‚pod podmínkou, že otec bude mlčet‘? Řekni [tedy] závěr: ‚Zemřel-li syn, poučí se otec, aby řekl, že nesouhlasí‘ – proč? Vždyť mlčel! Nýbrž jí řekl: ‚pod podmínkou, že otec nebude protestovat‘.
על מנת שישתוק אבא אימא סיפא מת הבן מלמדין את האב לומר שאינו רוצה אמאי והא שתיק אלא אמר לה על מנת שלא ימחה אבא
Začátek má jeden důvod, a prostřední část i závěr jiný důvod? Rabi Janaj řekl: Ano. Reš Lakiš řekl: Vyvoď z toho, že podle rabi Janaje se namáháme a vykládáme mišnu dvěma důvody a podle jednoho tanaity, a nevykládáme ji [podle] dvou tanaitů a jedním důvodem.
רישא בחד טעמא ומציעתא וסיפא בחד טעמא א"ר ינאי אין אמר ריש לקיש ש"מ לדרבי ינאי דחקינן ומוקמינן מתני' בתרי טעמא ואליבא דחד תנא ולא מוקמינן בתרי תנאי ובחד טעמא
Rav Josef bar Ami řekl: Ve skutečnosti je to jeden důvod; a co [znamená] ‚pod podmínkou, že otec bude souhlasit‘? ‚Pod podmínkou, že otec nebude protestovat odsud do třiceti dnů‘.
רב יוסף בר אמי אמר לעולם חד טעמא הוא ומאי על מנת שירצה אבא ע"מ שלא ימחה אבא מכאן ועד שלשים יום
MIŠNA:[Řekne-li otec:] Zasnoubil jsem svou dceru a nevím, komu jsem ji zasnoubil, a přijde jeden a řekne: Já jsem ji zasnoubil – je věrohodný. Tento řekne: Já jsem ji zasnoubil, a onen řekne: Já jsem ji zasnoubil – oba dají rozvodný list; a chtějí-li, jeden dá rozvodný list a druhý si ji vezme.
מתני׳ קדשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר אני קידשתיה נאמן זה אמר אני קידשתיה וזה אמר אני קידשתיה שניהם נותנים גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס
GEMARA:Rav řekl: Je věrohodný, aby dal rozvodný list, ale není věrohodný, aby si ji vzal. Je věrohodný, aby dal rozvodný list – člověk nehřeší, když z toho nemá nic; a není věrohodný, aby si ji vzal – řekni, že ho přemáhá jeho pud.
גמ׳ אמר רב נאמן ליתן גט ואין נאמן לכנוס נאמן ליתן גט אין אדם חוטא ולא לו ואין נאמן לכנוס אימא יצרו תוקפו
Rav Asi řekl: Je věrohodný i k tomu, aby si ji vzal. A Rav Asi souhlasí v [případě], kdy [žena] řekne: Zasnoubila jsem se a nevím, komu jsem se zasnoubila, a přijde jeden a řekne: Zasnoubil jsem ji – že není věrohodný, aby si ji vzal.
רב אסי אמר אף נאמן לכנוס ומודה רב אסי באומרת נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי ובא אחד ואמר קידשתיה שאין נאמן לכנוס
Učili jsme se: Chtějí-li, jeden dá rozvodný list a druhý si ji vezme – [to je] vyvrácení Ravova názoru! – Rav ti řekne: Tam je to odlišné, protože když je s ním další, bojí se.
תנן רצו אחד נותן גט ואחד כונס תיובתא דרב אמר לך רב שאני התם דכיון דאיכא אחר בהדיה אירתותי מירתת
Učí se podle Rav Asiho: [Řekne-li otec:] Zasnoubil jsem svou dceru a nevím, komu jsem ji zasnoubil, a přijde jeden a řekne: Zasnoubil jsem ji – je věrohodný i k tomu, aby si ji vzal. Vzal si ji, a přišel jiný a řekl: Já jsem ji zasnoubil – nemá moc ji mu zakázat.
תניא כוותיה דרב אסי קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר קידשתיה אף נאמן לכנוס כנסה ובא אחר ואמר אני קדשתיה לא כל הימנו לאוסרה עליו
Žena, která řekla: Zasnoubila jsem se a nevím, komu jsem se zasnoubila, a přišel jeden a řekl: Já jsem [ji] zasnoubil – není věrohodný, aby si ji vzal, protože ho [ona] kryje.
האשה שאמרה נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי ובא אחד ואמר אני קידשתי אין נאמן לכנוס מפני שהיא מחפה עליו
Rav řekl ‚nekamenuje se‘ – když Milosrdný otci uvěřil, [bylo to] pro zákaz; pro trest smrti mu neuvěřil. Rav Asi řekl ‚kamenuje se‘ – Milosrdný otci uvěřil v celé jeho věci. Rav Asi řekl: A souhlasím, [že] když [žena] řekne ‚zasnoubila jsem se‘, nekamenuje se.
רב אמר אין סוקלין כי הימניה רחמנא לאב לאיסורא לקטלא לא הימניה רב אסי אמר סוקלין לכולה מילתיה הימניה רחמנא לאב אמר רב אסי ומודינא באומרת נתקדשתי שאין סוקלים
A Rav Asi řekl: Tato má učení si navzájem bourají střechy: Jestliže tam, kde [muž], přijde-li si ji vzít, si ji vzít smí, říkáš, že se kamenuje, [pak] tam, kde, přijde-li si ji vzít, si ji vzít nesmí, není logické, že se kamenuje?
ואמר רב אסי הני שמעתתא דידי מרפסן איגרי השתא ומה במקום שאם בא לכנוס כונס אמרת סוקלים מקום שאם בא לכנוס אין כונס אינו דין שסוקלין
A Rav Chisda řekl: V jednom ani v druhém [případě] se nekamenuje. A Rav Chisda se drží svého názoru, neboť Rav Chisda řekl: [Řekne-li otec:] Tento můj syn je starý devět let a jeden den, tato má dcera je stará tři roky a jeden den – je věrohodný pro [povinnost] oběti, ale ne pro bičování ani pro tresty.
ורב חסדא אמר אחד זה ואחד זה אין סוקלין ואזדא רב חסדא לטעמיה דאמר רב חסדא בני זה בן תשע שנים ויום אחד בתי זו בת ג' שנים ויום אחד נאמן לקרבן אבל לא למכות ולא לעונשין
Učí se podle Rav Chisdy: [Řekne-li:] Tento můj syn je starý třináct let a jeden den, tato má dcera je stará dvanáct let a jeden den –
תניא כוותיה דרב חסדא בני זה בן י"ג שנה ויום אחד בתי זו בת י"ב שנה ויום אחד
Originál: Kiddushin 63b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.