Je to potíž pro Ulu! Odpoví ti Ula: I toto je podobné požehnání nad přikázáními. Jaký je důvod u požehnání nad přikázáními? Protože je to díkůvzdání. I toto je díkůvzdání.
קשיא לעולא אמר לך עולא הא נמי כברכת המצות דמיא ברכת המצות מאי טעמא משום דהודאה היא הא נמי הודאה היא
Rav Chananja bar Šelamja a žáci Rava seděli u jídla a obsluhoval je Rav Hamnuna Sava. Řekli mu: Jdi se podívat, zda se den posvěcuje; přerušíme a ustanovíme jej [jako jídlo] pro Šabat. Řekl jim: Nemusíte, Šabat sám ustanovuje.
רב חנניא בר שלמיא ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא וקאי עלייהו רב המנונא סבא אמרו ליה זיל חזי אי מקדיש יומא נפסיק וניקבעיה לשבתא אמר להו לא צריכיתו שבתא קבעה נפשה
Mysleli si z toho, že tak jako zavazuje ke kiduši, tak zavazuje i k havdale. Řekl jim Rav Amram: Tak řekl Rav: Ke kiduši zavazuje, ale k havdale nezavazuje.
סבור מינה כי היכי דקבעה לקידוש כך קבעה להבדלה אמר להו רב עמרם הכי אמר רב לקידוש קובעת ולא להבדלה קובעת
A to se rozchází s Ravem Hunou, neboť Rav Huna viděl jednoho muže, jak pil vodu před havdalou. Řekl mu: Nebojí se mistr záškrtu? Neboť se učilo jménem rabiho Akivy: Každý, kdo něco okusí dříve, než pronese havdalu, zemře záškrtem. Rabíni z domu Rava Ašiho na vodu nedbali.
ופליגא דרב הונא דרב הונא חזייה לההוא גברא דשתה מיא קודם הבדלה אמר ליה לא מיסתפי מר מאסכרה דתנא משמיה דרבי עקיבא כל הטועם כלום קודם שיבדיל מיתתו באסכרה רבנן דבי רב אשי לא קפדי אמיא
Ravina se otázal Rava Nachmana bar Jicchaka: Kdo nepronesl kiduš v předvečer Šabatu – může pronášet kiduš po celý den? Řekl mu: Z toho, co řekli synové rabiho Chiji: Kdo nepronesl havdalu na konci Šabatu, může pronášet havdalu po celý týden – tak i zde: kdo nepronesl kiduš v předvečer Šabatu, může pronášet kiduš po celý den.
בעא מיניה רבינא מרב נחמן בר יצחק מי שלא קידש בערב שבת מהו שיקדש והולך כל היום כולו א"ל מדאמרי בני רבי חייא מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו הכא נמי מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו
Namítl mu: V noci Šabatu a v noci svátku je posvěcení nad pohárem a je zmínka v požehnání po jídle; za dne Šabatu a svátku není posvěcení nad pohárem, ale je zmínka v požehnání po jídle.
איתיביה לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון שבת ויום טוב אין בהם קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון
A kdyby tě napadlo, že kdo nepronesl kiduš v předvečer Šabatu, může pronášet kiduš po celý den, pak i u Šabatu a svátku [za dne] najdeš, že je posvěcení nad pohárem – neboť nepronesl-li kiduš večer, pronese jej zítra! Řekl mu: [Případ] „nepronesl-li“ [baraita] neuvádí.
ואי סלקא דעתך מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו שבת ויום טוב נמי משכחת להו דיש בהן קדושה על הכוס דאי לא קידש מאורתא מקדש למחר אמר ליה דאי לא קתני
Namítl mu: [Pokud jde o] úctu ke dni a úctu k noci – úcta ke dni má přednost. A má-li jen jeden pohár, říká nad ním
איתיביה כבוד יום וכבוד לילה כבוד יום קודם ואם אין לו אלא כוס אחד אומר עליו
Originál: Pesachim 105a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.