GEMARA: Je pochopitelné [zákaz] ať mu nepůjčuje, protože mu prospívá; ale ať si od něho nepůjčuje – čím mu prospívá? A je pochopitelné ať si od něho nepůjčuje [peníze] a ať od něho nekupuje, protože z něho má užitek; ale ať si od něho nevypůjčuje [věci] – jaký z něho má užitek?
גמ׳ בשלמא לא ילונו דקא מהני ליה אלא לא ילוה הימנו מאי קא מהני ליה ובשלמא לא ילוה הימנו ולא יקח הימנו דקמיתהני מיניה אלא לא ישאל הימנו מאי קא מיתהני מיניה
Rabi Josi, syn rabiho Chaniny, řekl: [Jde o případ], kdy si slibem zakázali užitek jeden od druhého. Abaje řekl: [Je to] opatření [zakazující] vypůjčit si kvůli půjčit; a tak u všech [těchto případů je to] opatření.
א"ר יוסי בר' חנינא כגון שנדרו הנאה זה מזה אביי אמר גזירה לשאול משום להשאיל וכן בכולהו גזירה:
MIŠNA: Řekl mu: Půjč mi svou krávu. Odpověděl mu: Není volná. Řekl: Konam, [ať je mi zakázáno] mé pole, jestliže na něm kdy budu orat. Bylo-li jeho zvykem orat [sám], je [to zakázáno] jemu a všem ostatním lidem dovoleno; nebylo-li jeho zvykem orat, je to zakázáno jemu i všem lidem.
מתני׳ אמר לו השאילני פרתך אמר לו אינה פנויה אמר קונם שדי שאני חורש בה לעולם אם היה דרכו לחרוש הוא אסור וכל אדם מותרים ואם אין דרכו לחרוש הוא וכל אדם אסורין
Komu je slibem zakázán užitek od jeho druha a nemá co jíst, jde [druh] ke kramáři a řekne: Ten a ten muž má ode mne slibem zakázán užitek a nevím, co mám dělat. [Kramář] mu dá a přijde a vezme [peníze] od tohoto.
המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל החנוני ואומר איש פלוני נודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה והוא נותן לו ובא ונוטל מזה
Musel-li [ten, komu je užitek zakázán,] stavět svůj dům, stavět svou ohradu, sklízet své pole, jde [druh] k dělníkům a řekne: Ten a ten muž má ode mne slibem zakázán užitek a nevím, co mám dělat. Oni pracují s ním a přijdou a vezmou mzdu od tohoto.
היה ביתו לבנות גדרו לגדור שדהו לקצור הולך אצל הפועלים ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה והן עושין עמו ובאין ונוטלין שכר מזה
Šli-li spolu po cestě a [ten, komu je užitek zakázán,] nemá co jíst, dá [druh jídlo] někomu třetímu jako dar, a tomu je to dovoleno. Není-li s nimi nikdo jiný, položí [je] na skálu nebo na zídku a řekne: Hle, ať jsou bez majitele pro každého, kdo chce; a ten [druhý] vezme a jí. Rabi Josi to však zakazuje.
היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל נותן לאחד לשום מתנה והלה מותר בה אם אין עמהם אחר מניח על הסלע או על הגדר ואומר הרי הן מופקרים לכל מי שיחפוץ והלה נוטל ואוכל ור' יוסי אוסר:
GEMARA:Rabi Jochanan řekl: Jaký je důvod rabiho Josiho? Zastává názor, že vzdání se vlastnictví je jako dar: jako dar [nabývá platnosti], teprve až přejde z vlastnictví dárce do vlastnictví příjemce, tak i věc bez majitele [nabývá platnosti], teprve až přejde do vlastnictví toho, kdo ji nabude.
גמ׳ אמר ר' יוחנן מ"ט דר' יוסי קסבר הפקר כמתנה מה מתנה עד דאתיא מרשות נותן לרשות מקבל אף הפקר עד דאתי לרשות זוכה
Rabi Aba namítl: A ten vezme a jí. Rabi Josi to však zakazuje. Rabi Josi řekl: Kdy? Když jeho slib předcházel jeho vzdání se vlastnictví;
מתיב ר' אבא והלה נוטל ואוכל ורבי יוסי אוסר א"ר יוסי אימתי בזמן שנדרו קודם להפקירו
Originál: Nedarim 43a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.