tak při změně místa není třeba [znovu] žehnat. Namítají: Při změně místa je třeba žehnat, při změně vína není třeba žehnat. Vyvrácení rabiho Jochanana! Je to vyvrácení.
ואחד שינוי מקום א"צ לברך מיתיבי שינוי מקום צריך לברך שינוי יין אין צריך לברך תיובתא דרבי יוחנן תיובתא
Rav Idi bar Avin seděl před Ravem Chisdou, a Rav Chisda seděl a říkal jménem Rava Huny: To, co jsi řekl, že při změně místa je třeba žehnat, učili jen [o přechodu] z domu do domu, ale z místa na místo [v jednom domě] ne.
יתיב רב אידי בר אבין קמיה דרב חסדא ויתיב רב חסדא וקאמר משמיה דרב הונא הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך לא שנו אלא מבית לבית אבל ממקום למקום לא
Řekl mu Rav Idi bar Avin: Takto jsme to učili v baraitě domu Rava Hinaka; – a někteří říkají: v baraitě domu bar Hinaka – tak jako ty. Ale co nás tedy Rav Huna učí, baraitu? Rav Huna tu baraitu neslyšel.
א"ל רב אידי בר אבין הכי תנינא לי' במתניתא דבי רב הינק ואמרי ליה במתניתא דבי בר הינק כוותיך ואלא רב הונא מתניתא קמ"ל רב הונא מתניתא לא שמיע ליה
A dále seděl Rav Chisda a říkal vlastním jménem: To, co jsi řekl, že při změně místa je třeba žehnat, jsme řekli jen o pokrmech, které nevyžadují požehnání po [jídle] na svém místě;
ותו יתיב רב חסדא וקאמר משמיה דנפשיה הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך לא אמרן אלא בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן
ale o pokrmech, které vyžadují požehnání po [jídle] na svém místě, není třeba žehnat. Jaký je důvod? Vrací se k prvnímu usazení. A Rav Šešet řekl: Jak u těch, tak u oněch je třeba žehnat.
אבל דברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן אין צריך לברך מאי טעמא לקיבעא קמא הדר ורב ששת אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך
Namítají: Členové skupiny, kteří spočívali [u stolu], aby pili, a vstali, aby vyšli naproti ženichovi nebo nevěstě – když vycházejí, nevyžadují požehnání zpětně; když se vracejí, nevyžadují požehnání znovu.
מיתיבי בני חבורה שהיו מסובין לשתות ועקרו רגליהן לצאת לקראת חתן או לקראת כלה כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע כשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה
Kdy to platí? Když tam nechali starce nebo nemocného; ale nenechali-li tam starce ani nemocného, vyžadují, když vycházejí, požehnání zpětně, a když se vracejí, vyžadují požehnání znovu.
בד"א שהניחו שם זקן או חולה אבל לא הניחו שם לא זקן ולא חולה כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע כשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה
Z toho, že učí „vstali“, plyne, že mluvíme o pokrmech, které vyžadují požehnání po [jídle] na svém místě; a důvod je, že tam nechali starce nebo nemocného – [proto] když vycházejí, nevyžadují požehnání zpětně, a když se vracejí, nevyžadují požehnání znovu;
מדקתני עקרו רגליהן מכלל דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן עסקינן וטעמא דהניחו שם זקן או חולה הוא דכשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה
ale nenechali-li tam starce nebo nemocného, vyžadují, když vycházejí, požehnání zpětně, a když se vracejí, vyžadují požehnání znovu. Je to potíž pro Rava Chisdu.
אבל לא הניחו שם זקן או חולה כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה קשיא לרב חסדא
Originál: Pesachim 101b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.