Ale smí si připravit slanou vodu, namáčet v ní svůj chléb a dávat ji do pokrmu. Řekl rabi Josi: Což to není [stejně] hilmi [solný nálev], ať je ho mnoho, či málo? A toto je slaná voda, která je dovolena: dá olej nejprve do vody nebo do soli.
אבל עושה הוא את מי המלח וטובל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל א"ר יוסי והלא הוא הילמי בין מרובה ובין מועט ואלו הן מי מלח המותרין נותן שמן לכתחלה לתוך המים או לתוך המלח:
GEMARA: Co tím říká? Řekl Rav Jehuda, řekl Šmuel: Takto to říká: Nepřipravuje se velké množství slané vody, ale smí si připravit malé množství slané vody.
גמ׳ מאי קאמר א"ר יהודה אמר שמואל ה"ק אין עושין מי מלח מרובין אבל עושה הוא מי מלח מועטין:
Řekl rabi Josi: Což to není hilmi, ať je ho mnoho, či málo? Byla jim položena otázka: Říká to rabi Josi, aby zakázal, nebo aby dovolil? Řekl Rav Jehuda: Aby dovolil, protože se neučí ‚rabi Josi zakazuje‘. Řekl mu Raba: Avšak z toho, že se v závěru učí ‚A toto je slaná voda, která je dovolena‘, vyplývá, že rabi Josi[to říká], aby zakázal. Spíše řekl Raba: Aby zakázal. A tak řekl i rabi Jochanan: Aby zakázal.
א"ר יוסי והלא הוא הילמי בין מרובין בין מועטין: איבעיא להו רבי יוסי לאסור או להתיר אמר רב יהודה להתיר מדלא קתני רבי יוסי אוסר א"ל רבה הא מדקתני סיפא ואלו הן מי מלח המותרין מכלל דר' יוסי לאסור אלא אמר רבה לאסור וכן אמר רבי יוחנן לאסור
Tak se učí i v baraitě: Nepřipravuje se velké množství slané vody k nalití na nakládanou zeleninu v nádobě, ale smí si připravit malé množství slané vody, jíst s ní svůj chléb a dávat ji do pokrmu. Řekl rabi Josi: Což proto, že jedné je mnoho a druhé málo, má být ta zakázána a tato dovolena? Řeklo by se: Mnoho práce je zakázáno, málo práce je dovoleno! Spíše jsou zakázány obě. A toto je slaná voda, která je dovolena: dá olej a sůl, nebo olej a vodu, jen ať nedává nejprve vodu a sůl [dohromady].
תניא נמי הכי אין עושין מי מלח מרובין לתת לתוך הכבשין שבתוך גיסטרא אבל עושה הוא מי מלח מועטין ואוכל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל א"ר יוסי וכי מפני שהללו מרובין והללו מועטין הללו אסורין והללו מותרין יאמרו מלאכה מרובה אסורה מלאכה מועטת מותרת אלא אלו ואלו אסורין הן ואלו הן מי מלח המותרין נותן שמן ומלח או שמן ומים ובלבד שלא יתן מים ומלח לכתחלה:
Učil rabi Jehuda bar Chaviva: Nepřipravuje se silná slaná voda. Co je silná slaná voda? Raba a Rav Josef bar Aba oba řekli: Každá, na níž vejce plave. A kolik [soli]? Řekl Abaje: Dvě třetiny soli a třetina vody.
תני רבי יהודה בר חביבא אין עושין מי מלח עזין מאי מי מלח עזין רבה ורב יוסף בר אבא דאמרי תרווייהו כל שהביצה צפה בהן וכמה אמר אביי תרי תילתי מילחא ותילתא מיא
K čemu ji připravují? Řekl rabi Abahu: Na rybí lák. Učil rabi Jehuda bar Chaviva: V Šabat se nesolí ředkev ani vejce. Rav Chizkija řekl jménem Abajeho: Ředkev je zakázána a vejce dovoleno. Řekl Rav Nachman: Dříve jsem ředkev solil, protože jsem si říkal: Tím ji přece kazím, neboť Šmuel řekl: Ostrá ředkev je prospěšnější. Když jsem však uslyšel, co řekl Ula, když přišel: V zemi Izraele solí pórek, pórek po pórku – solit ho nesolím, ale namáčet jistě namáčím.
למאי עבדי לה א"ר אבהו למורייסא תני רבי יהודה בר חביבא אין מולחין צנון וביצה בשבת רב חזקיה משמיה דאביי אמר צנון אסור וביצה מותרת אמר רב נחמן מריש הוה מלחנא פוגלא אמינא אפסודי קא מפסידנא ליה דאמר שמואל פוגלא חורפי מעלי כיון דשמענא להא דכי אתא עולא ואמר במערבא מלחי כישרי כישרי ממלח לא מלחנא טבולי ודאי מטבילנא
Když přišel Rav Dimi, řekl: Nikdy se v Sodomském moři neutopil člověk. Řekl Rav Josef: Ať je vyvrácena Sodoma a vyvráceno toto slovo! Člověk se neutopí, ale trám se utopí? Řekl mu Abaje: Říká to způsobem ‚netřeba říkat‘: Netřeba říkat, že se [v něm neutopí] trám, který se neutopí ani v žádné vodě na světě; ale ani člověk, který se utopí v každé vodě na světě, se v Sodomském moři neutopí. Jaký je praktický rozdíl? Jako tehdy, když Ravin kráčel za rabi Jirmejou po břehu Sodomského moře. Řekl mu: Smí se v Šabat umývat touto vodou? Řekl mu: Je to v pořádku.
כי אתא רב דימי אמר מעולם לא טבע גברא בימא דסדום אמר רב יוסף הפוכה סדום והפוכה מילה גברא הוא דלא טבע כשורא טבע אמר ליה אביי לא מיבעיא קאמר לא מבעיא כשורא דאפילו בכל מימות שבעולם לא טבע אלא אפילו גברא דטבע בכל מימות שבעולם בימא דסדום לא טבע למאי נפקא מינה כי הא דרבין הוה שקיל ואזיל אחוריה דרבי ירמיה אגודא דימא דסדום אמר ליה מהו למימשי מהני מיא בשבת א"ל שפיר דמי
[A] smí se [při tom] zavírat a otevírat [oči]? Řekl mu: To jsem neslyšel, ale slyšel jsem něco podobného. Neboť rabi Zejra to někdy řekl jménem Rav Matany a někdy jménem Mar Ukvy, a oba [to říkali] jménem otce Šmuelova a Leviho: Jeden řekl: Víno do oka je zakázáno, na víčko je dovoleno; a druhý řekl: Sliny nalačno jsou zakázány i na víčko.
מהו למימץ ולמיפתח אמר ליה זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי דאמר ר' זירא זימנין א"ל משמיה דרב מתנה וזימנין אמר לה משמיה דמר עוקבא ותרווייהו משמיה דאבוה דשמואל ולוי אמרין חד אמר יין בתוך העין אסור על גב העין מותר וחד אמר רוק תפל [אפילו] על גב העין אסור
Lze uzavřít, že to byl otec Šmuelův, kdo řekl: Víno do oka je zakázáno, na víčko je dovoleno, protože Šmuel řekl: Člověk smí v Šabat namočit svůj chléb do vína a položit ho na víčko. Od koho to slyšel? Což ne od svého otce? – A podle tvého uvažování: to, co řekl Šmuel, že sliny nalačno jsou zakázány i na víčko, od koho to slyšel? Řekneš-li, že to slyšel od svého otce, pak Levi neřekl nic! Spíše jedno slyšel od svého otce a jedno od Leviho, a nevíme, které od otce a které od Leviho.
תסתיים דאבוה דשמואל הוא דאמר יין בתוך העין אסור על גב העין מותר מדאמר שמואל שורה אדם פיתו ביין ונותנו על גב העין בשבת דשמיעא ליה ממאן לאו דשמיעא ליה מאבוה וליטעמיך הא דאמר שמואל רוק תפל אפי' ע"ג העין אסור דשמיעא ליה ממאן אילימא דשמיעא ליה מאבוה אלא לוי ולא חדא אמר אלא חדא שמיעא ליה מאבוה וחדא שמיעא ליה מלוי ולא ידעינן הי מאבוה הי מלוי
Řekl Mar Ukva, řekl Šmuel: Člověk smí namočit oční mast v předvečer Šabatu a v Šabat si ji položit na víčka, a nemusí se obávat. Bar Livaj stál před Mar Ukvou a viděl, že zavírá a otevírá [oči]. Řekl mu: Až tolik to Mar Šmuel jistě nedovolil. Rabi Janaj vzkázal Mar Ukvovi: Ať nám pán pošle z těch očních mastí Mar Šmuela. Vzkázal mu: Poslat ti je pošlu, abys neřekl, že jsem lakomý; ale takto řekl Šmuel: Lepší je kapka studené vody ráno a umytí rukou a nohou v teplé vodě večer než všechny oční masti na světě. Tak se učí i v baraitě: Řekl rabi Muna jménem rabi Jehudy: Lepší je kapka studené vody ráno a umytí rukou a nohou večer než všechny oční masti na světě.
אמר מר עוקבא אמר שמואל שורה אדם קילורין מע"ש ונותן על גב עיניו בשבת ואינו חושש בר ליואי הוי קאי קמיה דמר עוקבא חזייה דהוה מייץ ופתח אמר ליה כולי האי ודאי לא שרא מר שמואל שלח ליה רבי ינאי למר עוקבא לישדר לן מר מהנך קילורין דמר שמואל שלח ליה שדורי משדרנא לך דלא תימא צר עין אנא אלא הכי אמר שמואל טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קילורין שבעולם תניא נמי הכי אמר רבי מונא משום רבי יהודה טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים ערבית מכל קילורין שבעולם
Říkával: Ruka [neumytá ráno, sahající] k oku – ať je useknuta; ruka k nosu – ať je useknuta; ruka k ústům – ať je useknuta; ruka k uchu – ať je useknuta; ruka k místu pouštění žilou – ať je useknuta; ruka k údu – ať je useknuta; ruka k řitnímu otvoru – ať je useknuta; ruka
הוא היה אומר יד לעין תיקצץ יד לחוטם תיקצץ יד לפה תיקצץ יד לאוזן תיקצץ יד לחסודה תיקצץ יד לאמה תיקצץ יד לפי טבעת תיקצץ יד
Originál: Shabbat 108b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.