jim: Porušil-li [někdo] úmyslně přísahu o svěřeném majetku a varovali ho – jaký je zákon? Protože je to novinka – neboť v celé Tóře nenacházíme, že by úmyslný [hříšník] přinášel oběť, a zde oběť přináší – není rozdíl, zda ho varovali, nebo ho nevarovali? Nebo snad to platí [jen] tam, kde ho nevarovali, ale tam, kde ho varovali, dostane bičování [a] oběť nepřinese? Nebo snad provedeme obojí?
להו הזיד בשבועת הפקדון והתרו בו מהו כיון דחידוש הוא דבכל התורה לא אשכחן מזיד דמייתי קרבן והכא מייתי קרבן לא שנא אתרו ביה ולא שנא לא אתרו ביה או דלמא ה"מ היכא דלא אתרו ביה אבל היכא דאתרו ביה מילקא לקי קרבן לא מייתי או דלמא הא והא עבדינא
Řekl mu: Učili jsme se: Přísnější než ona je přísaha o svěřeném majetku, neboť za její úmyslné [porušení] jsou povinni [trestem] bičování a za neúmyslné obětí za vinu [v hodnotě] stříbrných šekelů. Když mu říká, že za úmyslné [porušení je trest] bičování, plyne z toho, že ho varovali; a říká: bičování ano, oběť ne.
א"ל תנינא חמורה הימנה שבועת הפקדון שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה אשם בכסף שקלים מדקאמר ליה על זדונה מכות מכלל דאתרו ביה וקאמר מכות אין קרבן לא
Rava bar Iti jim řekl: Kdo učí, že úmyslné [porušení] přísahy o svěřeném majetku nebylo dáno k odčinění [obětí]? Rabi Šimon. Ale podle mudrců přináší i oběť.
אמר להו רבא בר איתי מאן תנא זדון שבועת הפקדון לא ניתן לכפרה ר"ש אבל לרבנן קרבן נמי מייתי
Rav Kahana jim řekl: Kromě toho, že jsem se onu [baraitu] učil, učil jsem se ji takto: Jak za úmyslné, tak za neúmyslné [porušení přináší] oběť za vinu [v hodnotě] stříbrných šekelů. A v čem je ta přísnost? Že tam [stačí] oběť za hřích za danku, a zde [je třeba] oběti za vinu [v hodnotě] stříbrných šekelů.
אמר להו רב כהנא בר מינה דההיא דאנא תנינא לה והכי תנינא לה אחד זדונה ואחד שגגתה אשם בכסף שקלים ומאי חומרא דאילו התם חטאת בת דנקא והכא אשם בכסף שקלים
Jiná verze: Pojď a slyš: Nejsou povinni za její neúmyslné [porušení]; čím jsou povinni za úmyslné? Obětí za vinu [v hodnotě] stříbrných šekelů. Což ne [i] když ho varovali? Ne, [jde o případ], kdy ho nevarovali.
ל"א ת"ש אין חייבין על שגגתה מה הן חייבין על זדונה אשם בכסף שקלים מאי לאו בדאתרו ביה ה"נ דלא אתרו ביה
Pojď a slyš: Ne. Jestliže [to] říkáš o nečistém nazírovi, [platí to], protože dostává bičování; můžeš [to] říci o přísaze o svěřeném majetku, kde [hříšník] bičování nedostává? Když říká, [že nazír] dostává bičování, plyne z toho, že ho varovali; a říká: Můžeš [to] říci o přísaze o svěřeném majetku, kde bičování nedostává – ale oběť přináší.
ת"ש לא אם אמרת בנזיר טמא שכן לוקה תאמר בשבועת הפקדון שאינו לוקה מדקאמר לוקה מכלל דאתרו ביה וקאמר תאמר בשבועת הפקדון שאינו לוקה אבל קרבן מייתי
Co [znamená], že nedostává bičování? Že není bičováním zproštěn [oběti]. Z toho plyne, že nečistý nazír je bičováním zproštěn [oběti]? Vždyť je u něj psána oběť! Tam přináší oběť proto, aby na něj nazírství připadlo [znovu] v čistotě.
מאי אינו לוקה דאינו נפטר במלקות מכלל דנזיר טמא נפטר במלקות הא קרבן כתיב ביה התם דמייתי קרבן כי היכי דתיחול עליה נזירות בטהרה
Mudrci to řekli před Rabou. Řekl jim: Z toho plyne, že když ho nevarovali a jsou tu svědci, je povinen? [Vždyť] je to pouhé zapření slov! Tedy Raba soudí, že kdo zapírá peněžní [dluh], o němž existují svědci, je osvobozen.
אמרוה רבנן קמיה דרבה אמר להו מכלל דכי לא אתרו ביה ואיכא עדים מיחייב כפירת דברים בעלמא הוא אלמא קסבר רבה הכופר בממון שיש עליו עדים פטור
Rav Chanina řekl Rabovi: Učí se [baraita], která tě podporuje: „a zapře [to]“ (Lv 5,22) – kromě toho, kdo přizná jednomu z bratrů nebo jednomu ze společníků; „a přísahá křivě“ (Lv 5,22) – kromě dlužníka na úpis a dlužníka před svědky.
א"ל רב חנינא לרבה תניא דמסייע לך (ויקרא ה, כב) וכחש בה פרט למודה לאחד מן האחין או לאחד מן השותפין (ויקרא ה, כב) ונשבע על שקר פרט ללוה בשטר וללוה בעדים
Řekl mu: Jestli kvůli tomuto, nepodporuj mě. [Jde o případ], kdy říká: Půjčil jsem si a nepůjčil jsem si před svědky; půjčil jsem si a nepůjčil jsem si na úpis.
אמר ליה אי משום הא לא תסייען באומר לויתי ולא לויתי בעדים לויתי ולא לויתי בשטר
Z čeho [to plyne]? Z toho, že se učí: „a zapře [to]“ – kromě toho, kdo přizná jednomu z bratrů nebo jednomu ze společníků. Jak vypadá ten [případ] „jednomu z bratrů“? Kdybys řekl, že mu přiznal jeho polovinu – vždyť je tu zapření [vůči] druhému! Nýbrž což ne [případ], kdy mu říkají: Půjčil sis od nás obou, a on jim říká: Ne, půjčil jsem si od jednoho z vás – to je pouhé zapření slov. A protože začátek [mluví o] zapření slov, [mluví] i závěr o zapření slov.
ממאי מדקתני וכחש בה פרט למודה לאחד מן האחין או לאחד מן השותפין האי לאחד מן האחין ה"ד אילימא דאודי ליה בפלגא דידיה הא איכא כפירה דאידך אלא לאו דאמרי ליה מתרוינן יזפת ואמר להו לא מחד מינייכו יזפי דהויא ליה כפירת דברים בעלמא ומדרישא כפירת דברים סיפא נמי כפירת דברים
(Pomůcka: povinnost, skupiny, hospodář, přísnost, nazír.) Pojď a slyš: Není povinen za její neúmyslné [porušení]; a čím je povinen za úmyslné? Obětí za vinu [v hodnotě] stříbrných šekelů. Což ne [i při] úmyslnosti [před] svědky? Ne, [při] úmyslnosti [jen] sebe sama.
(סימן חובה כיתות דבעל הבית חומר נזירא) ת"ש אינו חייב על שגגתה ומהו חייב על זדונה אשם בכסף שקלים מאי לאו זדון עדים לא זדון עצמו
Pojď a slyš: Byly-li tam dvě skupiny svědků, zapřela první a potom zapřela druhá, jsou povinny obě, protože svědectví může být uskutečněno kteroukoli z nich. Dobře, ať je zavázána druhá, protože ji první skupina [svým zapřením] znehodnotila. Ale proč je zavázána první?
ת"ש היו שתי כתי עדים כפרה הראשונה ואחר כך כפרה השניה שתיהן חייבות מפני שיכולה עדות להתקיים בשתיהן בשלמא שניה תחייב דהא כפרה לה כת ראשונה אלא ראשונה אמאי מיחייבא
Originál: Shevuot 37a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.