proto je zapotřebí „nebude nalezen“. Ale podle toho, kdo říká, že je jako peníze, proč potřebuji „nebude nalezen“? Bylo to zapotřebí. Napadlo by tě říci: Jelikož, když [chamec] existuje, vrací se [pohanovi] v původní podobě, nenachází se v jeho doméně; proto nás to učí [opak].
היינו דאיצטריך לא ימצא אלא למאן דאמר כממון דמי לא ימצא למה לי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכי איתיה הדר בעיניה לאו ברשותיה קאי קמשמע לן
Ptali se Ravy: Podléhá zvíře [určené] na arnonu [královskou daň][povinnosti] prvorozeného, nebo nepodléhá? Kdekoli ho může [Žid] vyplatit penězi, netřeba se ptát, že podléhá.
בעו מיניה מרבא בהמת ארנונא חייבת בבכורה או אין חייבת בבכורה כל היכא דמצי מסלק ליה בזוזי לא קא מיבעיא לן דחייב
Ptáme se tehdy, když ho nemůže vyplatit penězi. Jak je tomu? Řekl jim: Je osvobozeno. Ale vždyť se učí: Podléhá! Tam [jde o případ], kdy ho může vyplatit.
כי קא מיבעיא לן היכא דלא מצי מסלק ליה בזוזי מאי אמר להו פטורה והתניא חייבת התם דמצי מסלק ליה
Někteří říkají: Rava řekl: Zvíře arnony je osvobozeno od [povinnosti] prvorozeného, i když ho může vyplatit. Těsto arnony podléhá [povinnosti] chaly, i když ho nemůže vyplatit.
איכא דאמרי אמר רבא בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה ואע"ג דמצי מסלק ליה עיסת ארנונא חייבת בחלה ואע"ג דלא מצי מסלק ליה
Naši rabíni učili: Pohan, který vstoupí do dvora Žida a má v ruce své těsto, [Žid] není povinen [je] odstranit. Uložil-li ho u něho, je povinen odstranit. Vyhradil-li mu [Žid] dům, není povinen odstranit, jak je řečeno: „nebude nalezen“.
תנו רבנן נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו אין זקוק לבער הפקידו אצלו זקוק לבער יחד לו בית אין זקוק לבער שנא' לא ימצא
Co tím říká? Rav Papa řekl: Vztahuje se to k první části a míní se tím toto: Uložil-li ho u něho, je povinen odstranit, jak je řečeno: „nebude nalezen“.
מאי קאמר אמר רב פפא ארישא קאי והכי קאמר הפקידו אצלו זקוק לבער שנאמר לא ימצא
Rav Aši řekl: Vskutku se to vztahuje k poslední části a míní se tím toto: Vyhradil-li mu dům, není povinen odstranit, jak je řečeno: „nebude nalezen ve vašich domech“ – a tento [dům] není jeho, neboť pohan, když [chamec] vnáší, vnáší ho do svého vlastního domu.
רב אשי אמר לעולם אסיפא קאי והכי קאמר יחד לו בית אין זקוק לבער שנאמר לא ימצא בבתיכם והא לאו דידיה הוא דנכרי כי קא מעייל לביתא דנפשיה קא מעייל
To má znamenat, že nájem převádí vlastnictví? Vždyť jsme se učili: I v místě, kde řekli [že je dovoleno] pronajímat [pohanům], neřekli to o obytném domě, protože do něj vnášejí modlu. A kdyby tě napadlo, že nájem převádí vlastnictví – když [ji] vnáší, vnáší ji do svého vlastního domu!
למימרא דשכירות קניא והתנן אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שמכניסין לתוכו ע"ז ואי סלקא דעתך דשכירות קניא כי קא מעייל לביתיה דנפשיה קא מעייל
Rav Jehuda řekl jménem Rava: Kdo najde chamec ve svém domě o svátku, přiklopí ho nádobou. Rava řekl: Je-li to [chamec] posvěcený [Chrámu], není to zapotřebí. Proč? [Lidé] se od něj drží stranou.
אמר רב יהודה אמר רב המוצא חמץ בביתו ביום טוב כופה עליו את הכלי אמר רבא אם של הקדש הוא אינו צריך מאי טעמא מיבדל בדילי מיניה
A Rav Jehuda řekl jménem Rava: [U] chamecu pohana udělá [Žid] přepážku deset dlaní [vysokou] jako označení. A je-li to [chamec] posvěcený, není to zapotřebí. Proč? Lidé se od něj drží stranou.
ואמר רב יהודה אמר רב חמצו של נכרי עושה לו מחיצה עשרה טפחים משום היכר ואם של הקדש הוא אינו צריך מאי טעמא מיבדל בדילי אינשי מיניה
A Rav Jehuda řekl jménem Rava: Kdo vyplouvá [na moře] nebo odchází s karavanou dříve než třicet dní [před Pesachem], není povinen odstranit [chamec]; v rozmezí třiceti dní je povinen odstranit. Abaje řekl: To, cos řekl, že v rozmezí třiceti dní je povinen odstranit, jsme řekli jen tehdy, když má v úmyslu se vrátit; ale nemá-li v úmyslu se vrátit, není povinen odstranit.
ואמר רב יהודה אמר רב המפרש והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אין זקוק לבער תוך שלשים יום זקוק לבער אמר אביי הא דאמרת תוך שלשים יום זקוק לבער לא אמרן אלא שדעתו לחזור אבל אין דעתו לחזור אין זקוק לבער
Rava mu řekl: Má-li v úmyslu se vrátit, [je povinen] i od Roš ha-šana! Spíše Rava řekl: To, cos řekl, že dříve než třicet dní není povinen odstranit, jsme řekli jen tehdy, když nemá v úmyslu se vrátit; ale má-li v úmyslu se vrátit, je povinen odstranit i od Roš ha-šana.
אמר ליה רבא ואי דעתו לחזור אפילו מראש השנה נמי אלא אמר רבא הא דאמרת קודם שלשים יום אין זקוק לבער לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפילו מראש השנה זקוק לבער
A Rava je tu ve shodě se svým názorem, neboť Rava řekl: Kdo udělá ze svého domu skladiště dříve než třicet dní [před Pesachem], není povinen odstranit; v rozmezí třiceti dní je povinen odstranit.
ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא העושה ביתו אוצר קודם שלשים יום אין זקוק לבער תוך שלשים יום זקוק לבער
A [že] dříve než třicet [dní není povinen], jsme řekli jen tehdy, když nemá v úmyslu ho vyklidit; ale má-li v úmyslu ho vyklidit, je povinen odstranit i dříve než třicet dní.
וקודם שלשים נמי לא אמרן אלא שאין דעתו לפנותו אבל דעתו לפנותו אפילו קודם שלשים יום נמי זקוק לבער
Co je s těmi třiceti dny? Jak se učí: Ptají se a vykládají zákony Pesachu třicet dní před Pesachem. Raban Šimon ben Gamliel říká: dva týdny. Jaký je důvod prvního tanaity?
הני שלשים יום מאי עבידתייהו כדתניא שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא
Originál: Pesachim 6a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.