Lze z toho vyvodit, že [pokrm], který se vysušuje a prospívá mu to, je dovolen? Zde je to jiné, protože ji pokryl popelem. Jestliže je to tak, proč to bylo třeba říkat? Bylo třeba [říci] „rozhořela se“; mohl bys říci, že protože se rozhořela, vrací se věc do původního stavu; proto nás učí [že ne].
שמע מינה מצטמק ויפה לו מותר שאני הכא דקטמה אי הכי מאי למימרא הובערה איצטריכא ליה מהו דתימא כיון דהובערה הדרא לה למילתא קמייתא קמשמע לן
Raba bar bar Chana řekl, že rabi Jochanan řekl: Pokryl-li ji popelem a ona se rozhořela, smí se na ní ponechat teplá voda, která je plně ohřátá, a pokrm, který je plně uvařený, a to i [jde-li o] uhlíky z kručinky. Lze z toho vyvodit, že [pokrm], který se vysušuje a prospívá mu to, je dovolen? Zde je to jiné, protože ji pokryl popelem. Jestliže je to tak, proč to bylo třeba říkat? Bylo třeba [říci] „rozhořela se“. Ale to je totéž [co předchozí výrok]! Bylo třeba [říci] „uhlíky z kručinky“.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן קטמה והובערה משהין עליה חמין שהוחמו כל צורכן ותבשיל שבישל כל צורכו ואפי' גחלים של רותם ש"מ מצטמק ויפה לו מותר שאני הכא דקטמה אי הכי מאי למימרא הובערה אצטריכא ליה היינו הך גחלים של רותם אצטריכא ליה
Rav Šešet řekl, že rabi Jochanan řekl: Na plotně, kterou zatopili olivovými výlisky nebo dřevem, se smí ponechat teplá voda, která není plně ohřátá, a pokrm, který není plně uvařený. Sundal-li [hrnec], nevrátí jej, dokud ji nevymete nebo dokud nedá popel. Zastává názor, že naše mišna se učila o vracení, ale ponechat se smí, i když [plotna] není vymetená a není pokrytá popelem.
אמר רב ששת אמר ר' יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צורכן ותבשיל שלא בישל כל צורכו עקר לא יחזיר עד שיגרוף או עד שיתן אפר קסבר מתניתין להחזיר תנן אבל לשהות משהין אע"פ שאינו גרוף ואינו קטום
Rava řekl: Obojí jsme se učili. O ponechání jsme se učili: Nedává se chléb do pece za soumraku, ani placka na uhlíky, ledaže je dost času, aby se svrchu zapekla kůrka. Z toho plyne, že zapekla-li se svrchu kůrka, je to dovoleno. O vracení jsme se také učili: Bejt Hilel říkají: Smí se i vrátit. A Bejt Hilel to dovolili jen u vymetené a pokryté popelem, ale u nevymetené a nepokryté popelem ne. A Rav Šešet nás také učí jen to, co přesně plyne z mišny.
אמר רבא תרווייהו תננהי לשהות תנינא אין נותנין את הפת בתוך התנור עם חשיכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה הא קרמו פניה שרי להחזיר נמי תנינא בית הלל אומרים אף מחזירין ועד כאן לא קשרו בית הלל אלא בגרופה וקטומה אבל בשאינה גרופה וקטומה לא ורב ששת נמי דיוקא דמתני' קמ"ל
Rav Šmuel bar Jehuda řekl, že rabi Jochanan řekl: Na plotně, kterou zatopili olivovými výlisky nebo dřevem, se smí ponechat pokrm, který je plně uvařený, a teplá voda, která je plně ohřátá, a to i takový, který se vysušuje a prospívá mu to. Jeden z rabínů řekl Rav Šmuelovi bar Jehudovi: Ale vždyť Rav a Šmuel oba řekli, že ten, který se vysušuje a prospívá mu to, je zakázán!
אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה תבשיל שבישל כל צורכו וחמין שהוחמו כל צורכן ואפי' מצטמק ויפה לו אמר ליה ההוא מדרבנן לרב שמואל בר יהודה הא רב ושמואל דאמרי תרווייהו מצטמק ויפה לו אסור
אמר ליה אטו לית אנא ידע דאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מצטמק ויפה לו אסור כי קאמינא לך לרבי יוחנן קאמינא אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי אתון דמקרביתו לרב ושמואל עבידו כרב ושמואל אנן נעביד כרבי יוחנן
Abaje řekl Rav Josefovi: Jak je to s ponecháním? Odpověděl mu: Vždyť Rav Jehudovi[pokrm] ponechávají a jí jej. Řekl mu: Nech Rav Jehudu stranou; protože je ve vážném stavu, je dovoleno to pro něj udělat i v samotný Šabat. Jak je to pro mě a pro tebe? Odpověděl mu: V Suře ponechávají, neboť Rav Nachman bar Jicchak byl mistrem praxe a ponechávali mu [pokrm] a jedl. Rav Aši řekl: Stál jsem před Rav Hunou a ponechali mu mísu smažených rybek a jedl. A nevím, zda proto, že zastává názor, že [pokrm], který se vysušuje a prospívá mu to, je dovolen, nebo proto, že je v něm mouka, a takovému pokrmu vysušení škodí.
אמר ליה אביי לרב יוסף מהו לשהות אמר ליה הא רב יהודה משהו ליה ואכיל א"ל בר מיניה דרב יהודה דכיון דמסוכן הוא אפילו בשבת נמי שרי למעבד ליה לי ולך מאי אמר ליה בסורא משהו דהא רב נחמן בר יצחק מרי דעובדא הוה ומשהו ליה ואכיל אמר רב אשי קאימנא קמיה דרב הונא ושהין ליה כסא דהרסנא ואכל ולא ידענא אי משום דקסבר מצטמק ויפה לו מותר אי משום דכיון דאית ביה מיחא מצטמק ורע לו הוא
Rav Nachman řekl: [Pokrm], který se vysušuje a prospívá mu to, je zakázán; který se vysušuje a škodí mu to, je dovolen. Obecné pravidlo: cokoli, v čem je mouka, se vysušuje a škodí mu to, kromě pokrmu z tuřínu, který, ačkoli je v něm mouka, se vysušuje a prospívá mu to. To však platí, je-li v něm maso, ale není-li v něm maso, vysušuje se a škodí mu to. A i když je v něm maso, říkáme to jen tehdy, když jej nepotřebuje pro hosty; ale potřebuje-li jej pro hosty, vysušuje se a škodí mu to. Kaše, krupicová kaše a datle se vysušují a škodí jim to.
אמר רב נחמן מצטמק ויפה לו אסור מצטמק ורע לו מותר כללא דמלתא כל דאית ביה מיחא מצטמק ורע לו לבר מתבשיל דליפתא דאף על גב דאית ביה מיחא מצטמק ויפה לו הוא והני מילי דאית ביה בשרא אבל לית ביה בשרא מצטמק ורע לו הוא וכי אית ביה בשרא נמי לא אמרן אלא דלא קבעי לה לאורחין אבל קבעי לה לאורחין מצטמק ורע לו לפדא דייסא ותמרי מצטמק ורע להן
Originál: Shabbat 37b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.