Ale je-li [svědek] učenec, i sám [účastník mu smí připomenout]. Tak jako Rav Aši znal svědectví pro Rava Kahanu. Řekl mu [Rav Kahana]: Pamatuje si mistr to svědectví? Řekl mu: Ne. – Nebylo to tak a tak? Řekl mu: Nevím. Nakonec si Rav Aši vzpomněl a svědčil pro něj. Viděl, že Rav Kahana je zaražený, a řekl mu: Myslíš si, že se spoléhám na tebe? Já sám jsem se tím zaobíral a vzpomněl jsem si.
ואי צורבא מרבנן הוא אפילו עצמו כי הא דרב אשי הוה ידיע ליה בסהדותא לרב כהנא אמר ליה מי דכיר מר האי סהדותא אמר ליה לא ולאו הכי והכי הוה א"ל לא ידענא לסוף אידכר רב אשי אסהיד ליה חזייה לרב כהנא דהוה מחסם א"ל מי סברת עלך קא סמיכנא אנא הוא דרמאי אנפשאי ואדכרי
Učili jsme se tam: Pahorky blízko města či blízko cesty, ať nové, ať staré, jsou nečisté; vzdálené – nové jsou čisté, staré nečisté. Který je blízký? [Do] padesáti loktů. A který je starý? [Starší než] šedesát let – to jsou slova rabiho Meira. Rabi Jehuda říká: Blízký je ten, k němuž žádný [jiný] není blíže; starý je ten, [na jehož vznik] si nikdo nepamatuje.
תנן התם התלוליות הקרובות בין לעיר ובין לדרך אחד חדשות ואחד ישנות טמאות הרחוקות חדשות טהורות ישנות טמאות איזוהי קרובה חמשים אמה ואיזו היא ישנה ששים שנה דברי ר"מ רבי יהודה אומר קרובה שאין קרובה הימנה ישנה שאין אדם זוכרה
Co je to město a co cesta? Řekneš-li, že město je skutečně město a cesta skutečně cesta – copak kvůli pochybnosti předpokládáme nečistotu? Vždyť řekl Reš Lakiš: Našli záminku a prohlásili zemi Izraele za čistou! Řekl rabi Zeira: Město – [tj.] město sousedící s hřbitovem, a cesta – [tj.] cesta ke hřbitovu.
מאי עיר ומאי דרך אילימא עיר עיר ממש דרך דרך ממש מספיקא מי מחזקינן טומאה והאמר ריש לקיש עילה מצאו וטהרו ארץ ישראל א"ר זירא עיר עיר הסמוכה לבית הקברות ודרך דרך בית הקברות
Cesta ke hřbitovu je v pořádku – někdy se stane, že [pohřeb] připadne na soumrak, a pohřbí [mrtvého] v pahorku. Ale město sousedící s hřbitovem – všichni přece chodí na hřbitov!
בשלמא דרך בית הקברות דזמנין דמתרמי בין השמשות ומקרו קברו בתל אלא עיר הסמוכה לבית הקברות כולהי לבית הקברות אזלי
Řekl rabi Chanina: Protože tam ženy pohřbívají své potracené plody a postižení vředy své [odumřelé] údy. Do padesáti loktů jde [žena] sama; dále s ní jde muž a ona jde až na hřbitov. Proto jinak nečistotu v zemi Izraele nepředpokládáme.
אמר רבי חנינא מתוך שהנשים קוברות שם נפליהן ומוכי שחין זרועותיהם עד חמשים אמה אזלא איהי לחודה טפי דברא איניש בהדה ולבית הקברות אזלא הלכך טומאה בארץ ישראל לא מחזקינן
Řekl Rav Chisda: Z [výroku]rabiho Meira vyplývá, že svědectví si člověk pamatuje do šedesáti let, déle si [ho] nepamatuje. Ale tak tomu není: tam [je to tím], že to na něm neleží, ale zde, protože to na něm leží, [pamatuje si] i mnohem déle.
אמר רב חסדא ש"מ מרבי מאיר האי סהדותא עד שיתין שנין מידכר טפי לא מידכר ולא היא התם הוא דלא רמיא עליה אבל הכא כיון דרמי עליה אפילו טובא נמי:
MIŠNA:[Jeden svědek] říká: Toto je můj rukopis a toto rukopis mého druha, a [druhý] říká: Toto je můj rukopis a toto rukopis mého druha – jsou věrohodní. [Jeden] říká: Toto je můj rukopis, a [druhý] říká: Toto je můj rukopis – je třeba k nim připojit dalšího; to jsou slova Rabiho. A mudrci říkají: Není třeba k nim připojit dalšího, nýbrž člověk je věrohodný, když řekne: Toto je můj rukopis.
מתני׳ זה אומר כתב ידי וזה כתב ידו של חבירי וזה אומר זה כתב ידי וזה כתב ידו של חבירי הרי אלו נאמנין זה אומר זה כתב ידי וזה אומר זה כתב ידי צריכין לצרף עמהם אחר דברי רבי וחכמים אומרים אינם צריכין לצרף עמהן אחר אלא נאמן אדם לומר זה כתב ידי:
GEMARA: Když to důkladně rozebereš, [vyjde], že podle slov Rabiho
גמ׳ כשתימצי לומר לדברי רבי
Originál: Ketubot 20b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.