zapalují s ohledem na většinu.
אדעתא דרובא מדלקי
Šabat 122b שבת
Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1Otázka 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Šmuel zavítal do domu Avina z Toranu. Přišel jeden nežid a zapálil lampu. Šmuel odvrátil tvář. Když viděl, že [nežid] přinesl listinu a čte ji, řekl: Zapálil ji pro sebe. A obrátil tvář k lampě.
שמואל איקלע לבי אבין תורן אתא ההוא נכרי אדליק שרגא אהדרינהו שמואל לאפיה כיון דחזא דאייתי שטר וקא קרי אמר אדעתא דנפשיה הוא דאדליק אהדרינהו איהו לאפיה גבי שרגא:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] „Všechny posvátné spisy“.
הדרן עלך כל כתבי
MIŠNA: Všechny nádoby smějí být v Šabat přenášeny i se svými dvířky, i když se oddělily (v Šabat), neboť se nepodobají dveřím domu, protože ty nejsou připraveny [k užití].
מתני׳ כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אע"פ שנתפרקו (בשבת) שאינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מן המוכן
Člověk smí vzít kladivo, aby jím louskal ořechy; sekyru, aby jí krájel koláč lisovaných fíků; pilku, aby jí řezal sýr; lopatku, aby jí nabíral sušené fíky;
נוטל אדם קורנס לפצע בו את האגוזין קרדום לחתוך בו את הדבילה מגירה לגור בה את הגבינה מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות
lopatu na obilí a vidle, aby na ně něco položil pro dítě; vřeteno a tkalcovský člunek, aby jimi [něco] napíchl; šicí jehlu, aby jí vytáhl trn, a jehlu na pytle, aby jí otevřel dveře.
את הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן את הכוש ואת הכרכר לתחוב בו מחט של יד ליטול בו את הקוץ ושל סקאים לפתוח בו את הדלת
GEMARA: Všechny nádoby smějí být přenášeny, i když se [dvířka] oddělila v Šabat – a netřeba říkat, [když se oddělila] ve všední den?
גמ׳ כל הכלים ניטלין ואע"פ שנתפרקו בשבת ולא מיבעיא בחול
Naopak! V Šabat jsou připravena díky svému „otci“ [nádobě], ve všední den nejsou díky svému „otci“ připravena.
אדרבה בשבת מוכנין על גבי אביהן בחול אין מוכנין על גבי אביהן
Abaje řekl: Takto [Mišna] říká: Všechny nádoby smějí být v Šabat přenášeny i se svými dvířky; i když se [dvířka] oddělila ve všední den, smějí být v Šabat přenášena.
אמר אביי הכי קאמר כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן אע"פ שנתפרקו בחול ניטלין בשבת
Rabíni učili: Dvířka truhly, skříňky a skříně se smějí sejmout, ale ne nasadit zpět; dvířka kurníku se nesmějí ani sejmout, ani nasadit zpět.
ת"ר דלת של שידה ושל תיבה ושל מגדל נוטלין אבל לא מחזירין ושל לול של תרנגולים לא נוטלין ולא מחזירין
Dobře [rozumím] u kurníku: [Tana] soudí, že protože je spojen se zemí, a na zemi existuje stavba i bourání. Ale u truhly, skříňky a skříně – co soudí?
בשלמא של לול של תרנגולים קסבר כיון דמחברי בארעא יש בנין בקרקע יש סתירה בקרקע אלא של שידה ושל תיבה ושל מגדל מאי קסבר
Soudí-li, že u nádob existuje stavba, existuje i bourání; a neexistuje-li u nádob bourání, neexistuje ani stavba.
אי קסבר יש בנין בכלים יש סתירה בכלים ואי אין סתירה בכלים אין בנין בכלים
Abaje řekl: Ve skutečnosti soudí, že u nádob existuje stavba i bourání, a mluví o [dvířkách], která [už] byla sejmuta.
אמר אביי לעולם קסבר יש בנין בכלים ויש סתירה בכלים ושניטלו קאמר
Rava mu řekl: [Jsou proti tomu dvě námitky:] jednak se učí „smějí se sejmout“, a dále – co [potom znamená] „ale ne nasadit zpět“? Nýbrž Rava řekl: Soudí, že u nádob neexistuje stavba ani bourání, a [zákaz nasazení je] preventivní nařízení, aby je snad nezatloukl.
א"ל רבא [שתי תשובות בדבר] חדא דנוטלין קתני ועוד מאי אבל לא מחזירין אלא אמר רבא קסבר אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים וגזירה שמא יתקע:
„Člověk smí vzít kladivo…“: Rav Jehuda řekl: Kladivo na ořechy, aby jím louskal ořechy, ale kovářské ne.
נוטל אדם קורנס כו': אמר רב יהודה קורנס של אגוזין לפצע בו את האגוזין אבל של נפחין לא
Soudí, že věc určená k zakázané práci je zakázána, i když ji člověk potřebuje k [dovolenému] použití.
קסבר דבר שמלאכתו לאיסור אפילו לצורך גופו אסור
Raba mu řekl: Ale podle toho – závěr, který učí: „lopatu na obilí a vidle, aby na ně něco položil pro dítě“: copak jsou lopata a vidle vyhrazeny pro dítě? Nýbrž Raba řekl: Kovářské kladivo, aby jím louskal ořechy.
א"ל רבה אלא מעתה סיפא דקתני ואת הרחת ואת המלגז לתת עליו לקטן רחת ומלגז מי מייחדי ליה לקטן אלא אמר רבה קורנס של נפחין לפצע בו האגוזין
Soudí,
קסבר
Originál: Shabbat 122b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.