se mu ulevilo. Řekl mu: Smí osel, jehož způsoby jsou zlé, jako je tento, o Šabatu vycházet s uzdou? Odpověděl mu: Tak řekl tvůj otec jménem Šmuela: Halacha je podle Chananji.
דאיתותב דעתיה א"ל חמור שעסקיו רעים כגון זה מהו לצאת בפרומביא בשבת א"ל הכי אמר אבוך משמיה דשמואל הלכה כחנניא
V domě Menašeho se učilo: Koza, které [majitel] vyřízl [rýhu] mezi rohy, smí o Šabatu vycházet s ohlávkou. Rav Josef se ptal: Jak je to, když [ohlávku] zastrčil do jejího vousu? Protože kdyby ji vytrhla, bolelo by ji to, a tedy ji vytrhávat nebude? Nebo se snad někdy uvolní a spadne, a [majitel] by ji mohl přenést čtyři lokte ve veřejném prostoru? Zůstává nerozhodnuto.
תנא דבי מנשיא עז שחקק לה בין קרניה יוצאה באפסר בשבת בעי רב יוסף תחב לה בזקנה מהו כיון דאי מנתח לה כאיב לה לא אתיא לנתוחה או דילמא זימנין דרפי ונפיל ואתי לאתויי ד"א ברה"ר תיקו
Tam jsme se učili: Ani s řemenem mezi rohy. Rabi Jirmeja bar Aba řekl: Rav a Šmuel se o tom přou. Jeden říká: Ať pro ozdobu, či k hlídání, je to zakázáno. A druhý říká: Pro ozdobu je to zakázáno, k hlídání je to dovoleno.
תנן התם ולא ברצועה שבין קרניה אמר (ליה) ר' ירמיה בר אבא פליגי בה רב ושמואל חד אמר בין לנוי בין לשמר אסור וח"א לנוי אסור ולשמר מותר
Rav Josef řekl: Lze to uzavřít tak, že je to Šmuel, kdo říká: pro ozdobu je to zakázáno, k hlídání dovoleno, neboť rav Huna bar Chija řekl jménem Šmuela: Halacha je podle Chananji.
אמר רב יוסף תסתיים דשמואל הוא דאמר לנוי אסור לשמר מותר דאמר רב הונא בר חייא אמר שמואל הלכה כחנניא
Abaje mu řekl: Naopak, lze to uzavřít tak, že je to Šmuel, kdo říká: ať pro ozdobu, či k hlídání, je to zakázáno, neboť rav Jehuda řekl jménem Šmuela: Před Rabim se tázali: Smí se vyměnit to, co patří jednomu [zvířeti], za to, co patří druhému? Rabi Jišmael, syn rabiho Joseho, mu řekl: Tak řekl můj otec: Čtyři zvířata vycházejí s ohlávkou: kůň, mezek, velbloud a osel. Nevylučuje se tím snad velbloud s nosním kroužkem? – Vyřaď jedno kvůli druhému.
א"ל אביי אדרבה תסתיים דשמואל הוא דאמר בין לנוי בין לשמר אסור דאמר רב יהודה אמר שמואל מחליפין לפני רבי של זו בזו מהו אמר לפניו ר' ישמעאל בר' יוסי כך אמר אבא ד' בהמות יוצאות באפסר הסוס הפרד והגמל והחמור לאו למעוטי גמל בחטם סמי הא מקמי הא
A proč jsi se rozhodl vyřadit toto kvůli onomu? Vyřaď ono kvůli tomuto! (Neboť jsme zjistili, že je to Šmuel, kdo říká: pro ozdobu je to zakázáno, k hlídání dovoleno; bylo totiž řečeno:) Rav Chija bar Aši řekl jménem Rava: Ať pro ozdobu, či k hlídání, je to zakázáno; a rav Chija bar Avin řekl jménem Šmuela: Pro ozdobu je to zakázáno, k hlídání dovoleno.
ומאי חזית דמסמית הא מקמי הא סמי הא מקמי הא (דאשכחן שמואל הוא דאמר לנוי אסור לשמר מותר דאתמר) רב חייא בר אשי אמר רב בין לנוי בין לשמר אסור ורב חייא בר אבין אמר שמואל לנוי אסור לשמר מותר
Namítá se: Přivázal-li ji [rudou jalovici] majitel za ohlávku, je způsobilá. Kdyby tě napadlo, že je to břemeno – Milosrdný přece řekl: „Na niž nebylo vloženo jho“ (Nu 19,2)!
מיתיבי קשרה בעליה במוסרה כשרה ואי ס"ד משאוי הוא (במדבר יט, ב) אשר לא עלה עליה עול אמר רחמנא
Abaje řekl: [Jde o případ], kdy ji vede z města do města. Rava řekl: S jalovicí je to jiné, protože je drahá. Ravina řekl: [Jde o jalovici], která je vzpurná.
אמר אביי במוליכה מעיר לעיר רבא אמר שאני פרה דדמיה יקרין רבינא אמר במורד':
„Kůň s obojkem atd.“ Co [znamená] „vycházejí“ a co „vodí se“? Rav Huna řekl: Buď vycházejí [s obojkem] omotaným, nebo se vodí. Šmuel řekl: Vycházejí vedena, ale nevycházejí s omotaným.
הסוס בשיר וכו': מאי יוצאין ומאי נמשכין אמר רב הונא או יוצאין כרוכין או נמשכין ושמואל אמר יוצאין נמשכין ואין יוצאין כרוכין
V baraitě se učí: Vycházejí s omotaným, aby mohla být vedena. Rav Josef řekl: Viděl jsem telata z domu rava Huny, jak o Šabatu vycházejí s omotanými ohlávkami.
במתניתא תנא יוצאין כרוכין לימשך אמר רב יוסף חזינא להו לעיגלי דבי רב הונא יוצאין באפסריהן כרוכין בשבת
Rabíni to řekli před ravem Asim: Výrok rava Šmuela bar Jehudy není potřebný, plyne už z [výroku]rava Dimiho. Kdyby tě totiž napadlo, že rav Dimi mluví o vedení – to plyne už z [výroku]rava Jehudy jménem Šmuela,
אמרוה רבנן קמיה דרב אסי הא דרב שמואל בר יהודה לא צריכא מדרב דימי נפקא דאי ס"ד דרב דימי נמשכין קאמר מדרב יהודה אמר שמואל נפקא
neboť rav Jehuda řekl jménem Šmuela: Před Rabim se tázali: Smí se vyměnit to, co patří jednomu [zvířeti], za to, co patří druhému? Rabi Jišmael, syn rabiho Joseho, mu řekl: Tak řekl můj otec: Čtyři zvířata vycházejí s ohlávkou: kůň, mezek, velbloud a osel.
דאמר רב יהודה אמר שמואל מחליפין היו לפני רבי של זו בזו מהו אמר לפניו ר' ישמעאל בר' יוסי כך אמר אבא ארבע בהמות יוצאת באפסר הסוס והפרד והגמל והחמור
Rav Asi jim řekl: Bylo to potřebné. Kdyby to plynulo [jen] z [výroku]rava Jehudy, řekl bych, že mu to řekl, ale on to od něj nepřijal; proto nás učí [výrok]rava Dimiho.
אמר להו רב אסי איצטריך להו דאי מדרב יהודה נפקא הוה אמינא אמר לפניו ולא קיבלה מיניה קמ"ל דרב דימי
„A smí se na ně kropit a ponořit je na místě.“ To znamená, že jsou náchylné k nečistotě? Vždyť jsme se učili: Prsten člověka je nečistý; ale prsten zvířete, nádob a všechny ostatní prsteny
ומזין עליהן וטובלן במקומן: למימרא דבני קבולי טומאה נינהו והתנן טבעת אדם טמאה וטבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעו'
Originál: Shabbat 52a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.