která [prospívá úrodě, jež] vstupuje do sobotního roku, a o sklizeň v sobotním roce, [jejíž úroda] vystupuje do roku po sobotním roce.
שנכנס לשביעית וקציר של שביעית שיצא למוצאי שביעית
Moed katan 4a מועד קטן
Struktura debaty:Baraita 4Otázka 3
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Rabi Jišmael říká: Jako je orba dobrovolná, tak i sklizeň [zakázaná o Šabatu] je dobrovolná; vylučuje se sklizeň omeru, která je přikázáním.
ר' ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהיא מצוה
Rav Nachman bar Jicchak tedy řekl: Když je tradována halacha, [je to proto,] aby se dovolilo [orat kvůli] mladým [stromkům]; verše [jsou] k zákazu u starých.
אלא אמר רב נחמן בר יצחק כי גמירי הלכתא למישרי ילדה קראי למיסר זקינה
Ale jestliže halacha dovoluje mladé, nejsou snad tím samým staré zakázány?
וכיון דהלכתא למשרי ילדה לאו ממילא זקינה אסירה
אלא הלכתא לרבי ישמעאל קראי לר' עקיבא
A rabi Jochanan řekl: Raban Gamliel a jeho soud je zrušili na základě Tóry.
ור' יוחנן אמר רבן גמליאל ובית דינו מדאורייתא בטיל להו
Jaký je důvod? Odvozuje „Šabat“ – „Šabat“ od Šabatu stvoření: jako tam je zakázán [jen sám den] a [dny] před ním a po něm jsou dovoleny, tak i zde je zakázán [jen sám rok] a [čas] před ním a po něm je dovolen.
מאי טעמא גמר שבת שבת משבת בראשית מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין אף כאן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין
Rav Aši to napadá: Podle toho, kdo říká, že jde o halachu – může snad přijít gezera šava a vykořenit halachu? A podle toho, kdo říká, že jde o verš – může snad přijít gezera šava a vykořenit verš?
מתקיף לה רב אשי מאן דאמר הלכתא אתיא גזרה שוה עקרה הלכתא ומאן דאמר קרא אתיא גזרה שוה עקרה קרא
Rav Aši tedy řekl: Raban Gamliel a jeho soud zastávají názor rabiho Jišmaela, který řekl, že je to tradovaná halacha; a když byla halacha tradována, [platila] v době, kdy Chrám stál, podobně jako vodní úlitba, ale v době, kdy Chrám nestojí, ne.
אלא אמר רב אשי רבן גמליאל ובית דינו סברי לה כרבי ישמעאל דאמר הלכתא גמירי לה וכי גמירי הלכתא בזמן שבית המקדש קיים דומיא דניסוך המים אבל בזמן שאין בית המקדש קיים לא:
„Nezavlažuje se však ani dešťovou vodou, ani vodou z kilonu.“ U vody z kilonu je to v pořádku, je tu nadměrná námaha; ale jaká námaha je u dešťové vody?
אבל לא ממי הגשמים וממי הקילון: בשלמא מי קילון איכא טירחא יתירא אלא מי גשמים מאי טירחא איכא
Rabi Ilaa řekl v rabiho Jochananově jménu: Je to opatření kvůli vodě z kilonu. Rav Aši řekl: Dešťová voda sama vede k [nutnosti používat] vodu z kilonu [až vyschne].
אמר ר' אילעא א"ר יוחנן גזירה מי גשמים אטו מי קילון רב אשי אמר מי גשמים גופייהו לידי מי קילון אתו
A přou se o výrok rabiho Zery, neboť rabi Zera řekl v Rabových bar Jirmeja jménu, jenž to řekl jménem Šmuela: Z řek, které čerpají vodu z jezer, je dovoleno zavlažovat o polosvátcích.
וקמיפלגי בדר' זירא דאמר ר' זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל נהרות המושכין מים מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו של מועד
Jeden mistr přijímá výrok rabiho Zery a druhý mistr výrok rabiho Zery nepřijímá.
מר אית ליה דרבי זירא ומר לית ליה דרבי זירא
Ke [zmíněnému] výroku samotnému: Rabi Zera řekl v Rabových bar Jirmeja jménu, jenž to řekl jménem Šmuela: Z řek, které čerpají vodu z jezer, je dovoleno zavlažovat o polosvátcích.
גופא אמר ר' זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל נהרות המושכין מים מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו של מועד
Rabi Jirmeja namítl rabimu Zerovi: [Mišna říká:] „Nezavlažuje se však ani dešťovou vodou, ani vodou z kilonu“! [Rabi Zera] mu řekl: Jirmejo, synu můj, ta babylónská jezera se podobají vodě, která nepřestává [téct].
איתיביה רבי ירמיה לרבי זירא אבל לא ממי גשמים ולא ממי קילון אמר ליה ירמיה ברי הני אגמים דבבל כמיא דלא פסקי דמו
Rabíni učili: Z jam a nádrží, které se naplnily vodou před svátkem, je o polosvátcích zakázáno zavlažovat; pokud však mezi nimi protéká vodní kanál, je to dovoleno.
תנו רבנן הפסיקות והבריכות שנתמלאו מים מעיו"ט אסור להשקות מהן בחולו של מועד ואם היתה אמת המים עוברת ביניהן מותר
Rav Papa řekl: Platí to tehdy, když většina toho pole pije z onoho kanálu. Rav Aši řekl: I když většina toho pole [z něho] nepije – protože [voda] je přiváděna a přichází, člověk si řekne: Nenapije-li se za jeden den, napije se za dva či tři dny.
אמר רב פפא והוא שרובה של אותה שדה שותה מאותה אמת המים רב אשי אמר אע"פ שאין רובה של אותה שדה שותה כיון דקא משכא ואתיא מימר אמר אי לא שתיא לחד יומא תשתי לתרי ותלתא יומי
Rabíni učili: Z nádrže, do níž odkapává voda z jednoho pole potřebujícího zavlažování, je dovoleno zavlažovat jiné pole potřebující zavlažování.
ת"ר בריכה שנוטפת מים משדה בית השלחין זו מותר להשקות ממנה שדה בית השלחין אחרת
Ale to se může přerušit! Rabi Jirmeja řekl: [Jde o případ,] kdy stále kape. Abaje řekl: A to tehdy, když první pramen nepřestal [téct].
והא עבידא דפסקא אמר ר' ירמיה ועדיין היא מטפטפת אמר אביי והוא שלא פסק מעיין ראשון
Učí se v baraitě: Rabi Šimon ben Menasja říká: [Jsou-li] dva záhony, jeden výše než druhý, nemá se čerpat z dolního a zavlažovat horní. Navíc řekl rabi Elazar bar Šimon: Dokonce u jednoho záhonu, jehož polovina je nízko a polovina vysoko, se nemá čerpat z nízkého místa a zavlažovat vysoké místo.
תניא ר' שמעון בן מנסיא אומר שתי ערוגות זו למעלה מזו לא ידלה מן התחתונה וישקה את העליונה יותר על כן אמר רבי אלעזר בר שמעון אפילו ערוגה אחת חציה נמוך וחציה גבוה לא ידלה ממקום נמוך וישקה למקום גבוה
Rabíni učili: Smí se medalin u zeleniny, aby se jedla; avšak aby se zkrášlila, je to zakázáno.
תנו רבנן מדלין לירקות כדי לאוכלן ואם בשביל לייפותן אסור
Ravina a Raba Tosfaa šli po cestě. Uviděli jednoho člověka, který o polosvátku čerpal vědrem [vodu]. Raba Tosfaa řekl Ravinovi: Ať mistr přijde a dá ho do klatby. [Ravina] mu řekl: Ale vždyť se učí: Smí se medalin u zeleniny, aby se jedla! [Raba Tosfaa] mu řekl: Myslíš si, že medalin znamená čerpat vodu? Co znamená
רבינא ורבה תוספאה הוו קא אזלי באורחא חזו לההוא גברא דהוה דלי דוולא בחולא דמועדא אמר ליה רבה תוספאה לרבינא ליתי מר לשמתיה א"ל והתניא מדלין לירקות כדי לאוכלן א"ל מי סברת מאי מדלין מדלין מיא מאי
Originál: Moed Katan 4a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.