A ten, kdo to učí k závěrečné části – [to platí] zde, kde je [už] ohnisko peněžního [sporu]; ale tam, kde není ohnisko peněžního [sporu], ne.
ומאן דמתני לה אסיפא הכא הוא דאיכא דררא דממונא אבל התם דליכא דררא דממונא לא
Ševuot 41a שבועות
Struktura debaty:Baraita 1Otázka 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Jaký je rozdíl mezi přísahou z Tóry a přísahou [z nařízení] mudrců? Rozdíl mezi nimi je v obrácení přísahy: u [přísahy] z Tóry přísahu neobracíme, u [přísahy] mudrců obracíme.
מאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן איכא בינייהו מיפך שבועה בדאורייתא לא מפכינן שבועה בדרבנן מפכינן
A podle Mar bar Rav Ašiho, který říká, že i u [přísahy] z Tóry přísahu obracíme – jaký je rozdíl mezi [přísahou] z Tóry a [přísahou] mudrců? Rozdíl mezi nimi je ve vymáhání z jeho majetku: u [přísahy] z Tóry vymáháme z jeho majetku, u [přísahy] mudrců z jeho majetku nevymáháme.
ולמר בר רב אשי דאמר בדאורייתא נמי מפכינן שבועה מאי איכא בין דאורייתא לדרבנן איכא בינייהו מיחת לנכסיה בדאורייתא נחתינן לנכסיה בדרבנן לא נחתינן לנכסיה
A podle rabiho Josiho, který říká, že i u [nařízení] mudrců vymáháme z majetku –
ולרבי יוסי דאמר בדרבנן נמי נחתינן לנכסי'
neboť jsme se učili: [Brát] nález hluchoněmého, choromyslného a nezletilého je loupeží kvůli cestám pokoje; rabi Josi říká: [Je to] úplná loupež. A Rav Chisda řekl: Úplná loupež podle jejich slov [tj. slov mudrců]. K čemu je ten rozdíl? Aby se to vymáhalo soudci. – Jaký je [podle něj] rozdíl mezi [přísahou] z Tóry a [přísahou] mudrců?
דתנן מציאת חש"ו יש בהם גזל מפני דרכי שלום ר' יוסי אומר גזל גמור ואמר רב חסדא גזל גמור מדבריהם למאי נפקא מינה להוציאו בדיינין מאי איכא בין דאורייתא לדרבנן
Rozdíl mezi nimi je [v případě], kdy je protistrana podezřelá z [křivé] přísahy: u [přísahy] z Tóry, je-li protistrana podezřelá z [křivé] přísahy, obracíme přísahu a ukládáme ji druhému; u [přísahy] mudrců – je to nařízení, a nařízení k nařízení neděláme.
איכא בינייהו שכנגדו חשוד על השבועה בדאורייתא שכנגדו חשוד על השבועה אפכינן ליה שבועה ושמו אאידך בדרבנן תקנתא היא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן
A podle mudrců, kteří nesouhlasí s rabim Josim a říkají, že u [nařízení] mudrců z jeho majetku nevymáháme – co s ním děláme? Dáme ho do klatby.
ולרבנן דפליגי עליה דרבי יוסי דאמרו בדרבנן לא נחתינן לנכסיה מאי עבדינן ליה משמתינן ליה
Ravina řekl Rav Ašimu: Cožpak ho [tím] držíme za jeho prádlo, aby nechal [být] svůj plášť? Nýbrž co s ním děláme? Odpověděl mu: Dáme ho do klatby, dokud nepřijde čas k jeho bičování; pak ho dáme zbičovat a necháme ho [být].
אמר ליה רבינא לרב אשי האי נקטיה בכובסיה דנשבקיה לגלימיה הוא אלא מאי עבדינן ליה אמר ליה משמתינן ליה עד דמטי זמן נגדיה ונגדינן ליה ושבקינן ליה
Rav Papa řekl: Kdo předloží úpis proti svému druhovi, a ten mu řekne: Úpis je splacen – řekneme mu: Nemáš na to moc; jdi a zaplať. A řekne-li [dlužník]: Ať mi přísahá – řekneme [věřiteli]: Přísahej mu.
אמר רב פפא האי מאן דאפיק שטרא על חבריה ואמר ליה שטרא פרוע הוא אמרינן ליה לאו כל כמינך זיל שלים ואם אמר לשתבע לי אמרינן ליה אשתבע ליה
Rav Acha, syn Ravy, řekl Rav Ašimu: A jaký je rozdíl mezi tímto a tím, kdo [sám] snižuje [hodnotu] svého úpisu?
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ומה בין זה לפוגם את שטרו
Odpověděl mu: Tam, i když [dlužník] sám netvrdí, tvrdíme to za něj my. Zde mu řekneme: Jdi a zaplať mu; a jestliže [dlužník] tvrdí a říká: Ať mi přísahá – řekneme [věřiteli]: Jdi a přísahej mu. A je-li [věřitel] mladý učenec, nezavazujeme ho přísahou.
א"ל התם אע"ג דלא טעין איהו טענינן ליה אנן הכא אמרינן ליה זיל שלים ליה ואי טעין ואמר אשתבע לי אמרינן ליה זיל אשתבע ליה ואי צורבא מרבנן הוא לא משבעינן ליה
Rav Jemar řekl Rav Ašimu: Mladý učenec strhává lidem pláště? Nýbrž [jestliže nepřísahá], nezabýváme se jeho soudní při.
א"ל רב יימר לרב אשי צורבא מרבנן משלח גלימא דאינשי אלא לא מזדקקינן ליה לדיניה:
„[Řekl:] Minu máš ode mne v rukou atd.“: Rav Jehuda řekl jménem Rav Asiho: Kdo půjčí svému druhovi před svědky, [dlužník] mu musí splatit před svědky. Když jsem to řekl před Šmuelem, řekl mi: Může mu říci: Splatil jsem ti před tím a tím, a ti odešli do zámoří.
מנה לי בידך כו': אמר רב יהודה אמר רב אסי המלוה את חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי יכול לומר לו פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדה"י
Učili jsme se: [Řekl:] Minu máš ode mne v rukou. Odpověděl mu: Ano. Nazítří mu řekl: Dej mi ji. [Odpověděl:] Dal jsem ti ji – je osvobozen. Ale vždyť zde, protože ho žaloval před svědky, je to, jako by mu půjčil před svědky; a učí se: je osvobozen!
תנן מנה לי בידך אמר לו הן למחר אמר לו תנהו לי נתתיו לך פטור והא הכא כיון דתבעיה בעדים כמאן דאוזפיה בעדים דמי וקתני פטור
Originál: Shevuot 41a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.