GEMARA: Bylo řečeno: Viděla [krev] patnáctý den tohoto měsíce, šestnáctý den tohoto měsíce a sedmnáctý den tohoto měsíce – Rav řekl: Ustálila si obvyklou lhůtu podle přeskoku. A Šmuel řekl: [Ne], dokud [to] potřetí neučiní v přeskoku.
גמ׳ איתמר ראתה יום חמשה עשר לחדש זה ויום ט"ז לחדש זה ויום שבעה עשר לחדש זה רב אמר קבעה לה וסת לדילוג ושמואל אמר עד שתשלש בדילוג
Řekneme, že Rav a Šmuel se přou ve sporu Rabiho a Rabana Šimona ben Gamliela? Neboť bylo učeno: Provdala se za prvního a zemřel, za druhého a zemřel – za třetího se nesmí provdat; to jsou slova Rabiho. Raban Šimon ben Gamliel říká: Za třetího se smí provdat, za čtvrtého se provdat nesmí.
נימא רב ושמואל בפלוגתא דרבי ורשב"ג קמיפלגי דתניא ניסת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא דברי רבי רשב"ג אומר לג' תנשא לד' לא תנשא
Ne: všichni [jsou] podle Rabana Šimona ben Gamliela, a zde se přou o toto: Rav zastává názor, že patnáctý [den] je součástí počtu; a Šmuel zastává názor, že protože jej neviděla v přeskoku, není součástí počtu.
לא דכ"ע כרשב"ג והכא בהא קמיפלגי רב סבר חמשה עשר ממנינא ושמואל סבר כיון דלאו בדילוג חזיתיה לאו ממנינא הוא
Namítl mu: Byla-li zvyklá vídat [krev] patnáctý den a změnila [to] na šestnáctý den – jeden i druhý jsou zakázány. Změnila [to] na sedmnáctý den – šestnáctý se dovolil a patnáctý a sedmnáctý se zakázaly.
איתיביה היתה למודה להיות רואה יום ט"ו ושינתה ליום ששה עשר זה וזה אסורין שינתה ליום שבעה עשר הותר ששה עשר ונאסר חמשה עשר ושבעה עשר
Změnila [to] na osmnáctý den – všechny se dovolily a zakázáno je jen od osmnáctého dále. To je obtíž pro Rava! Rav ti řekne: [Žena, která je] zvyklá, je jiný případ.
שינתה ליום שמונה עשר הותרו כולן ואין אסור אלא משמונה עשר ואילך קשיא לרב אמר לך רב למודה שאני
A ten, kdo to [Ravovi] namítá, proč to namítá? – [Případ ženy], která je zvyklá, mu byl zapotřebí: Mohl bys říci, protože je zvyklá a vykořenila ji dvakrát, že ji vykořenila; proto nás [to] učí.
ודקארי לה מאי קארי לה למודה אצטריכא ליה מהו דתימא כיון דלמודה ועקרתיה בתרי זימני עקרה ליה קמ"ל
Namítli: Viděla [krev] dvacátý první den tohoto měsíce, dvacátý druhý den tohoto měsíce, dvacátý třetí den tohoto měsíce – ustálila si obvyklou lhůtu. Vynechala [a viděla] dvacátý čtvrtý den – neustálila si obvyklou lhůtu. To je vyvrácení Šmuela!
מיתיבי ראתה יום עשרים ואחד בחדש זה יום עשרים ושנים בחדש זה יום עשרים ושלשה בחדש זה קבעה לה וסת סירגה ליום עשרים וארבעה לא קבעה לה וסת תיובתא דשמואל
Šmuel ti řekne: Čím se zde zabýváme? Například [ženou], která je zvyklá vídat dvacátý den a změnila [to] na dvacátý první den. To je i přesné, neboť vynechává dvacátý den a uvádí dvacátý první. Vyplývá to z toho.
אמר לך שמואל הכא במאי עסקינן כגון דרגילה למחזי ביום עשרים ושינתה ליום עשרים ואחד דיקא נמי דשבקינן ליום עשרים ונקט ליום עשרים ואחד ש"מ
„Neboť žena si neustálí obvyklou lhůtu, dokud si ji neustálí…“ Rav Papa řekl: Řekli jsme to jen pro ustálení; ale pokud jde o obavu, obává se [již] po jednom [případu].
שאין האשה קובעת לה וסת עד שתקבענה וכו' א"ר פפא לא אמרן אלא למקבעה אבל למיחש לה בחדא זימנא חיישא
Kdyby [to bylo jen] odtamtud, řekl bych, že to platí tam, kde se [dvacátý den] nachází uvnitř dnů její nidy; ale tam, kde se nenachází uvnitř dnů její nidy, řekni, že ne. Proto nás [to] učí.
אי מהתם ה"א ה"מ היכא דקיימא בתוך ימי נדתה אבל היכא דלא קיימא בתוך ימי נדתה אימא לא קמ"ל
„A neočistí se od obvyklé lhůty…“ Rav Papa řekl: Řekli jsme to jen [tehdy], když ji ustálila třikrát, že je třeba třikrát ji vykořenit; ale [lhůta] dvakrát [zažitá] se vykoření jedním [případem].
ואינה מטהרת מן הוסת וכו' א"ר פפא לא אמרן אלא דקבעתיה תלתא זימני דצריכי תלתא זימני למעקריה אבל תרי זימני בחדא זימנא מיעקר
Co nás tím učí? Učili jsme se [to]: Žena si neustálí obvyklou lhůtu, dokud si ji neustálí třikrát! – Mohl bys říci: jeden [případ] pro jeden, dva pro dva a tři pro tři; proto nás [to] učí.
מאי קמ"ל תנינא אין האשה קובעת לה וסת עד שתקבענה שלש פעמים מהו דתימא חדא לחד תרי לתרתי ותלתא לתלתא קא משמע לן
Bylo učeno podle rava Papy: Byla-li zvyklá vídat [krev] dvacátý den a změnila [to] na třicátý den – jeden i druhý jsou zakázány. Nastal dvacátý den, a neviděla – smí mít styk až do třicátého dne a musí se obávat třicátého dne.
תניא כותיה דרב פפא היתה למודה להיות רואה יום עשרים ושינתה ליום שלשים זה וזה אסורין הגיע יום עשרים ולא ראתה מותרת לשמש עד יום שלשים וחוששת ליום שלשים
Nastal třicátý den, a viděla; nastal dvacátý den, a neviděla; a nastal třicátý den, a neviděla; a nastal dvacátý den, a viděla – třicátý den se dovolil
הגיע יום שלשים וראתה הגיע יום עשרים ולא ראתה והגיע יום שלשים ולא ראתה והגיע יום עשרים וראתה הותר יום שלשים
Originál: Niddah 64a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.