Rabi Josi říká: Kůň [na němž jede zav] znečišťuje [tím, co je] pod jeho předníma nohama, osel [tím, co je] pod zadníma, protože kůň se opírá o přední nohy a osel o zadní. Ale proč? Vždyť si [nohy] navzájem pomáhají! Což ne proto, že říkáme: pomoc nemá podstatu? Řekl rav Aši: I my jsme se to učili: Rabi Eliezer říká: [Stál-li kněz] jednou nohou na nádobě a druhou nohou na dlažbě, jednou nohou na kameni a druhou nohou na dlažbě – posoudí se: kdyby se nádoba odstranila a kámen odstranil, a mohl by stát na jedné noze, je jeho služba platná; a ne-li, je jeho služba neplatná.
רבי יוסי אומר הסוס מטמא על ידיו החמור על רגליו שמשענת הסוס על ידיו וחמור על רגליו ואמאי הא קא מסייע בהדי הדדי לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא ר' אליעזר אומר רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה רואין כל שאילו ינטל הכלי ותינטל האבן יכול לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשרה ואם לאו עבודתו פסולה
Ale proč? Vždyť si [nohy] navzájem pomáhají! Což ne proto, že říkáme: pomoc nemá podstatu? Řekl Ravina: I my jsme se to učili: Přijal-li [krev] pravou rukou a levá mu pomáhala, je jeho služba platná. Ale proč? Vždyť si navzájem pomáhají! Což ne proto, že říkáme: pomoc nemá podstatu? Z toho to plyne.
ואמאי הא קא מסייע בהדי הדדי לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש אמר רבינא אף אנן נמי תנינא קיבל בימין ושמאל מסייעתו עבודתו כשרה ואמאי הא קא מסייע בהדי הדדי לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש ש"מ:
Řekl mistr: Tento může a tento může – rabi Meir činí vinnými. Byla jim položena otázka: Potřebujeme míru pro tohoto a míru pro tohoto, nebo snad jednu míru pro všechny? Rav Chisda a rav Hamnuna – jeden řekl: míru pro tohoto a míru pro tohoto, a druhý řekl: jednu míru pro všechny. Řekl rav Papa jménem Ravy: I my jsme se to učili: Seděl-li [zav] na lůžku a pod čtyřmi nohama lůžka byly čtyři pláště, jsou nečisté, protože [lůžko] nemůže stát na třech. Ale proč? Ať je potřeba míra [nečistoty] zava pro tento [plášť] a míra [nečistoty] zava pro tento! Což ne proto, že říkáme: jedna míra pro všechny?
אמר מר זה יכול וזה יכול ר"מ מחייב איבעיא להו בעינן שיעור לזה ושיעור לזה או דילמא שיעור אחד לכולם רב חסדא ורב המנונא חד אמר שיעור לזה ושיעור לזה וחד אמר שיעור אחד לכולן אמר רב פפא משמיה דרבא אף אנן נמי תנינא היה יושב על גבי מטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה טמאות מפני שאין יכולה לעמוד על שלש ואמאי ליבעי שיעור זיבה לזה ושיעור זיבה לזה לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולן
Řekl rav Nachman bar Jicchak: I my jsme se to učili: Vběhla-li do domu gazela a jeden za ní zavřel, je vinen; zavřeli-li dva, jsou osvobozeni; nemohl-li jeden zavřít, a zavřeli dva, jsou vinni. Ale proč? Ať je potřeba míra lovu pro tohoto a míra lovu pro tohoto! Což ne proto, že říkáme: jedna míra pro všechny? Řekl Ravina: I my jsme se to učili: Společníci, kteří ukradli a porazili, jsou povinni [k náhradě]. Ale proč? Ať je potřeba míra porážky pro tohoto a míra porážky pro tohoto! Což ne proto, že říkáme: jedna míra pro všechny?
אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב נעלו שנים פטורין לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבים ואמאי ליבעי שיעור צידה לזה ושיעור צידה לזה לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולם אמר רבינא אף אנן נמי תנינא השותפין שגנבו וטבחו חייבין ואמאי ליבעי שיעור טביחה לזה ושיעור טביחה לזה לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולם
A řekl rav Aši: I my jsme se to učili: Dva, kteří vynesli tkalcovské vratidlo, jsou vinni. Ale proč? Ať je potřeba míra vynesení pro tohoto a míra vynesení pro tohoto! Což ne proto, že říkáme: jedna míra pro všechny? Řekl rav Acha, syn Ravy, ravu Aši: Snad je v něm [dřeva] dost k uvaření lehkého vejce pro tohoto a lehkého vejce pro tohoto! – Jestliže tak, ať nás to učí o obyčejném rákosu; proč [zrovna] o tkalcovském? – A snad je v něm dost k utkání ubrousku pro tohoto a k utkání ubrousku pro tohoto! – Nýbrž z toho nelze nic vyvodit.
ואמר רב אשי אף אנן נמי תנינא שנים שהוציאו קנה של גרדי חייבין ואמאי ליבעי שיעור הוצאה לזה ושיעור הוצאה לזה לאו משום דאמרי' שיעור א' לכולם א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי דילמא דאית ביה כדי לבשל ביצה קלה לזה וביצה קלה לזה א"כ לישמעינן קנה דעלמא מ"ש דגרדי ודילמא דאית בי' כדי לארוג מפה לזה וכדי לארוג מפה לזה אלא מהא ליכא למשמע מינה
Jeden tanaita učil před ravem Nachmanem: Dva, kteří vynesli tkalcovské vratidlo, jsou osvobozeni, a rabi Šimon činí vinnými. – To je přece obráceně! Nýbrž řekni: jsou vinni, a rabi Šimon osvobozuje.
תני תנא קמיה דרב נחמן שנים שהוציאו קנה של גרדי פטורין ורבי שמעון מחייב כלפי לייא אלא אימא חייבין ור"ש פוטר:
MIŠNA: Kdo vynese pokrmy menší než [stanovená] míra v nádobě, je osvobozen i za nádobu, protože nádoba je k nim vedlejší. [Kdo vynese] živého [člověka] na lůžku, je osvobozen i za lůžko, protože lůžko je k němu vedlejší; mrtvého na lůžku – je vinen. A rovněž [kdo vynese] olivu z mrtvého, olivu ze zdechliny a čočku z plaza, je vinen; a rabi Šimon osvobozuje.
מתני׳ המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפלה לו) את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפלה לו את המת במטה חייב וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ חייב ורבי שמעון פוטר:
GEMARA: Učili naši mistři: Kdo vynese pokrmy v [plné] míře – jsou-li v nádobě, je vinen za pokrmy a osvobozen za nádobu; a potřeboval-li nádobu, je vinen i za nádobu. Z toho plyne, že kdo sní dvě olivy loje v jednom zapomnění, je povinen dvěma [obětmi]! Řekl rav Šešet: Čím se zde zabýváme? Například
גמ׳ ת"ר המוציא אוכלין כשיעור אם בכלי חייב על האוכלין ופטור על הכלי ואם היה כלי צריך לו חייב אף על הכלי שמע מינה אוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתים אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון
Originál: Shabbat 93b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.