Když došli k mostu, velbloudi se zastavili. Jeden Arab se jich zeptal: Co je to? Řekli mu: Rabíni si navzájem prokazují úctu; jeden říká: Ať vejde mistr první, a druhý říká: Ať vejde mistr první. Řekl: Je správné, aby Raba bar Huna vešel první. Velbloud Raby bar Huny přešel; tomu Arabovi vypadaly stoličky i zuby.
כי מטו אגישרא קמו גמלי אמר להו ההוא טייעא מאי האי אמרו ליה רבנן דקא עבדי יקרא אהדדי מר אמר מר ניעול ברישא ומר אמר מר ניעול ברישא אמר דינא הוא דרבה בר הונא ליעול ברישא חליף גמליה דרבה בר הונא נתור ככיה ושניה דההוא טייעא
Jeden mladík nad ním zahájil [smuteční řeč]: Výhonek starců vystoupil z Babylónie a s ním kniha válek; pelikán a sýček se zdvojili, aby viděli zkázu a zhoubu přicházející ze Šinearu. [Bůh] se rozhněval na svůj svět a odňal mu duše a raduje se z nich jako z nové nevěsty. Ten, jenž jede na oblacích, plesá a raduje se, když k němu přichází duše čistá a spravedlivá.
פתח עליה ההוא ינוקא גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות קאת וקפוד הוכפלו לראות בשוד ושבר הבא משנער קצף על עולמו וחמס ממנו נפשות ושמח בהם ככלה חדשה רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק
Když zemřel Ravina, jeden smuteční řečník nad ním zahájil: Palmy, kývejte hlavou nad spravedlivým, který byl jako palma; učiňme noci [smutku] jako dny nad tím, kdo [učením] činil noci jako dny.
כי נח נפשיה דרבינא פתח עליה ההוא ספדנא תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר נשים לילות כימים [על משים לילות כימים]
Rav Aši řekl Bar Kipokovi: Co řekneš onoho dne [až zemřu]? Odpověděl mu: Řeknu: Padl-li plamen na cedry, co si počne yzop na zdi? Byl-li Leviatan vytažen udicí, co si počnou ryby v mělčině? Padla-li udice do dravé řeky, co si počnou vody v louži?
א"ל רב אשי לבר קיפוק ההוא יומא מאי אמרת אמר ליה אמינא אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו איזובי קיר לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק בנחל שוטף נפלה חכה מה יעשו מי גבים
Bar Avin mu řekl: Chraň Bůh, abych o spravedlivých mluvil o „udici“ a „plameni“! – A co řekneš? – Řeknu: Plačte pro pozůstalé, a ne pro ztraceného, neboť on [odešel] k odpočinku, a my k nářku.
א"ל בר אבין ח"ו דחכה ושלהבת בצדיקי אמינא ומאי אמרת אמינא בכו לאבלים ולא לאבידה שהיא למנוחה ואנו לאנחה
[Rav Aši] se na ně rozhněval a obrátily se jim nohy, takže onoho dne nepřišli, aby nad ním pronesli smuteční řeč. A to je to, co řekl Rav Aši: Ani Bar Kipok neunikne, ani Bar Avin neunikne.
חלש דעתיה עלייהו ואתהפוך כרעייהו ההוא יומא לא אתו לאספודיה והיינו דאמר רב אשי לא בר קיפוק חליץ ולא בר אבין חליץ
Když Rava přišel k Tigridu, řekl Bar Avinovi: Vstaň a řekni něco. Vstal a řekl: Většina třetiny přišla do vod, rozpomeň se a smiluj se; zbloudili jsme od Tebe jako žena od svého muže – nezavrhuj nás jako [v] znamení u hořkých vod.
רבא כי הוה אתא לדגלת א"ל לבר אבין קום אימא מילתא קאי ואמר באו רוב שלישית במים זכור ורחם תעינו מאחריך כאשה מבעלה אל תזניחנו כאות מי מרה
Rabi Chanin byl zetěm domu nasiho a neměl syny. Modlil se o slitování a [syn] se mu narodil. Toho dne, kdy se mu narodil, zemřel. Jeden smuteční řečník nad ním zahájil: Radost se změnila v zármutek, veselí a žal se spojily; v čase své radosti zasténal, v čase své milosti (chanina) ztratil svého milostivého (chanin). Dali [synovi] jméno Chanan podle něho.
רבי חנין חתניה דבי נשיאה הוה לא קא הוו ליה בני בעא רחמי והוו ליה ההוא יומא דהוה ליה נח נפשיה פתח עליה ההוא ספדנא שמחה לתוגה נהפכה ששון ויגון נדבקו בעת שמחתו נאנח בעת חנינתו אבד חנינו אסיקו ליה חנן על שמיה
Když zemřel rabi Jochanan, rabi Jicchak ben Elazar nad ním zahájil: Těžký je tento den pro Izrael jako den, kdy slunce zapadá v poledne, jak je psáno: „I stane se v onen den, že dám slunci zapadnout v poledne“ (Am 8,9). A rabi Jochanan[sám] řekl: To je den [smrti] Jošijahua.
כי נח נפשיה דר' יוחנן פתח עליה ר' יצחק בן אלעזר קשה היום לישראל כיום בא השמש בצהרים דכתיב (עמוס ח, ט) והיה ביום ההוא והבאתי השמש בצהרים ואמר ר' יוחנן זה יומו של יאשיהו
Když zemřel rabi Jochanan, rabi Ami za něj držel sedm [dní smutku] a třicet [dní]. Rabi Aba, syn rabiho Chiji bar Aby, řekl: Co rabi Ami učinil, učinil sám ze sebe, neboť tak řekl rabi Chija bar Aba jménem rabiho Jochanana: Ani za svého učitele, který jej naučil moudrosti, nedrží [člověk smutek] déle než jeden den.
כי נח נפשיה דר' יוחנן יתיב רבי אמי שבעה ושלשים אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא רבי אמי דעבד לגרמיה הוא דעבד דהכי אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אפילו רבו שלימדו חכמה אינו יושב עליו אלא יום אחד
Když zemřel rabi Zera, jeden smuteční řečník nad ním zahájil: Země Šinear otěhotněla a porodila, země krásy vychovala její potěšení; běda jí, řekla Rakat, neboť ztratila svůj drahocenný klenot.
כי נח נפשיה דרבי זירא פתח עליה ההוא ספדנא ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גידלה שעשועיה אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה
Když zemřel rabi Abahu, sloupy Caesareje ronily slzy. Když [zemřel]rabi Josi, okapy Cipori tekly krví. Když rabi Jaakov, ukázaly se ve dne hvězdy. Když rabi Asi, byly vyvráceny všechny stromy. Když rabi Chija, padaly z nebe ohnivé kameny. Když rabi Menachem, syn rabiho Josiho, sochy [modloslužebníků] se ohladily a staly se z nich válce.
כי נח נפשיה דרבי אבהו אחיתו עמודי דקסרי מיא דרבי יוסי שפעו מרזבי דציפורי דמא דרבי יעקב אתחמיאו כוכבי ביממא דר' אסי איעקרו כל אילניא דר' חייא נחיתו כיפי דנורא מרקיעא דר' מנחם ברבי יוסי אישתעו צלמנייא והוו למחלצייא
Když rabi Tanchum bar Chija, byly osekány všechny [královské] sochy. Když rabi Eljašiv, bylo spácháno sedmdesát vloupání v Nehardei. Když Rav Hamnuna, padaly z nebe kroupy jako kameny. Když Raba a Rav Josef, políbily se navzájem břehy Eufratu. Když Abaje a Rava, políbily se navzájem břehy Tigridu. Když zemřel Rav Mešaršija, nesly palmy [jen] zakrnělé plody.
דר' תנחום בר חייא איתקצצו כל אנדרטיא דר' אלישיב איחתרו שבעין מחתרתא בנהרדעא דרב המנונא נחיתו כיפי דברדא מרקיעא דרבה ורב יוסף נשוק כיפי דפרת אהדדי דאביי ורבא נשוק כיפי דדגלת אהדדי כי נח נפשיה דר' משרשיא טעון דיקלי שיצי
Originál: Moed Katan 25b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.