ledaže pro ni udělali přepážku vysokou deset dlaní; a nesmí se z ní o Šabatu pít, ledaže [člověk] do ní vložil hlavu a větší část těla. A studna a její obruba se sčítají do deseti.
אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים ואין שותין הימנה בשבת אא"כ הכניס לה ראשו ורובו ובור וחוליתה מצטרפין לעשר'
Rav Mordechaj se tázal Ravy: Sloup na veřejném prostranství, vysoký deset a široký čtyři – [pokud někdo z veřejného prostranství] hodil [předmět] a ten spočinul na něm, jak je to? Říkáme snad: Hle, zvednutí bylo zakázané a položení bylo zakázané? Anebo, protože [předmět] přichází z osvobozeného místa [tj. ze vzduchu], ne?
בעא מיניה רב מרדכי מרבא עמוד ברה"ר גבוה י' ורחב ד' וזרק ונח על גביו מהו מי אמרינן הרי עקירה באיסור הרי הנחה באיסור או דילמא כיון דממקום פטור קאתיא לא
Odpověděl mu: To je [výslovně] Mišna. Šel a zeptal se Rava Josefa; odpověděl mu: To je Mišna. Šel a zeptal se Abajeho; odpověděl mu: To je Mišna. Řekl jim: Všichni plivete stejnými slinami!
א"ל מתניתין היא אתא שייליה לרב יוסף א"ל מתניתין היא אתא שייליה לאביי א"ל מתני' היא אמר להו כולכו ברוקא דהדדי תפיתו
Řekl mu [Rava]: A ty to tak nesoudíš? Vždyť jsme se učili: Kdo z nich bere a kdo na ně klade, je vinen! Odpověděl mu: Možná [mluví] Mišna o jehle [kterou položil přímo]?
א"ל ואת לא תסברא והתנן הנוטל מהן ונותן על גבן חייב א"ל דילמא מתני' במחט
Rav Miša řekl: Rabi Jochanan se tázal: Zeď na veřejném prostranství, vysoká deset, ale ne široká čtyři, obklopující karmelit [oblast neurčitého statutu], a [tím] ji učinila soukromou oblastí – [pokud někdo] hodil [předmět] a ten spočinul na ní, jak je to? Říkáme snad: Protože není široká čtyři, je to osvobozené místo? Anebo, protože z [karmelitu] udělala soukromou oblast, považuje se za vyplněnou?
אמר רב מישא בעי רבי יוחנן כותל ברה"ר גבוה י' ואינו רחב ארבע ומוקף לכרמלית ועשאו רה"י וזרק ונח על גביו מהו מי אמרינן כיון דאינו רחב ד' מקום פטור הוא או דילמא כיון דעשאו רה"י כמאן דמלי דמיא
Ula řekl: Je to úsudek z menšího na větší: pro jiné [místo] tvoří přepážku – pro sebe ne tím spíše? Bylo také řečeno: Rabi Chija bar Aši řekl ve jménu Rava, a tak řekl rabi Jicchak ve jménu rabi Jochanana: Zeď na veřejném prostranství, vysoká deset, ale ne široká čtyři, obklopující karmelit, a [tím] ji učinila soukromou oblastí – kdo hodí [předmět] a ten spočine na ní, je vinen. Pro jiné tvoří přepážku – pro sebe ne tím spíše?
אמר עולא קל וחומר לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ"ש איתמר נמי א"ר חייא בר אשי אמר רב וכן א"ר יצחק א"ר יוחנן כותל ברה"ר גבוה י' ואינו רחב ארבע ומוקף לכרמלית ועשאו רה"י הזורק ונח על גביו חייב לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כ"ש
Rabi Jochanan se tázal: Studna [hluboká] devět, a [někdo] z ní vyzvedl kus obruby [dna] a tím ji doplnil na deset – jak je to? Zvednutí předmětu a vytvoření přepážky přicházejí současně – je vinen, nebo není vinen? A pokud řekneš, že protože tam zpočátku nebyla přepážka [vysoká] deset, není vinen, [pak:] studna [hluboká] deset, a [někdo] do ní vložil kus obruby a tím ji zmenšil – jak je to? Položení předmětu a odstranění přepážky přicházejí současně – je vinen, nebo není vinen?
בעי רבי יוחנן בור תשעה ועקר ממנו חוליא והשלימה לעשרה מהו עקירת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתו ומיחייב או לא מיחייב ואם תימצי לומר כיון דלא הוי מחיצה עשרה מעיקרא לא מיחייב בור י' ונתן לתוכה חוליא ומיעטה מהו הנחת חפץ וסילוק מחיצה בהדי הדדי קאתו מיחייב או לא מיחייב
Rozřeš si to z jeho vlastního [výroku], neboť jsme se učili: Kdo hodí [předmět] na vzdálenost čtyř loket na zeď výše než deset dlaní, je jako ten, kdo hází do vzduchu; níže než deset, je jako ten, kdo hází na zem; a kdo hodí na zem do vzdálenosti čtyř loket, je vinen. A ptali jsme se: Vždyť [předmět] nespočinul!
תיפשוט ליה מדידיה דתנן הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה כזורק בארץ והזורק בארץ ארבע אמות חייב והוינן בה והא לא נח
Rava se tázal: [Pokud někdo] hodil prkno a to spočinulo na kolících [a tím vytvořilo plochu], jak je to? Na co se tázal? Položení předmětu a vytvoření přepážky přicházejí současně – to je přece [otázka]rabi Jochanana!
בעי רבא זרק דף ונח על גבי יתידות מהו מאי קמיבעיא ליה הנחת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתו היינו דרבי יוחנן
Rava se tázal na případ, kdy hodil prkno a předmět na něm. Jak je to? Protože přicházejí současně, je to jako položení předmětu a vytvoření přepážky [zároveň]? Anebo, protože není možné, aby se [předmět] trochu nenadzvedl a pak znovu nespočinul, je to jako vytvoření přepážky a [pak] položení předmětu? Zůstává to nerozhodnuto.
כי קמיבעיא ליה לרבא כגון דזרק דף וחפץ על גביו מאי כיון דבהדי הדדי קאתו כהנחת חפץ ועשיית מחיצה דמי או דילמא כיון דלא אפשר דלא מידלא פורתא והדר נייח כעשיית מחיצה והנחת חפץ דמי תיקו
Rava řekl: Je mi zřejmé, že voda na vodě – to je její položení; ořech na vodě –
אמר רבא פשיטא לי מים על גבי מים היינו הנחתן אגוז על גבי מים
Originál: Shabbat 99b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.