[a to] dělají proti vůli mudrců – to jsou slova rabiho Meira. Rabi Jehuda říká: Dělali to se souhlasem mudrců. A rabi Jehuda nevydává preventivní nařízení, aby snad z toho nepřišel jíst! Rava řekl: S novou úrodou je to jiné: protože jsi mu [sklizeň] dovolil jen trháním [rukou], pamatuje si to.
שלא ברצון חכמים (הן עושין) דברי ר"מ רבי יהודה אומר ברצון חכמים היו עושין ולא קא גזר ר' יהודה דילמא אתי למיכל מיניה אמר רבא שאני חדש מתוך שלא התרת לו אלא על ידי קטוף הוא זכור
Ale co se dá říci o tom, co jsme se učili: Sklízí se [před omerem na] zavlažovaných polích a [na polích] v údolích, ale nekupí se do stohů – a vysvětlili jsme to podle rabiho Jehudy?
אלא הא דתנן קוצרין בית השלחים ושבעמקים אבל לא גודשין ואוקימנא כרבי יהודה מאי איכא למימר
Mezi rabim Jehudou a rabim Jehudou rozpor není, jak jsme odpověděli. A ani mezi rabíny a rabíny rozpor není: on sám ho hledá, aby ho spálil – a [přitom] by z něj jedl?
דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל מיניה
A řekneš-li, [že sklizeň] trháním [rukou] podle Ravy – ale [co] „sklízí se na zavlažovaných polích a v údolích“, což jsme vysvětlili podle rabiho Jehudy, co se dá říci? Spíše [vysvětlení]Rava Aši je výmysl.
וכ"ת על ידי קיטוף כדרבא אלא קוצרין בית השלחין ושבעמקים ואוקימנא כרבי יהודה מא"ל אלא דרב אשי בדותא היא
Vždyť jsme se učili: Nemá člověk propíchnout vaječnou skořápku, naplnit ji olejem a postavit ji k lampě, aby z ní kapal [olej do lampy], i kdyby byla hliněná.
והתנן לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה בצד הנר בשביל שתהא מנטפת ואפי' היא של חרס
A postav [výrok] o Šabatu proti [výroku] o Šabatu, neboť se učí: Provaz vědra, který se přetrhl – nemá ho svázat uzlem, ale jen smyčkou. Rabi Jehuda říká: Ovine ho [kusem] opasku nebo pentlí, jen ho neváže smyčkou.
ורמי דשבת אשבת דתניא חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא עונבו רבי יהודה אומר כורך עליו פונדא או פסקיא ובלבד שלא יענבנו
Mezi rabim Jehudou a rabim Jehudou rozpor není: důvod rabiho Jehudy není, že by vydal preventivní nařízení [zakazující] smyčku kvůli uzlu, ale že se domnívá, že smyčka sama je uzel.
דרבי יהודה אדר' יהודה לא קשיא טעמא דרבי יהודה לאו משום דגזר עניבה אטו קשירה אלא משום דקסבר עניבה גופה קשירה היא
A postav [výrok] rabínů proti [výroku] rabínů, neboť jsme se učili: Vědro se váže pentlí, ale ne provazem; a rabi Jehuda[to] dovoluje. Jaký provaz? Řekneš-li, že obyčejný provaz, a rabi Jehuda[to] dovoluje – je to trvalý uzel, neboť ho jistě [na místě] nechá!
ורמי רבנן אדרבנן דתנן קושרין דלי בפסקיא אבל לא בחבל ורבי יהודה מתיר חבל דמאי אילימא חבל דעלמא ורבי יהודה מתיר קשר של קיימא הוא דודאי אתי לבטולי
A rabíni vydali preventivní nařízení ohledně provazu tkalce kvůli obyčejnému provazu? Ano: provaz s provazem se zaměňuje, smyčka s uzlem se nezaměňuje.
וגזרו רבנן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא אין חבל בחבל מיחלף עניבה בקשירה לא מיחלפא
A všude, kde se [lidé] od něčeho drží stranou, rabi Jehuda nevydává preventivní nařízení? Vždyť se učí: Prvorozenému [zvířeti], které postihne krevní nával, se nepouští žilou, i kdyby mělo zemřít. To jsou slova rabiho Jehudy.
וכל היכא דבדיל מיניה לא גזר רבי יהוד' והתניא בכור שאחזו דם אפי' הוא מת אין מקיזין לו דם דברי ר' יהודה
A mudrci říkají: Ať pustí žilou, jen ať mu nezpůsobí vadu. Tam, protože člověk se znepokojuje
וחכ"א יקיז ובלבד שלא יטיל בו מום התם מתוך שאדם בהול
Originál: Pesachim 11a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.