[Obyvatelé Jericha] uvolňovali [k užívání] svazky větví z karobů a sykomor zasvěcených [Chrámu], prorážely otvory ve svých zahradách a sadech, aby v letech sucha dávali chudým v šabaty a o svátcích jíst spadané ovoce, a dávali pea ze zeleniny; a [mudrci] proti nim protestovali.
מתירין גמזיות של הקדש של חרוב ושל שקמה ופורצין פרצות בגנותיהן ובפרדסותיהן כדי להאכיל נשר לעניים בשני בצורת בשבתות ובימים טובים ונותנין פאה לירק ומיחו בידם
„Žne na zelenou píci a krmí dobytek“: Učili jsme se tam [v mišně]: Toto přerušuje [pole] ohledně pea: potok, kaluž, soukromá cesta, veřejná cesta, veřejná stezka a soukromá stezka, která je stálá v létě i v období dešťů, úhor, zoraná půda a jiná setba.
קוצר לשחת ומאכיל לבהמה: תנן התם ואלו מפסיקין לפאה הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים ושביל הרבים ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים והבור והניר וזרע אחר
Řekl Raba bar bar Chana, řekl rabi Jochanan: Rabi Meir to řekl podle názoru rabiho Šimona, který řekl: Smí žnout a krmit [dobytek] i poté, co [obilí] dosáhlo třetiny [zralosti]. Z toho plyne, že je toho názoru, že žnutí na zelenou píci vůbec není žnutím.
אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן ר' מאיר בשיטת ר' שמעון אמרה דאמר יקצור ויאכיל אף משהביאה שליש אלמא קסבר כל לשחת לאו קצירה היא
Raba seděl a vykládal tuto nauku. Rav Acha bar Huna vznesl námitku proti [výkladu]Ravy: [Pole, které] spásly kobylky, ohlodali mravenci nebo [obilí] polámal vítr – všichni souhlasí, že pokud [to místo] zoral, přerušuje, a pokud nezoral, nepřerušuje. Kdo jsou ti „všichni“? [Zahrnuje to i]rabiho Meira.
יתיב רבה וקאמר לה להא שמעתא איתיביה רב אחא בר הונא לרבא אכלה חגב קרסמוה נמלים שברתהו הרוח הכל מודים חרש מפסיק לא חרש אינו מפסיק הכל מודים מאן רבי מאיר
Dobře, pokud řekneš, že mišna [mluví o případu], kdy [obilí] nedosáhlo třetiny, a baraita, [podle níž] pokud zoral, ano, a pokud nezoral, ne, [mluví o případu], kdy dosáhlo třetiny.
אי אמרת בשלמא מתני' בשלא הביאה שליש ברייתא דחרש אין לא חרש לא בשהביא שליש
Ale pokud řekneš, že i mišna [mluví o případu], kdy dosáhlo třetiny – když tam, kde jde o [skutečné] žnutí, rabi Meir řekl, že se to nenazývá žnutím, [kde to přerušuje jen při zorání], zde [při žnutí na píci] tím spíše ne!
אלא אי אמרת מתניתין נמי בשהביא שליש השתא ומה התם דקצירה (דהתם) אמר רבי מאיר לא שמה קצירה הכא לא כל שכן
Rabi Meir to tedy řekl podle názoru rabiho Jehudy, který řekl: Kdy [to platí]? Když začal [žnout], dokud [obilí] nedosáhlo třetiny; ale pokud začal, když už dosáhlo třetiny, je to zakázáno.
אלא רבי מאיר בשיטת רבי יהודה אמרה דאמר אימתי בזמן שהתחיל עד שלא הביא שליש אבל אם התחיל עד שהביא שליש אסור
Řekněme, že jsi slyšel rabiho Jehudu[říkat to] o [píci pro] dobytek; slyšel jsi ho [říkat to] i o [potravě pro] člověka? Neboť pokud ano, byli by to tři tanaité [s různými názory].
אימר דשמעת ליה לרבי יהודה לבהמה לאדם מי שמעת ליה דאם כן הוו להו תלתא תנאי
Když však přišel Rav Dimi, řekl: Rabi Meir to řekl podle názoru rabiho Akivy, svého učitele, který řekl: I [žnutí] pro člověka není [pravým] žnutím. Neboť jsme se učili [v mišně]: Kdo sklízí pole na přeskáčku a ponechá v něm vlhké stonky – rabi Akiva říká: [Dává] pea z každé [části] zvlášť.
אלא כי אתא רב דימי אמר רבי מאיר בשיטת רבי עקיבא רבו אמר אף לאדם נמי לא הויא קצירה דתנן המנמר שדה ושייר בו קלחים לחים רבי עקיבא אומר פאה לכל אחד ואחד
Mudrci však říkají: Z jedné za všechny. A řekl Rav Jehuda, řekl Šmuel: Rabi Akiva[ho] zavazuje jen tehdy, když sklízí na přeskáčku na pražené zrno; ale když sklízí na přeskáčku do zásoby, ne.
וחכמים אומרים מאחד על הכל ואמר רב יהודה אמר שמואל לא חייב רבי עקיבא אלא במנמר לקליות אבל במנמר לאוצר לא
Je tomu tak? Vždyť když přišel Ravin, řekl rabi Jochanan: Rabi Akiva[ho] zavazoval i tehdy, když sklízí na přeskáčku do zásoby!
איני והא כי אתא רבין אמר רבי יוחנן מחייב היה רבי עקיבא אף במנמר לאוצר
Originál: Menachot 71b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.