Šabat 4a שבת

Babylonský talmud · Moed – Svátky · list 4a · 13 segmentů

Struktura debaty:Otázka 2Námitka 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

zde do jiného dvora. Jak se Rava tázal rava Nachmana: Měl-li ruku plnou ovoce a vystrčil ji ven, smí ji vrátit do téhož dvora? Řekl mu: Je to dovoleno. Do jiného dvora? Řekl mu: Je to zakázáno.

כאן לחצר אחרת כדבעא מיניה רבא מר"נ היתה ידו מלאה פירות והוציאה לחוץ מהו להחזירה לאותה חצר א"ל מותר לחצר אחרת מהו א"ל אסור

A čím se to liší? Až k tomu sníš kor soli! [Tj. i po dlouhém uvažování to pochopíš:] tam se jeho záměr neuskutečnil, zde se jeho záměr uskutečnil.

ומאי שנא לכי תיכול עלה כורא דמילחא התם לא איתעבידא מחשבתו הכא איתעבידא מחשבתו:

Vraťme se k věci: Rav Bibaj bar Abaje se tázal: Přilepil-li chléb na stěnu pece, dovolili mu ho sejmout dříve, než se dostane k povinnosti oběti za hřích, nebo nedovolili?

גופא בעי רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת או לא התירו

Řekl rav Acha bar Abaje Ravinovi: Jak si to představit? Řekneš-li, že neúmyslně a nevzpomněl si [na zákaz] – komu by to dovolili?

א"ל רב אחא בר אביי לרבינא היכי דמי אילימא בשוגג ולא אידכר ליה למאן התירו

Nýbrž ne snad, že si posléze vzpomněl? Je pak vůbec povinen? Vždyť jsme se učili: Všichni, kdo jsou povinni obětí za hřích, nejsou povinni, dokud nebyl začátek [činu] neúmyslný a jeho konec neúmyslný.

ואלא לאו דאיהדר ואידכר מי מחייב והתנן כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן שגגה וסופן שגגה

Nýbrž ptal se o úmyslném [činu]: [smí ho sejmout] dříve, než se dostane k zákazu, za který se trestá ukamenováním?

אלא במזיד קודם שיבא לידי איסור סקילה מיבעי ליה

Řekl rav Šila: Ve skutečnosti neúmyslně; a komu to dovolili? Jiným.

אמר רב שילא לעולם בשוגג ולמאן התירו לאחרים

Namítl rav Šešet: Což se člověku říká: Zhřeš, aby tvůj druh získal zásluhu?

מתקיף לה רב ששת וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך

Nýbrž řekl rav Aši: Ve skutečnosti úmyslně, a řekni: dříve, než se dostane k zákazu, za který se trestá ukamenováním. Rav Acha, syn Ravy, to učil výslovně: Řekl rav Bibaj bar Abaje: Přilepil-li chléb na stěnu pece, dovolili mu ho sejmout dříve, než se dostane k zákazu, za který se trestá ukamenováním.

אלא אמר רב אשי לעולם במזיד ואימא קודם שיבא לידי איסור סקילה רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא אמר רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה:

„Vztáhl-li chudák ruku“: Proč je povinen? Vždyť potřebujeme vytržení a položení z místa o rozměru čtyři na čtyři [dlaně], a to zde není!

פשט העני את ידו: אמאי חייב והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד' וליכא

Řekl Raba: Kdo je [autorem] této [Mišny]? Rabi Akiva, který říká, že nepotřebujeme místo čtyři na čtyři. Neboť jsme se učili: Kdo hodí [předmět] ze soukromé oblasti do soukromé oblasti a uprostřed je veřejná oblast – rabi Akiva ho činí povinným a mudrci ho osvobozují.

אמר רבה הא מני ר"ע דאמר לא בעינן מקום ארבעה על ארבעה דתנן הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרים

Rabi Akiva soudí, že říkáme: [předmět] zachycený [ve vzduchu] je jako položený; a rabíni soudí, že neříkáme: zachycený je jako položený.

ר"ע סבר אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא ורבנן סברי לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא

To má znamenat, že je Rabovi jasné, že zachycený je jako položený,

למימרא דפשיטא ליה לרבה דבקלוטה כמי שהונחה דמיא

Originál: Shabbat 4a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.