Mamzerku a netinku [provdanou] za Izraelitu není povinen vykoupit, protože na ni nevztahuji: „A vezmu si tě zpět za ženu.“ Rava řekl: Kdykoli jí [zákaz manžela] způsobuje zákaz [plynoucí ze] zajetí, je povinen ji vykoupit; způsobuje-li jí ho zákaz jiné věci, není povinen ji vykoupit.
ממזרת ונתינה לישראל אינו חייב לפדותה שאין אני קורא בה ואותבינך לי לאנתו רבא אמר כל שאיסור שבייה גורם לה חייב לפדותה איסור דבר אחר גורם לה אינו חייב לפדותה
Máme říci, že je to [spor] tanaitů? Ten, kdo zavázal svou ženu slibem [čímž mu byla zakázána], a ona byla zajata – rabi Eliezer říká: Vykoupí [ji] a dá jí její ketubu. Rabi Jehošua říká: Dá jí její ketubu, ale nevykoupí [ji].
לימא כתנאי המדיר את אשתו ונשבית רבי אליעזר אומר פודה ונותן לה כתובתה רבי יהושע אומר נותן לה כתובתה ואינו פודה
Rabi Natan řekl: Zeptal jsem se Symmacha: Když rabi Jehošua řekl „dá jí její ketubu, ale nevykoupí [ji]“, [platí to], když ji zavázal slibem a nakonec byla zajata, nebo když byla zajata a nakonec ji zavázal slibem?
אמר רבי נתן שאלתי את סומכוס כשאמר רבי יהושע נותן לה כתובתה ואינו פודה כשהדירה ולבסוף נשבית או בנשבית ולבסוף הדירה
A řekl mi: Neslyšel jsem, ale zdá se, že [jde o případ], kdy ji zavázal slibem a nakonec byla zajata; neboť kdybys řekl, že byla zajata a nakonec ji zavázal slibem, mohl by se uchýlit k lsti.
ואמר לי לא שמעתי ונראין דברים שהדירה ולבסוף נשבית דאי אמרת נשבית ולבסוף הדירה אתי לאיערומי
Ne. Čím se zde zabýváme? Například když se slibem zavázala ona a on jí [slib] potvrdil. Rabi Eliezer zastává názor, že on jí vložil prst mezi zuby, a rabi Jehošua zastává názor, že ona si vložila prst mezi zuby.
לא הכא במאי עסקינן כגון שנדרה איהי וקיים לה הוא ר' אליעזר סבר הוא נותן אצבע בין שיניה ורבי יהושע סבר היא נתנה אצבע בין שיניה
A dále: Rabi Natan řekl: Zeptal jsem se Symmacha: Když rabi Jehošua řekl „dá jí její ketubu, ale nevykoupí [ji]“, [platí to], když ji zavázal slibem a nakonec byla zajata, nebo když byla zajata a nakonec ji zavázal slibem? A řekl: Neslyšel jsem.
ותו אמר ר' נתן שאלתי את סומכוס כשאמר רבי יהושע נותן לה כתובתה ואינו פודה כשהדירה ולבסוף נשבית או בשנשבית ולבסוף הדירה ואמר לא שמעתי
Nýbrž ve skutečnosti ji zavázal slibem on, a Abaje to vysvětluje podle svého názoru a Rava to vysvětluje podle svého názoru. Abaje to vysvětluje podle svého názoru: O vdově [provdané] za velekněze se nikdo nepře, že je povinen ji vykoupit; o mamzerce a netince [provdané] za Izraelitu se nikdo nepře, že není povinen ji vykoupit; ani o tom, kdo zaváže slibem ženu kohena, se nikdo nepře, že je povinen ji vykoupit, protože to je [jako] vdova [provdaná] za velekněze.
אלא לעולם דאדרה איהו ואביי מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה אביי מתרץ לטעמיה אלמנה לכהן גדול כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה ממזרת ונתינה לישראל כולי עלמא לא פליגי דאינו חייב לפדותה מדיר אשת כהן נמי כולי עלמא לא פליגי דחייב לפדותה דהיינו אלמנה [לכ"ג]
Rava to vysvětluje podle svého názoru: O vdově [provdané] za velekněze a o mamzerce a netince [provdané] za Izraelitu se nikdo nepře, že není povinen ji vykoupit. Přou se o toho, kdo zaváže slibem ať už ženu kohena, nebo ženu Izraelity:
רבא מתרץ לטעמיה אלמנה לכ"ג ממזרת ונתינה לישראל כולי עלמא לא פליגי דאינו חייב לפדותה כי פליגי במדיר בין אשת כהן ובין אשת ישראל
Byla-li zajata, je povinen ji vykoupit atd.: Naši rabíni učili: Byla-li zajata za života svého manžela a potom její manžel zemřel – věděl-li o ní její manžel, jsou dědicové povinni ji vykoupit; nevěděl-li o ní její manžel, nejsou dědicové povinni ji vykoupit.
נשבית חייב לפדותה וכו': ת"ר נשבית בחיי בעלה ואח"כ מת בעלה הכיר בה בעלה יורשין חייבין לפדותה לא הכיר בה בעלה אין יורשין חייבין לפדותה
Levi zamýšlel rozhodnout v praxi podle této baraity. Rav mu řekl: Takto řekl můj strýc: Halacha není podle této baraity, nýbrž podle té, která se učí: Byla-li zajata po smrti svého manžela, nejsou sirotci povinni ji vykoupit. A nejen to, ale i když byla zajata za života svého manžela a potom její manžel zemřel, nejsou sirotci povinni ji vykoupit, protože na ni nevztahuji: „A vezmu si tě zpět za ženu.“
לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא א"ל רב הכי אמר חביבי לית הלכתא כי הא מתניתא אלא כי הא דתניא נשבית לאחר מיתת בעלה אין היתומין חייבין לפדותה ולא עוד אלא אפילו נשבית בחיי בעלה ואחר כך מת בעלה אין היתומין חייבין לפדותה שאין אני קורא בה ואותבינך לאינתו
Naši rabíni učili: Byla-li zajata a žádali od něj [výkupné] až do desetinásobku její ceny, poprvé ji vykoupí; od té doby dále – chce-li, vykoupí, nechce-li, nevykoupí. Raban Šimon ben Gamliel říká:
תנו רבנן נשבית והיו מבקשין ממנו עד עשרה בדמיה פעם ראשונה פודה מכאן ואילך רצה פודה רצה אינו פודה רבן שמעון בן גמליאל אומר
Originál: Ketubot 52a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.