MIŠNA: Komu je slibem zakázán užitek od jeho druha před sedmým [rokem], nesmí sestoupit do jeho pole a nesmí jíst z převislých [plodů]; a v sedmém [roce] nesmí sestoupit do jeho pole, smí však jíst z převislých stromů. Bylo-li mu slibem zakázáno [jen] jídlo od něho před sedmým rokem, smí sestoupit do jeho pole, ale nesmí jíst z plodů; a v sedmém [roce] smí sestoupit a jíst.
מתני׳ המודר הנאה מחבירו לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות ובשביעית אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנטיעות הנוטות נדר הימנו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות ובשביעית יורד ואוכל:
GEMARA:Rav a Šmuel oba řekli: [Řekl-li:] Tento majetek ti budiž [zakázán] před sedmým [rokem], nesmí sestoupit do jeho pole a nesmí jíst z převislých [plodů], i když přišel sedmý [rok]. Složil-li však slib v sedmém [roce], nesmí sestoupit do jeho pole, smí však jíst z převislých.
גמ׳ רב ושמואל דאמרי תרוייהו נכסים אלו עליך לפני שביעית אין יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות אע"פ שהגיע שביעית ואם בשביעית נדר אין יורד לתוך שדהו אבל אוכל מן הנוטות
A rabi Jochanan a Reš Lakiš oba řekli: [Řekl-li:] Můj majetek ti budiž [zakázán] před sedmým [rokem], nesmí sestoupit do jeho pole a nesmí jíst z převislých; přišel-li sedmý [rok], nesmí sestoupit do jeho pole, smí však jíst z převislých.
ור' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו נכסי עליך לפני שביעית אין יורד לתוך שדהו ואין אוכל מן הנוטות הגיע שביעית אינו יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא את הנוטות
Řekněme, že se v tom neshodují: Rav a Šmuel zastávají názor, že člověk může zakázat věc, která je v jeho vlastnictví, i pro dobu, kdy z jeho vlastnictví vyjde; a rabi Jochanan a Reš Lakiš zastávají názor, že člověk nemůže zakázat věc, která je v jeho vlastnictví, pro dobu, kdy z jeho vlastnictví vyjde?
לימא בהא קמיפלגי דרב ושמואל סברי אדם אוסר דבר שברשותו אפילו לכשיצא מרשותו ורבי יוחנן ור"ל סברי אין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו
A jak to chápeš? Je copak někdo, kdo říká, že člověk nemůže zakázat věc ve svém vlastnictví pro dobu, kdy z jeho vlastnictví vyjde? Pokud tak, ať se neshodují u [výroku] tento majetek, a tím spíše u můj majetek!
ותיסברא מי איכא למ"ד אין אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו א"כ ניפלגי בנכסים אלו וכ"ש בנכסי
A navíc: vždyť jsme se učili, že člověk může zakázat věc ve svém vlastnictví pro dobu, kdy z jeho vlastnictví vyjde, neboť jsme se učili: Kdo řekne svému synovi: Konam, že nebudeš mít ze mne užitek – zemře-li [otec], [syn] po něm dědí; [řekl-li:] za mého života i po mé smrti –
ותו הא תנן דאדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו דתנן האומר לבנו קונם שאתה נהנה לי מת יירשנו בחייו ובמותו
Originál: Nedarim 42a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.