-li tomu tak, ať jde a vrátí mi plody od onoho dne až dosud. Řekl jí: Ukaž mi svůj exekuční list. Viděl, že v něm není napsáno: „A zjistili jsme, že tyto pozemky patřily zemřelému.“ Řekl jí: Exekuční list není napsán správně.
אמרה ליה אי הכי ליזיל להדר לי פירי דמן ההוא יומא עד האידנא אמר לה אחוי לי אדרכתיך חזייה דלא הוה כתוב בה ואישתמודענא דנכסים אלו דמיתנא אינון אמר לה אדרכתא לאו שפיר כתיבא
Řekla mu: Ať exekuční list padne; ať vymáhám od dne, kdy uplynuly dny vyhlášení [dražby], až dosud. Řekl jí: To platí tam, kde v exekučním listu není napsána chyba; ale tam, kde je v exekučním listu napsána chyba, nemáme s tím nic [společného].
אמרה ליה תיזיל אדרכתא אישקול מיומא דשלימי יומא אכרזתא עד השתא אמר לה הני מילי היכא דלא כתיב טעותא באדרכתא אבל היכא דכתיב טעותא באדרכתא לית לן בה
Řekla mu: Vždyť ty, mistře, jsi ten, kdo řekl, že [vynechání doložky o] ručení je chybou písaře!
אמרה ליה והא מר הוא דאמר אחריות טעות סופר הוא
Rava jí odpověděl: Zde nelze říci, že je to chyba písaře, neboť zde se zmýlil sám Raba bar Šila od samého počátku: myslel si, že tyto i ony [pozemky] patří jemu – co mi na tom, z těchto, nebo z oněch.
אמר לה רבא בהא ליכא למימר טעות סופר הוא דבהא אפי' רבה בר שילא טעי מעיקרא הוא סבור הני והני דידיה מה לי מהני מה לי מהני
Ale tak to není: Někdy jde a [pozemky] zvelebí, a [ty, které měl] její manžel, [pocházejí] z koupě; [dědic] jí pak řekne: Vezmi si své a dej mi mé, a dojde k pomluvě soudu.
ולא היא זימנין דאזלה ומשבחה להו ודבעלה מכספי ואמר לה שקיל דידך והב לי דידי ואתי לאפוקי לעז על בי דינא:
Vracíme se k tobě, [kapitolo] „Kdo si bere“.
הדרן עלך הנושא
MIŠNA: V Jeruzalémě byli dva soudci výnosů, Admon a Chanan ben Avišalom. Chanan říká dvě věci, Admon říká sedm. Kdo odešel do zámoří a jeho žena požaduje výživu – Chanan říká:
מתני׳ שני דייני גזירות היו בירושלים אדמון וחנן בן אבישלום חנן אומר שני דברים אדמון אומר שבעה מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר
Originál: Ketubot 104b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.