Kdo si umyl ruce [k jídlu], ať nepronáší kiduš [nad vínem]. Řekl jim Rav Jicchak bar Šmuel bar Marta: Rav ještě ani nezemřel a už jsme zapomněli jeho nauky? Mnohokrát jsem stál před Ravem: někdy, když mu byl milejší chléb, pronášel kiduš nad chlebem; někdy, když mu bylo milejší víno, pronášel kiduš nad vínem.
הנוטל ידיו לא יקדש אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא אכתי לא נח נפשיה דרב שכחנינהו לשמעתתיה זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב זימנין דחביבא עליה ריפתא מקדש אריפתא זימנין דחביבא ליה חמרא מקדש אחמרא
Řekl Rav Huna, řekl Rav: Kdo okusil [něco], nepronáší kiduš. Rav Chana bar Chinena se otázal Rava Huny: Kdo okusil – smí pronést havdalu? Řekl mu: Já říkám, že kdo okusil, smí pronést havdalu. A Rav Asi řekl: Kdo okusil, nesmí pronést havdalu.
אמר רב הונא אמר רב טעם אינו מקדש בעא מיניה רב חנא בר חיננא מרב הונא טעם מהו שיבדיל א"ל אני אומר טעם מבדיל ורב אסי אמר טעם אינו מבדיל
Rav Jirmeja bar Aba přišel do domu Rava Asiho. Zapomněl se a něco okusil. Dali mu pohár a pronesl havdalu. Řekla [Ravu Asimu] jeho manželka: Vždyť mistr tak nečiní! Řekl jí: Nech ho, soudí jako jeho mistr.
רב ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אסי אישתלי וטעים מידי הבו ליה כסא ואבדיל אמרה ליה דביתהו והא מר לא עביד הכי אמר לה שבקיה כרביה סבירא ליה
Řekl Rav Josef, řekl Šmuel: Kdo okusil, nepronáší kiduš; kdo okusil, nepronáší havdalu. A Raba řekl, řekl Rav Nachman, řekl Šmuel: Kdo okusil, pronáší kiduš, a kdo okusil, pronáší havdalu.
אמר רב יוסף אמר שמואל טעם אינו מקדש טעם אינו מבדיל ורבה אמר רב נחמן אמר שמואל טעם מקדש וטעם מבדיל
Originál: Pesachim 106b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.