je dovoleno očišťovat zeleninu. (A řekl rabi Chija bar Aba, řekl rabi Jochanan: Připadne-li Jom kipur na všední den,) smějí se louskat ořechy a loupat granátová jablka od [času] odpolední [oběti] dál, kvůli strádání duše. V domě Rav Jehudy očišťovali zelí; v domě Raby škrábali dýně. Když [Raba] viděl, že to dělají [příliš] brzy, řekl jim: Přišel dopis ze země Izraele jménem rabi Jochanana, že je to zakázáno.
מותר בקניבת ירק (ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן יום כיפורים שחל להיות בחול) מפצעין באגוזים ומפרכסין ברימונים מן המנחה ולמעלה מפני עגמת נפש דבי רב יהודה מקנבי כרבא דבי רבה גרדי קארי כיון דחזא דהוו קא מחרפי אמר להו אתא איגרתא ממערבא משמיה דר' יוחנן דאסיר:
MIŠNA: Všechny svaté spisy se zachraňují před požárem, ať se z nich [v Šabat] čte, či nečte. I když jsou napsány v jakémkoli jazyce, vyžadují uložení do genizy. A proč se z nich nečte? Kvůli zanedbávání bejt midraše.
מתני׳ כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן אע"פ שכתובים בכל לשון טעונים גניזה ומפני מה אין קורין בהם מפני ביטול בית המדרש:
GEMARA: Bylo řečeno: Jsou-li napsány v aramejském překladu nebo v jakémkoli jazyce – Rav Huna řekl: Nezachraňují se před požárem; a Rav Chisda řekl: Zachraňují se před požárem. Podle toho, kdo říká, že bylo dovoleno z nich číst, se všichni shodují, že se zachraňují; přou se podle toho, kdo říká, že nebylo dovoleno z nich číst. Rav Huna řekl: Nezachraňují se, protože z nich nebylo dovoleno číst. Rav Chisda řekl: Zachraňují se, aby nedošlo ke zneuctění svatých spisů. Učili jsme se: Všechny svaté spisy se zachraňují před požárem, ať se z nich čte, či nečte, i když jsou napsány v jakémkoli jazyce. Což to neznamená: ‚ať se z nich čte‘ – Proroci, ‚či nečte‘ – Spisy; ‚i když jsou napsány v jakémkoli jazyce‘ – ač z nich nebylo dovoleno číst; a učí se, že se zachraňují. To je vyvrácení Rav Huny!
גמ׳ איתמר היו כתובים תרגום או בכל לשון רב הונא אמר אין מצילין אותן מפני הדליקה ורב חסדא אמר מצילין אותן מפני הדליקה אליבא דמאן דאמר ניתנו לקרות בהן דכולי עלמא לא פליגי דמצילין כי פליגי אליבא דמאן דאמר לא ניתנו לקרות בהן רב הונא אמר אין מצילין דהא לא ניתנו לקרות בהן רב חסדא אמר מצילין משום בזיון כתבי הקדש תנן כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן אע"פ שכתובין בכל לשון מאי לאו שקורין בהן נביאים ושאין קורין בהן כתובים אע"פ שכתובין בכל לשון דלא ניתנו לקרות בהן וקתני מצילין ותיובתא דרב הונא
Rav Huna ti řekne: A myslíš si to? Řekni závěr: ‚vyžadují uložení do genizy‘. Když se dokonce zachraňují, je třeba mluvit o genize? Spíše to Rav Huna vykládá podle svého názoru a Rav Chisda podle svého názoru. Rav Huna vykládá podle svého názoru: ‚ať se z nich čte‘ – Proroci, ‚či nečte‘ – Spisy. O čem to bylo řečeno? Když jsou napsány ve svatém jazyce; ale [jsou-li] v jakémkoli jazyce, nezachraňují se, a přesto vyžadují uložení do genizy. Rav Chisda vykládá podle svého názoru: ‚ať se z nich čte‘ – Proroci, ‚či nečte‘ – Spisy; i když jsou napsány v jakémkoli jazyce, také se zachraňují; a takto to říká: A jejich rozpadlé zbytky vyžadují uložení do genizy.
אמר לך רב הונא ותסברא אימא סיפא טעונין גניזה השתא אצולי מצילינן גניזה מיבעי אלא רב הונא מתרץ לטעמיה ורב חסדא מתרץ לטעמיה רב הונא מתרץ לטעמיה בין שקורין בהם נביאים ובין שאין קורין בהם כתובים במה דברים אמורים שכתובין בלשון הקדש אבל בכל לשון אין מצילין ואפילו הכי גניזה בעו רב חסדא מתרץ לטעמיה בין שקורין בהן נביאים ובין שאין קורין בהן כתובים אע"פ שכתובין בכל לשון נמי מצילין והכי קאמר ומקק שלהן טעונין גניזה
Namítli: Jsou-li napsány v aramejském překladu a v jakémkoli jazyce, zachraňují se před požárem. To je vyvrácení Rav Huny! – Rav Huna ti řekne: Tento tana soudí, že bylo dovoleno z nich číst. Pojď a slyš: Jsou-li napsány egyptsky, médsky, ivritsky, elamsky či řecky, i když z nich nebylo dovoleno číst, zachraňují se před požárem. To je vyvrácení Rav Huny! – Rav Huna ti řekne: Je to [spor] tanaim, neboť se učí: Jsou-li napsány v aramejském překladu a v jakémkoli jazyce, zachraňují se před požárem; rabi Josi říká: Nezachraňují se před požárem.
מיתיבי היו כתובים תרגום וכל לשון מצילין אותן מפני הדליקה תיובתא דרב הונא אמר לך רב הונא האי תנא סבר ניתנו לקרות בהן ת"ש היו כתובין גיפטית מדית עיברית עילמית יוונית אע"פ שלא ניתנו לקרות בהן מצילין אותן מפני הדליקה תיובתא דרב הונא אמר לך רב הונא תנאי היא דתניא היו כתובין תרגום ובכל לשון מצילין אותן מפני הדליקה ר' יוסי אומר אין מצילין אותן מפני הדליקה
Řekl rabi Josi: Stalo se, že Aba Chalafta šel k Rabanu Gamlielovi, synu mistrovu, do Tiberiady a zastihl ho, jak sedí u stolu (Jochanana Nazufa) a v ruce má knihu Jób v aramejském překladu a čte v ní. Řekl mu: Pamatuji si na Rabana Gamliela, tvého děda, jak stál na schodu na Chrámové hoře a přinesli před něj knihu Jób v aramejském překladu, a řekl staviteli: Zazdi ji pod řadu kamenů. I on [Raban Gamliel mladší] o ní dal příkaz a uložili ji do genizy. Rabi Josi, syn rabi Jehudy, říká: Převrátili na ni necky s maltou. Řekl Rabi: V této věci jsou dvě námitky: Za prvé, odkud by byla malta na Chrámové hoře? A dále, což je dovoleno je vlastní rukou ničit? Spíše se ukládají na zanedbané místo a shnijí samy od sebe. – Kteří tanaim [se tedy přou]?
אמר ר' יוסי מעשה באבא חלפתא שהלך אצל רבן גמליאל בריבי לטבריא ומצאו שהי' יושב על שלחנו של (יוחנן הנזוף) ובידו ספר איוב תרגום והוא קורא בו אמר לו זכור אני ברבן גמליאל אבי אביך שהיה עומד ע"ג מעלה בהר הבית והביאו לפניו ספר איוב תרגום ואמר לבנאי שקעהו תחת הנדבך אף הוא צוה עליו וגנזו ר' יוסי ברבי יהודה אומר עריבה של טיט כפו עליו אמר רבי שתי תשובות בדבר חדא וכי טיט בהר הבית מנין ועוד וכי מותר לאבדן ביד אלא מניחן במקום התורפה והן מרקיבין מאליהן מאן תנאי
Originál: Shabbat 115a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.