Jeden říká: [Měsíc byl] vysoko dva bodce, a druhý říká: tři – jejich svědectví platí. Jeden říká: tři, a druhý: pět – jejich svědectví je neplatné, ale mohou se spojit pro jiné svědectví.
אחד אומר גבוה ב' מרדעות ואחד אומר שלש עדותן קיימת אחד אומר ג' ואחד אומר ה' עדותן בטלה ומצטרפין לעדות אחרת
Což se tím nemyslí svědectví o penězích? Řekl Rava: On a jiný [svědek] se mohou spojit pro jiné svědectví o novoluní; protože [proti sobě] stojí dva a jeden, a slova jednoho nemají váhu proti dvěma.
מאי לאו לעדות ממון אמר רבא הוא ואחר מצטרפין לעדות אחרת של ר"ח דהוי להו תרי וחד ואין דבריו של אחד במקום שנים:
Řekl kramáři: Dej mi za denár plodů atd.: Bylo učeno: Řekl rabi Jehuda: Kdy? Když jsou plody nahromaděné a položené [na místě] a oba si je nárokují; ale naložil-li si je [kupec] do koše na zádech, kdo chce vybrat od druhého, musí přinést důkaz.
אמר לחנוני תן לי בדינר פירות כו': תניא א"ר יהודה אימתי בזמן שהפירות צבורין ומונחין ושניהן עוררין עליהן אבל הפשילן בקופתו לאחוריו המע"ה:
Řekl směnárníkovi: Dej mi atd.: A obojí je potřeba. Kdyby nás učil jen ten první [případ], [řekl bych, že] v něm rabíni mluví [proti rabimu Jehudovi], protože plody se kazí, a protože se kazí, [kramář] je u sebe nenechá ležet; ale u mincí, které se nekazí, bych řekl, že souhlasí s rabim Jehudou.
אמר לשולחני תן לי כו': וצריכא אשמעינן הא קמייתא בהך קא אמרי רבנן משום דפירי עבידי דמרקבי וכיון דמרקבי לא משהו ליה אבל מעות דלא מרקבי אימא מודו ליה לרבי יהודה
Tak jako řekli: Ta, která snižuje svou ketubu atd., a stejně tak sirotci smějí vybírat jen [s přísahou]: Od koho? Řekneš-li, od dlužníka – jejich otec by bral bez přísahy, a oni s přísahou? Říká toto: A stejně tak sirotci od sirotků smějí vybírat jen s přísahou.
כשם שאמרו הפוגמת כתובתה [וכו'] וכן היתומים לא יפרעו: ממאן אילימא מלוה אבוהון שקיל בלא שבועה ואינהו בשבועה הכי קאמר וכן היתומים מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה
Rav a Šmuel oba řekli: Učili to jen tehdy, když věřitel zemřel za života dlužníka; ale zemřel-li dlužník za života věřitele, věřitel se již stal povinným přísahou vůči synům dlužníka, a člověk neodkazuje přísahu svým synům.
רב ושמואל דאמרי תרוייהו לא שנו אלא שמת מלוה בחיי לוה אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו
Poslali [otázku]rabimu Elazarovi: Jaká je povaha této přísahy? Poslal jim [odpověď]: Dědici přísahají přísahu dědiců a berou. Poslali [ji znovu] za dnů rabiho Amiho. Řekl: Tak dlouho to sem a tam posílají! Kdybychom v tom našli důvod, což bychom jim ho neposlali? Nicméně řekl rabi Ami: Když se nám to dostalo do rukou, řekněme k tomu něco:
שלחוה קמיה דר' אלעזר שבועה זו מה טיבה שלח להו יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין שלחוה בימי רבי אמי אמר כולי האי שלחי לה ואזלי אי אשכחינן בה טעמא מי לא שלחינן להו אלא אמר רבי אמי הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא
Stál-li [dlužník] před soudem a zemřel, věřitel se již stal povinným přísahou vůči synům dlužníka, a člověk neodkazuje přísahu svým synům. Nestál-li před soudem a zemřel, dědici přísahají přísahu dědiců a berou.
עמד בדין ומת כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו לא עמד בדין ומת יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין
אלא אמר רב נחמן אי איתא לדרב ודשמואל איתא אי ליתא ליתא אלמא מספקא ליה והאמר רב יוסף בר מניומי עבד רב נחמן עובדא יחלוקו לדבריו דרבי מאיר קאמר וליה לא סבירא ליה
Namítl Rav Ošaja: Zemřela-li [vdova], její dědici mohou připomínat [a vymáhat] její ketubu až po dvacet pět let. – Zde jde o případ, kdy přísahala a [teprve pak] zemřela.
מתיב רב אושעיא מתה יורשיה מזכירין את כתובתה עד עשרים וחמש שנים הכא במאי עסקינן שנשבעה ומתה
Pojď a slyš: Oženil se s první [ženou] a ta zemřela, oženil se s druhou a [pak] zemřel on – druhá a její dědici mají přednost před dědici první. – I zde jde o případ, kdy přísahala a zemřela.
תא שמע נשא ראשונה ומתה נשא שניה ומת הוא שניה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה ה"נ שנשבעה ומתה
Originál: Shevuot 48a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.