pak by měl říct: „Vše, co smím vyslovit, smím i vyčkat do setmění; vše, co nesmím vyslovit, nesmím ani vyčkat do setmění.“ Spíše se vztahují k závěru: „Ale smí čekat do setmění, aby hlídal, a přinese ovoce v ruce“ – pak by měl říct: „Vše, kvůli čemu smím čekat do setmění, smím i vyslovit“!
האי כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני בחשיכתו כל שאיני זכאי באמירתו איני רשאי בחשיכתו מיבעי ליה אלא אסיפא קאי אבל מחשיך הוא לשמור ומביא פירות בידו האי כל שאני זכאי בחשיכתו רשאי אני באמירתו מיבעי ליה
Vskutku se vztahují k závěru, a Aba Šaul se vztahuje k tomuto, co řekl Rav Jehuda jménem Šmuela: Člověk smí říct svému druhovi: „Hlídej mi ovoce, které je v tvém [šabatovém] okruhu, a já ti budu hlídat ovoce, které je v mém okruhu.“ A Aba Šaul říká prvnímu tanajovi: Což nesouhlasíš, že člověk smí říct svému druhovi: „Hlídej mi ovoce, které je v tvém okruhu, a já ti budu hlídat ovoce, které je v mém okruhu“?
לעולם אסיפא קאי ואבא שאול אהא קאי דאמר רב יהודה אמר שמואל מותר לאדם לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי וקאמר אבא שאול לת"ק מי לא מודית דמותר אדם לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי
A řekni [tedy jen]: „Vše, co smím vyslovit, smím i vyčkat do setmění.“ „Pravidlo“ – co tím zahrnuje? Zahrnuje to, co učili rabíni: Nečeká se do setmění u šabatové hranice, aby se přivedlo zvíře; stálo-li mimo hranici, zavolá na ně a ono přijde. Pravidlo řekl Aba Šaul: Vše, co smím vyslovit, smím i vyčkat do setmění.
ואימא כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו כלל לאתויי מאי לאתויי הא דת"ר אין מחשיכין על התחום להביא בהמה היתה עומדת חוץ לתחום קורא לה והיא באה כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו
A čeká se do setmění, aby se obstaraly záležitosti nevěsty a záležitosti mrtvého, aby se mu přinesla rakev a rubáš; a říká se [poslovi]: „Jdi na to a to místo, a nenajdeš-li [to] na tom a tom místě, přines z toho a toho místa; nenajdeš-li za minu, přines za dvě stě [zuzů].“ Rabi Josi bar rabi Jehuda říká: Jen ať mu nezmiňuje cenu nákupu.
ומחשיכין לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין ואומרים לו לך למקום פלוני ואם לא מצאת במקום פלוני הבא ממקום פלוני לא מצאת במנה הבא במאתים ר' יוסי ברבי יהודה אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח:
MIŠNA: Čeká se do setmění u šabatové hranice, aby se obstaraly záležitosti nevěsty a záležitosti mrtvého, aby se mu přinesla rakev a rubáš. Nežid, který přinesl flétny o Šabatu – Žid nad nimi nebude konat smuteční nářek, leda když přišly z blízkého místa. Udělali-li [nežidé] pro [nežida] rakev a vykopali pro něj hrob, Žid v něm smí být pohřben; ale pokud [to bylo] kvůli Židovi, nikdy v něm nebude pohřben.
מתני׳ מחשיכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכים נכרי שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל אא"כ באו ממקום קרוב עשו לו ארון וחפרו לו קבר יקבר בו ישראל ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית:
Mišnu lze přesně vyložit podle Šmuela, neboť učí: „Udělal pro něj rakev a vykopal pro něj hrob, Žid v něm smí být pohřben“ – tedy při pochybnosti je to dovoleno; i zde je to při pochybnosti dovoleno.
דיקא מתניתין כוותיה דשמואל דקתני עשה לו ארון וחפר לו קבר יקבר בו ישראל אלמא מספיקא שרי הכא נמי מספיקא שרי
A učí se [baraita] v souladu s Ravem: Město, ve kterém bydlí Židé a nežidé, a je v něm lázeň, kde se koupe [i] o Šabatu – je-li většina nežidů, [na konci Šabatu] večer se v ní smí koupat hned; je-li většina Židů, počká, dokud by se stačila ohřát horká voda; půl na půl – počká, dokud by se stačila ohřát horká voda. Rabi Jehuda říká: U malé vany, je-li tam [někdo] mocný, smí se v ní koupat hned.
ותניא כוותיה דרב עיר שישראל ונכרים דרים בה והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת אם רוב נכרים לערב רוחץ בה מיד אם רוב ישראל ימתין עד כדי שיחמו חמין מחצה על מחצה (אסור וימתין) עד כדי שיחמו חמין ר' יהודה אומר באמבטי קטנה אם יש בה רשות רוחץ בה מיד
Co znamená „mocný“? Rav Jehuda řekl jménem Rav Jicchaka, syna Rav Jehudy: Je-li tam význačný člověk, který má deset otroků, kteří mu ohřejí deset kotlíků najednou, smí se v malé vaně koupat hned.
מאי רשות אמר רב יהודה אמר רב יצחק בריה דרב יהודה אם יש בה אדם חשוב שיש לו עשרה עבדים שמחממין לו י' קומקומין בבת אחת באמבטי קטנה מותר לרחוץ בה מיד:
„Udělali pro něj rakev a vykopali pro něj hrob atd.“ Proč? I zde ať počká, dokud by se to dalo udělat! Ula řekl: [Jde o hrob,] který leží u silnice. To je dobré pro hrob; ale o rakvi co se dá říct? Rabi Abahu řekl: [Jde o případ, kdy mrtvý] leží na svém hrobě.
עשו לו ארון וחפרו לו קבר וכו': אמאי הכא נמי ימתין בכדי שיעשו אמר עולא בעומד באסרטיא תינח קבר ארון מאי איכא למימר א"ר אבהו במוטל על קברו:
MIŠNA: Dělají se všechny potřeby mrtvého: natírá se a oplachuje, jen ať se nepohne žádným jeho údem. Vytahuje se zpod něj polštář a pokládá se na písek, aby
מתני׳ עושין כל צרכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיז בו אבר שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל
Originál: Shabbat 151a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.