MIŠNA: Panna se vdává ve čtvrtý den [týdne] a vdova v pátý den, protože dvakrát v týdnu zasedají soudy ve městech, v druhý den a v pátý den, takže kdyby měl [ženich] stížnost ohledně panenství, mohl by časně ráno přijít k soudu.
מתני׳ בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין:
GEMARA:Rav Josef řekl, že Rav Jehuda řekl, že Šmuel řekl: Proč řekli, že panna se vdává ve čtvrtý den? Protože jsme se učili: Nadešla lhůta, a nebyly vdány, jedí z jeho [majetku] a jedí z teruma.
גמ׳ אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי לפי ששנינו הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה
Rav Josef řekl: Pán Abrahamův! [Šmuel] věší to, co je učeno, na to, co učeno není! Co je učeno a co není učeno? Toto je učeno i toto je učeno! Spíše [míní:] věší to, co je učeno s vysvětleným důvodem, na to, co je učeno bez vysvětleného důvodu.
אמר רב יוסף מריה דאברהם תלי תניא בדלא תניא הי תניא והי לא תניא הא תניא והא תניא אלא תלי תניא דמפרש טעמא בדתניא דלא מפרש טעמא
Spíše, bylo-li to řečeno, bylo to řečeno takto: Rav Jehuda řekl, že Šmuel řekl: Proč řekli, že panna se vdává ve čtvrtý den? Protože kdyby měl stížnost ohledně panenství, mohl by časně ráno přijít k soudu. Ať se tedy vdává v první den týdne, a kdyby měl stížnost ohledně panenství, mohl by časně ráno přijít k soudu! Mudrci pečovali o dobro dcer Izraele, aby se [ženich] namáhal s hostinou tři dny: první den týdne, druhý den týdne a třetí den týdne, a ve čtvrtý ji pojme za ženu.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לב"ד ותינשא באחד בשבת שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלשה ימים אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת וברביעי כונסה
A nyní, když jsme se učili [o tom, že] pečovali, to, co jsme se učili: Nadešla lhůta, a nebyly vdány, jedí z jeho [majetku] a jedí z teruma – [platí:] nadešla-li lhůta v první den týdne, protože si ji nemůže vzít, neposkytuje jí výživu.
ועכשיו ששנינו שקדו אותה ששנינו הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה הגיע זמן באחד בשבת מתוך שאינו יכול לכנוס אינו מעלה לה מזונות
A jsou ti, kdo to kladou jako otázku: Onemocněl-li on, jak tomu je? Jaký je tam důvod? Protože je nucen okolnostmi, a zde je přece také nucen okolnostmi. Nebo snad tam je nucen nařízením, které pro něj ustanovili mudrci, kdežto zde ne?
ואיכא דבעי לה מיבעיא חלה הוא מהו התם טעמא מאי משום דאניס והכא נמי הא אניס או דלמא התם אניס בתקנתא דתקינו ליה רבנן הכא לא
A řekneš-li, že onemocněl-li on, poskytuje jí výživu, jak tomu je, onemocněla-li ona? Může jí říci: Já jsem přece připraven? Nebo snad mu může říci: Zatopeno bylo jeho pole [tj. neštěstí postihlo jeho]?
ואם תמצי לומר חלה הוא מעלה לה מזונות חלתה היא מהו מצי אמר לה אנא הא קאימנא או דלמא מציא אמרה ליה נסתחפה שדהו
Originál: Ketubot 2a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.