Řekl rabi ChijaRavovi: Synu velkých [předků], neříkal jsem ti, že když se Rabi zabývá jedním traktátem, nemáš se ho ptát na jiný traktát, protože to snad nemá v mysli? Kdyby Rabi nebyl velký muž, zahanbil bys ho, neboť by ti odpověděl odpovědí, která odpovědí není.
א"ל ר' חייא לרב בר פחתי לא אמינא לך כי קאי רבי בהא מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי דילמא לאו אדעתיה דאי לאו דרבי גברא רבה הוא כספתיה דמשני לך שינויא דלאו שינויא הוא
Nyní ti však odpověděl dobře, neboť se učí [v barajtě]: Byl-li naložen jídlem a nápoji ještě za dne a vynesl je ven po setmění, je povinen, protože to není srovnatelné s jeho rukou.
השתא מיהת שפיר משני לך דתניא היה טעון אוכלין ומשקין מבעוד יום והוציאן לחוץ משחשיכה חייב לפי שאינו דומה לידו:
Řekl Abaje: Je mi jasné, že ruka člověka není ani jako veřejná oblast, ani jako soukromá oblast. Jako veřejná oblast není – podle ruky chudáka [v Mišně]; jako soukromá oblast není – podle ruky hospodáře.
אמר אביי פשיטא לי ידו של אדם אינה לא כר"ה ולא כרה"י כר"ה לא דמיא מידו דעני כרה"י לא דמיא מידו דבע"ה
Pojď a slyš: Měl-li ruku plnou ovoce a vystrčil ji ven – jedna [barajta] učí: Je zakázáno ji vrátit; a druhá učí: Je dovoleno ji vrátit. Není snad spor v tom, že jeden soudí, že je jako karmelit, a druhý soudí, že není jako karmelit?
ת"ש היתה ידו מלאה פירות והוציאה לחוץ תני חדא אסור להחזירה ותני אידך מותר להחזירה מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר ככרמלי' דמיא ומ"ס לאו ככרמלית דמיא
A chceš-li, řekni: Tady i tam jde o [ruku] níže než deset a není jako karmelit, a není to obtížné: zde jde o [vystrčení] ještě za dne, zde po setmění. Za dne jí rabíni pokutu neuložili, po setmění jí rabíni pokutu uložili.
ואיבעית אימא אידי ואידי למטה מעשרה ולאו ככרמלית דמיא ולא קשיא כאן מבעוד יום כאן משחשיכה מבעוד יום לא קנסוה רבנן משחשיכה קנסוה רבנן
Naopak, opak se zdá rozumnější! Za dne, kdy by se, i kdyby ji [ovoce] upustil, nedostal k povinnosti oběti za hřích, ať jí rabíni pokutu uloží; po setmění, kdy by se, kdyby ji upustil, dostal k povinnosti oběti za hřích, ať jí rabíni pokutu neuloží!
אדרבה איפכא מסתברא מבעוד יום דאי שדי ליה לא אתי לידי חיוב חטאת ליקנסו' רבנן מחשיכ' דאי שדי ליה אתי בהו לידי חיוב חטאת לא ליקנסו' רבנן
A když tak neodpovídáme, rozhodni otázku rava Bibaje bar Abaje. Neboť rav Bibaj bar Abaje se tázal: Přilepil-li [o Šabatu] chléb na stěnu pece, dovolili mu ho sejmout dříve, než se dostane k povinnosti oběti za hřích, nebo nedovolili?
ומדלא קא משנינן הכי תפשוט דרב ביבי בר אביי דבעי רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי חיוב חטאת או לא התירו
A chceš-li, řekni: Ve skutečnosti to nerozhoduj a není to obtížné: zde jde o neúmyslné [jednání], zde o úmyslné. Při neúmyslném mu rabíni pokutu neuložili, při úmyslném mu rabíni pokutu uložili.
ואיבעית אימא לעולם לא תפשוט ולא קשיא כאן בשוגג כאן במזיד בשוגג לא קנסוה רבנן במזיד קנסוה רבנן
A chceš-li, řekni: Tady i tam jde o neúmyslné, a spor je v tom, zda pokutovali neúmyslné kvůli úmyslnému. Jeden soudí, že pokutovali neúmyslné kvůli úmyslnému, a druhý soudí, že nepokutovali neúmyslné kvůli úmyslnému.
A chceš-li, řekni: Ve skutečnosti nepokutovali, a není to obtížné: zde jde o [vrácení] do téhož dvora,
ואיבעית אימא לעולם לא קנסו ולא קשיא כאן לאותה חצר
Originál: Shabbat 3b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.