se na ni nevztahuje [zákaz] nevěstinských korun.
אין בה משום עטרות כלות
Šabat 58a שבת
Struktura debaty:Otázka 3
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A Šmuel řekl: Učili jsme se o otrokově poutu. Copak to Šmuel řekl? Vždyť Šmuel řekl: Otrok smí vyjít s pečetí na krku, ale ne s pečetí na oděvu!
ושמואל אמר כבלא דעבדא תנן ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו
To není obtíž: Tady [jde o pečeť], kterou mu udělal jeho pán; tam [o tu], kterou si udělal sám pro sebe.
לא קשיא הא דעבד ליה רביה הא דעבד איהו לנפשיה
Jak jsi vyložil to [rčení] Šmuela? Že mu ji udělal jeho pán. S pečetí na oděvu proč ne?
במאי אוקימתא להא דשמואל דעבד ליה רביה בחותם שבכסותו אמאי לא
Mohla by se utrhnout, on by se bál, složil by [plášť] a dal si ho na ramena – podle rava Jicchaka bar Josefa, neboť řekl rav Jicchak bar Josef, řekl rabi Jochanan: Kdo v Šabat vyjde se složeným pláštěm (talit), který má položený na ramenou, je povinen obětí za hřích.
דילמא מיפסק ומירתת ומיקפל ליה ומחית ליה אכתפיה כדרב יצחק בר יוסף דא"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן היוצא בטלית מקופלת ומונחת לו על כתפיו בשבת חייב חטאת
A jako to, co řekl Šmuel ravu Chinenovi bar Šila: Všichni rabíni z domu exilarchy ať nevycházejí v zapečetěných pláštích, kromě tebe, protože v domě exilarchy na tebe nedbají [a nepotrestají tě].
וכי הא דא"ל שמואל לרב חיננא בר שילא כולהו רבנן דבי ריש גלותא לא ליפקו בסרבלי חתימי לבר מינך דלא קפדי עליך דבי ריש גלותא:
K věci samé: Řekl Šmuel: Otrok smí vyjít s pečetí na krku, ale ne s pečetí na oděvu. Tak se také učí v barajtě: Otrok smí vyjít s pečetí na krku, ale ne s pečetí na oděvu.
גופא אמר שמואל יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו תניא נמי הכי יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו
A postavili proti tomu [barajtu]: Otrok nesmí vyjít ani s pečetí na krku, ani s pečetí na oděvu – ani jedna ani druhá nepřijímá nečistotu; ani se zvonečkem na krku, ale smí vyjít se zvonečkem na oděvu – jeden i druhý přijímá nečistotu.
ורמינהו לא יצא העבד בחותם שבצוארו ולא בחותם שבכסותו זה וזה אין מקבלין טומאה ולא בזוג שבצוארו אבל יוצא הוא בזוג שבכסותו זה וזה מקבלין טומאה
A zvíře nesmí vyjít ani s pečetí na krku, ani s pečetí na pokrývce, ani se zvonečkem na pokrývce, ani se zvonečkem na krku – ani jedno ani druhé nepřijímá nečistotu.
ולא תצא בהמה לא בחותם שבצוארה ולא בחותם שבכסותה ולא בזוג שבכסותה ולא בזוג שבצוארה זה וזה אין מקבלין טומאה
Řekněme snad: Tady [jde o pečeť], kterou mu udělal jeho pán, a tam [o tu], kterou si udělal sám pro sebe?
לימא הא דעבד ליה רביה הא דעבד איהו לנפשיה
Ne – v obou případech mu ji udělal jeho pán, a tady jde o kovovou, tam o hliněnou. A podle rava Nachmana, [který] řekl [jménem] Raby bar Avuha: S věcí, na níž jeho pánovi záleží, se nesmí vyjít; s věcí, na níž mu nezáleží, se vyjít smí.
לא אידי ואידי דעבד ליה רביה וכאן בשל מתכת וכאן בשל טיט וכדרב נחמן אמר רבה בר אבוה דבר המקפיד עליו רבו אין יוצאין בו דבר שאין מקפיד עליו יוצאין בו
Tak je to také rozumné, protože [barajta] učí: Ani jedna ani druhá nepřijímá nečistotu. Pokud řekneš, že jde o kovové – dobře: tyto [pečeti] nepřijímají nečistotu, ale kovové nádoby jako takové nečistotu přijímají.
ה"נ מסתברא מדקתני זה וזה אין מקבלין טומאה אי אמרת בשלמא של מתכת הני הוא דלא מקבלי טומאה הא כלים דידהו מקבלי טומאה
Pokud však řekneš, že jsme se učili o hliněných – [znamenalo by to], že tyto nepřijímají nečistotu, ale nádoby z [nepálené hlíny] nečistotu přijímají?
אלא אי אמרת בשל טיט תנן הני הוא דלא מקבלי טומאה הא כלים דידהו מקבלי טומאה
Vždyť se učí v barajtě: Kamenné nádoby, nádoby z trusu a nádoby z hlíny nepřijímají nečistotu ani podle slov Tóry, ani podle slov zákoníků. Nýbrž z toho plyne, že jde o kovové. Plyne z toho.
והא תניא כלי אבנים כלי גללים וכלי אדמה אין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים אלא ש"מ של מתכת ש"מ:
Řekl mistr: Ani se zvonečkem na krku, ale smí vyjít se zvonečkem na oděvu.
אמר מר ולא בזוג שבצוארו אבל יוצא הוא בזוג שבכסותו
Se zvonečkem na krku proč ne? Mohl by se utrhnout a on by ho přenesl. I u zvonečku na oděvu se máme obávat, že se utrhne a on ho přenese!
זוג שבצוארו אמאי לא דילמא מיפסיק ואתא לאיתויי זוג שבכסותו נמי ליחוש דילמא מיפסיק ואתי לאיתויי
Zde jde o případ, kdy je [do oděvu] vetkán odborníkem, a podle rava Huny, syna rava Jehošuy, neboť řekl rav Huna, syn rava Jehošuy: U všeho tkaného [mudrci] nevydali nařízení.
הכא במאי עסקינן דמיחא ביה מומחא וכדרב הונא בריה דרב יהושע דאמר רב הונא בריה דרב יהושע כל שהוא ארוג לא גזרו:
Řekl mistr: Zvíře nesmí vyjít ani s pečetí na krku, ani s pečetí na pokrývce, ani se zvonečkem na krku, ani se zvonečkem na pokrývce – ani jedno ani druhé nepřijímá nečistotu.
אמר מר לא תצא בהמה לא בחותם שבצוארה ולא בחותם שבכסותה ולא בזוג שבצוארה ולא בזוג שבכסותה זה וזה אין מקבלין טומאה
A zvoneček zvířete nepřijímá nečistotu? A postavili proti tomu [barajtu]: Zvoneček zvířete je nečistý
וזוג דבהמה אין מקבלין טומאה ורמינהו זוג של בהמה טמאה
Originál: Shabbat 58a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.