v osídleném místě [o druhém svátečním dni] nepracuji kvůli sporu z odlišení; na poušti co [platí]? Řekl mu: Takto řekl Rav Ami: V osídleném místě je to zakázáno, na poušti dovoleno.
ביישוב לא עבידנא מפני שינוי המחלוקת במדבר מאי א"ל הכי אמר רב אמי ביישוב אסור במדבר מותר
Rav Natan bar Asja šel z [učebny] domu Rava do Pumbedity o druhém svátečním dni Šavuot. Rav Josef ho dal do klatby. Řekl mu Abaje: Ať ho mistr raději dá zbičovat! Řekl mu: Udělal jsem mu to lepší [věc], neboť na západě [v zemi Izraele] se hlasuje o bičování učence, ale nehlasuje se o klatbě.
רב נתן בר אסיא אזל מבי רב לפומבדיתא בי"ט שני של עצרת שמתיה רב יוסף א"ל אביי ולנגדיה מר נגידי א"ל עדיפא עבדי ליה דבמערבא מימנו אנגידא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא
Někteří říkají: Rav Josef ho dal zbičovat. Řekl mu Abaje: Ať ho mistr dá do klatby, podle Rava a Šmuela, kteří oba říkají: Dává se do klatby za [znesvěcení] dvou svátečních dnů diaspory! Řekl mu: To platí o obyčejném člověku; zde jde o mladého učence, a udělal jsem mu to, co je pro něj lepší, neboť na západě se hlasuje o bičování učence, ale nehlasuje se o klatbě.
א"ד נגדיה רב יוסף א"ל אביי נשמתיה מר דרב ושמואל דאמרי תרוייהו מנדין על שני ימים טובים של גליות א"ל ה"מ איניש דעלמא הכא צורבא מדרבנן הוא דטבא ליה עבדי דבמערבא מימנו אנגדתא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא:
„Podobně ten, kdo převáží plody sedmého roku atd.“ A nezastává rabi Jehuda to, co jsme se učili [v Mišně]: „Ukládají se mu přísnosti místa, z něhož vyšel, a přísnosti místa, kam šel“?
כיוצא בו המוליך פירות שביעית וכו': ולית ליה לר' יהודה הא דתנן נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם
Řekl Rav Šiša, syn Rava Idiho: Rabi Jehuda říká jinou věc, a takto to míní: Nebo z místa, kde nedošly, na místo, kde nedošly, a uslyšel, že na jeho místě došly – je povinen [je] odstranit. Rabi Jehuda říká: Jdi a přines si i ty z místa, odkud jsi je přinesl, – a tam přece nedošly.
אמר רב שישא בריה דרב אידי מילתא אחריתי קאמר ר' יהודה וה"ק או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומו חייב לבער ר' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא לא כלו להו
To znamená, že rabi Jehuda mluví k úlevě? Vždyť řekl rabi Elazar: Rabi Jehuda mluvil jen k přísnosti! Nýbrž převrať [to]: Není povinen odstranit. Rabi Jehuda říká: Jdi a přines si i ty z místa, odkud jsi je přinesl – a tam přece došly.
למימרא דר' יהודה לקולא קאמר והאמר ר"א לא אמר רבי יהודה אלא לחומרא אלא איפוך אינו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא כלו להו
Abaje řekl: Vskutku [to je], jak se učí, a takto to míní: Nebo z místa, kde nedošly, na místo, kde došly, a vrátil je na jejich místo, a tam ještě nedošly – není povinen odstranit. Rabi Jehuda říká: Jdi a přines si i ty z místa, odkud jsi je přinesl – a tam přece došly.
אביי אמר לעולם כדקתני וה"ק או ממקום שלא כלו למקום שכלו והחזירן למקומן ועדיין לא כלו אינו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא כלו להו
Namítl Rav Aši podle rabiho Jehudy: Což je pohltil hřbet osla [že by se tím změnil jejich status]? Nýbrž řekl Rav Aši: [Jde to] podle sporu těchto tanaitů, neboť jsme se učili [v Mišně]: Kdo nakládá tři [druhy] nakládané zeleniny v jednom sudu – rabi Eliezer říká: Jí se na základě prvního [druhu].
מתקיף לה רב אשי לרבי יהודה אטו אגבא דחמרא קלטינהו אלא אמר רב אשי בפלוגתא דהני תנאי דתנן הכובש שלשה כבשין בחבית אחת ר"א אומר אוכלין על הראשון
Rabi Jehošua říká: I na základě posledního. Raban Gamliel říká: Kdykoli jeho druh dojde na poli, ať odstraní jeho druh ze sudu. A halacha je podle jeho slov.
ר' יהושע אומר אף על האחרון ר"ג אומר כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית והלכה כדבריו
Ravina řekl: [Jde to] podle sporu těchto tanaitů, neboť jsme se učili [v baraitě]: Datle se jedí, dokud nedojdou poslední v Coaru. Raban Šimon ben Gamliel říká:
רבינא אמר בפלוגתא דהני תנאי דתנן אוכלין בתמרין עד שיכלה האחרון שבצוער רשב"ג אומר
Originál: Pesachim 52a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.