Halacha je podle rabiho Josiho u polosvátku i u truchlícího, neboť Šmuel řekl: Halacha je podle slov toho, kdo zmírňuje, u truchlícího.
הלכה כרבי יוסי במועד ובאבל דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל
Moed katan 18a מועד קטן
Pinchasa, bratra Mar Šmuela, postihlo neštěstí. Šmuel k němu přišel, aby se ho otázal na důvod [jeho smutečních zvyků]. Uviděl, že má dlouhé nehty. Řekl mu: Proč sis je neustřihl? Odpověděl mu: Kdyby se to týkalo tebe, také bys to tak zlehčoval?
פנחס אחוה דמר שמואל איתרע ביה מילתא על שמואל למישאל טעמא מיניה חזנהו לטופרי דהוו נפישן אמר ליה אמאי לא שקלת להו אמר ליה אי בדידיה הוה מי מזלזלת ביה כולי האי
Stalo se to „jako omyl, který vychází od vladaře“ (Kaz 10,5), a neštěstí postihlo Šmuela. Pinchas, jeho bratr, k němu přišel, aby se ho otázal na důvod. [Šmuel] si ustřihl nehty a hodil mu je do tváře. Řekl mu: Nevíš, že se smlouva uzavírá se rty [tj. že vyslovená slova se naplňují]?
הואי (קהלת י, ה) כשגגה שיוצא מלפני השליט ואיתרע ביה מילתא בשמואל על פנחס אחוה למישאל טעמא מיניה שקלינהו לטופריה חבטינהו לאפיה אמר ליה לית לך ברית כרותה לשפתים
Neboť rabi Jochanan řekl: Odkud víme, že se smlouva uzavírá se rty? Neboť je řečeno: „A Abraham řekl svým mládencům: Zůstaňte zde s oslem, a já a chlapec půjdeme tam, pokloníme se a vrátíme se k vám“ (Gn 22,5) – a skutečně se to naplnilo, že se vrátili oba.
דאמר ר' יוחנן מנין שברית כרותה לשפתים שנאמר (בראשית כב, ה) ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם ואיסתייעא מלתא דהדור תרוייהו
Usoudili z toho [ze Šmuelova činu], že [to platí o nehtech] na rukou ano, na nohou ne. Rav Anan bar Tachalifa řekl: Mně to Šmuel výslovně vysvětlil: Je jedno, zda na rukou, nebo na nohou.
סבור מיניה דיד אין דרגל לא אמר רב ענן בר תחליפא לדידי מפרשא לי מיניה דשמואל לא שנא דיד ולא שנא דרגל
Rav Chija bar Aši řekl, že Rav řekl: Ale nástrojem [nůžkami] je to zakázáno. Rav Šemen bar Aba řekl: Stál jsem před rabim Jochananem ve studovně během polosvátku, a on si ukousl nehty zuby a zahodil je.
אמר רב חייא בר אשי אמר רב ובגנוסטרא אסור אמר רב שמן בר אבא הוה קאימנא קמיה דר' יוחנן בי מדרשא בחולו של מועד ושקלינהו לטופריה בשיניה וזרקינהו
Plynou z toho tři věci: Plyne z toho, že je dovoleno stříhat si nehty během polosvátku; a plyne z toho, že se to nepovažuje za odporné; a plyne z toho, že je dovoleno je zahodit.
שמע מינה תלת שמע מינה מותר ליטול צפרנים בחולו של מועד ושמע מינה אין בהן משום מיאוס ושמע מינה מותר לזורקן
Je tomu tak? Vždyť se učí: Tři věci byly řečeny o nehtech: Kdo je pohřbí, je spravedlivý; kdo je spálí, je zbožný; kdo je zahodí, je zlovolník. Jaký je důvod? Aby snad přes ně nepřešla těhotná žena a nepotratila.
איני והתניא שלשה דברים נאמרו בצפרנים הקוברן צדיק שורפן חסיד זורקן רשע טעמא מאי שמא תעבור עליהן אשה עוברה ותפיל
Ve studovně se žena běžně nevyskytuje. A řekneš-li, že je někdy smetou a vyhodí ven – jakmile se [jejich místo] změnilo, změnilo se [a už neškodí].
אשה בי מדרשא לא שכיחא וכי תימא זימנין דמיכנשי להו ושדי להו אבראי כיון דאשתני אשתני
Rav Jehuda řekl, že Rav řekl: Dvojice [učenců] přišla kvůli nim [nehtům] před Rabiho. A Mar Zutra to učil: Dvojice přišla kvůli nim před Rabiho a žádali ho o [stříhání] nehtů, a dovolil jim to; a kdyby ho žádali o [stříhání] kníru, dovolil by jim to. A Šmuel řekl: Žádali ho i o knír, a dovolil jim to.
אמר רב יהודה אמר רב זוג בא מחמתן לפני רבי ומר זוטרא מתני זוג בא מחמתן לפני רבי ובקשו ממנו צפרנים והתיר להם ואם בקשו ממנו שפה התיר להם ושמואל אמר אף בקשו ממנו שפה והתיר להם
Avitul Písař řekl jménem Rava: Knír [znamená] od koutku ke koutku [úst]. Rabi Ami řekl: A to knír, který překáží [při jídle]. Rav Nachman bar Jicchak řekl: Pro mě je [celý knír] jako knír, který překáží.
אמר אביטול ספרא משמיה דרב (פפא) שפה מזוית לזוית אמר רבי אמי ובשפה המעכבת א"ר נחמן בר יצחק לדידי כשפה המעכבת דמי לי
A Avitul Písař řekl jménem Rava: Farao, který byl v době Mojžíšově, měřil loket, jeho vous loket a jeho úd loket a píď, aby se naplnilo, co je řečeno: „A nejnižšího z lidí nad ním ustanoví“ (Da 4,14).
ואמר אביטול ספרא משמיה דרב (פפא) פרעה שהיה בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתקו אמה וזרת לקיים מה שנאמר (דניאל ד, יד) ושפל אנשים יקים עליה
A Avitul Písař řekl jménem Rava: Farao, který byl v době Mojžíšově, byl mág, neboť je řečeno: „Hle, vychází k vodě“ (Ex 7,15) [tj. aby tam provozoval svá kouzla].
ואמר אביטול ספרא משמיה דרב (פפא) פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה שנאמר (שמות ז, טו) הנה יוצא המימה וגו':
„A tito smějí prát během polosvátku: kdo přichází ze zámoří“: Rav Asi řekl, že rabi Jochanan řekl: Kdo má jen jedinou košili, smí ji prát během polosvátku.
ואלו מכבסין במועד הבא ממדינת הים: אמר רב אסי א"ר יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד
Rabi Jirmeja namítl: „A tito smějí prát během polosvátku: kdo přichází ze zámoří“ atd. – tito ano, ale kdo má jen jedinou košili, ne!
מתיב ר' ירמיה אלו מכבסין במועד הבא ממדינת הים כו' הני אין מי שאין לו אלא חלוק אחד לא
Rabi Jaakov řekl rabimu Jirmejovi: Vysvětlím ti to: Mišna [mluví o případu], kdy má třeba dvě, a obě jsou špinavé.
אמר ליה ר' יעקב לר' ירמיה אסברה לך מתני' אע"ג דאית ליה תרי ומטנפי
Rav Jicchak bar Jaakov bar Gijori poslal [vzkaz] jménem rabiho Jochanana: Lněné oděvy je dovoleno prát během polosvátku. Rava namítl: „Ručníky na ruce, obaly
שלח רב יצחק בר יעקב בר גיורי משמיה דר' יוחנן כלי פשתן מותר לכבסן בחולו של מועד מתיב רבא מטפחות הידים מטפחות
Originál: Moed Katan 18a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.