jsou čisté!
טהורות
Šabat 52b שבת
Rabi Jicchak (Kovář) řekl: [Jde o obojky], které byly přeneseny z ozdoby člověka na ozdobu zvířete.
א"ר יצחק (נפחא) בבאין מנוי אדם לנוי בהמה
A rav Josef řekl: Protože jimi člověk zvíře vede. Neučí se snad: Kovová hůl na zvíře je náchylná k nečistotě. Jaký je důvod? Protože jí člověk [zvíře] pohání. I zde – protože jimi člověk [zvíře] vede.
ורב יוסף אמר הואיל ואדם מושך בהם את הבהמה מי לא תניא מקל של בהמה של מתכת מקבל טומאה מה טעם הואיל ואדם רודה בהן ה"נ הואיל ואדם מושך בהן:
„A ponořit je na místě.“ Ale vždyť tu je překážka [mezi vodou a obojkem]!
וטובלן במקומן: והאיכא חציצה
Rabi Ami řekl: [Jde o případ], kdy je přivařil.
א"ר אמי בשריתכן
Řekněme, že rabi Ami souhlasí s ravem Josefem; neboť podle rabiho Jicchaka (Kováře), který říká, [že jde o obojky] přenesené z ozdoby člověka na ozdobu zvířete – jakmile je přivařil, provedl s nimi čin, a nečistota z nich zmizela,
לימא ר' אמי כרב יוסף סבירא ליה דאי כר' יצחק (נפחא) דאמר בבאין מנוי אדם לנוי בהמה כיון דריתכן עבד בהו מעשה ופרחה לה טומאה מינייהו
neboť jsme se učili: Všechny nádoby se stávají náchylnými k nečistotě pouhým úmyslem, ale ze své nečistoty vycházejí jen změnou provedenou činem.
דתנן כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואין עולין מטומאתן אלא בשינוי מעשה
– Souhlasí s rabim Jehudou, který říká, že čin k napravení není čin, neboť se učí: Rabi Jehuda říká: O změně činem se nemluvilo [ve smyslu] napravení, nýbrž poškození.
סבר לה כרבי יהודה דאמר מעשה לתקן לאו מעשה הוא דתניא ר' יהודה אומר לא אמר שינוי מעשה לתקן אלא לקלקל
V baraitě se učí: [Jde o obojky] volně pohyblivé.
במתניתא תני במחוללין
Jeden žák z Horní Galileje se zeptal rabiho Eliezera: Slyšel jsem, že se rozlišuje mezi prstenem a prstenem. Řekl mu: Snad jsi to slyšel jen ve věci Šabatu, neboť ve věci nečistoty je to jedno i druhé totéž.
שאל תלמיד אחד מגליל העליון את ר"א שמעתי שחולקין בין טבעת לטבעת אמר לו שמא לא שמעת אלא לענין שבת דאי לענין טומאה דא ודא חדא היא
A ve věci nečistoty je to jedno i druhé totéž? Vždyť jsme se učili: Prsten člověka je nečistý, ale prsten zvířete, nádob a všechny ostatní prsteny jsou čisté! – Když mu to říkal, [i on] mluvil o [prstenech] člověka.
ולענין טומאה דא ודא אחת היא והתנן טבעת אדם טמאה וטבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות טהורות כי קאמר ליה איהו נמי דאדם קאמר ליה
A u [prstenů] člověka je to jedno i druhé totéž? Vždyť se učí: Prsten, který upravil, aby si jím opásal bedra nebo aby jím svázal [oděv] mezi rameny, je čistý; za nečistý prohlásili jen [prsten] na prst! – Když mu to říkal, i on mluvil o [prstenu] na prst.
ודאדם דא ודא אחת היא והתניא טבעת שהתקינה לחגור בה מתניו ולקשר בה בין כתפיו טהורה ולא אמרו טמאה אלא של אצבע בלבד כי קאמר ליה איהו נמי דאצבע קאמר ליה
A u [prstenu] na prst je to jedno i druhé totéž? Vždyť jsme se učili: Kovový prsten s pečetí z korálu je nečistý; korálový s pečetí z kovu je čistý! – Když mu to říkal, i on mluvil o [prstenu] celém z kovu.
ודאצבע דא ודא אחת היא והתנן טבעת של מתכת וחותמה של אלמוג טמאה היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה כי קאמר ליה איהו נמי כולה של מתכת קאמר ליה
A dále se zeptal: Slyšel jsem, že se rozlišuje mezi jehlou a jehlou. Řekl mu: Snad jsi to slyšel jen ve věci Šabatu, neboť ve věci nečistoty je to jedno i druhé totéž.
ועוד שאל שמעתי שחולקין בין מחט למחט אמר ליה שמא לא שמעת אלא לענין שבת דאי לענין טומאה דא ודא אחת היא
A ve věci nečistoty je to jedno i druhé totéž? Vždyť jsme se učili: Jehla, jíž se odlomilo ouško nebo hrot, je čistá! – Když mu to říkal, [mluvil] o celé.
ולענין טומאה דא ודא אחת היא והתנן מחט שניטל חורה או עוקצה טהורה כי קאמר ליה בשלימה
A u celé je to jedno i druhé totéž? Vždyť jsme se učili: Jehla, která zrezivěla – brání-li [rez] šití, je čistá, a jinak je nečistá; a v domě rabiho Janaje říkali: A to [jen] tehdy, když je její stopa znatelná! – Když mu to říkal, mluvil o [jehle] hladké.
ובשלימה דא ודא אחת היא והתנן מחט שהעלתה חלודה אם מעכב את התפירה טהורה ואם לאו טמאה ואמרי דבי ר' ינאי והוא שרישומה ניכר כי קאמר ליה בשיפא קאמר לי'
A u hladké je to jedno i druhé totéž? Vždyť se učí: Jehlu, ať s ouškem, nebo bez ouška, je dovoleno o Šabatu přenášet, a o [jehle] s ouškem se mluvilo jen ve věci nečistoty!
ובשיפא דא ודא אחת היא והתניא מחט בין נקובה בין אינה נקובה מותר לטלטלה בשבת ולא אמרינן נקובה אלא לענין טומאה בלבד
To Abaje vyložil podle Ravy jako [mluvící] o nedokončených [jehlách].
הא תרגמא אביי אליבא דרבא בגלמי:
MIŠNA: Osel vychází s pokrývkou [proti chladu], když je k němu přivázána. Berani vycházejí s chrániči [na hrudi]. Ovce vycházejí s ocasem vyvázaným nahoru, s ocasem vyvázaným dolů a zabalené. Kozy vycházejí se svázanými vemeny. Rabi Jose to u všech zakazuje, kromě zabalených ovcí.
מתני׳ חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה בו זכרים יוצאין לבובין רחלות יוצאות שחוזות כבולות וכבונות העזים יוצאות צרורות רבי יוסי אוסר בכולן חוץ מן הרחלין הכבונות
Rabi Jehuda říká: Kozy vycházejí se svázanými vemeny, aby vyschla, ale ne kvůli [ochraně] mléka.
רבי יהודה אומר עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב:
Originál: Shabbat 52b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.