To, co jsi řekl, že se postí na hodiny – [platí] to tehdy, když až do večera nic neochutnal. Řekl mu Abaje: To je přece plnohodnotný půst! Je to potřeba [říct] tam, kde se rozhodl [až během dne].
הא דאמרת מתענין לשעות והוא שלא טעם כלום עד הערב א"ל אביי הא תענית מעלייתא היא לא צריכא דאימלך אימלוכי
A Rav Chisda řekl: Každý půst, nad nímž nezapadlo slunce, se nenazývá půstem. Namítali: Muži [kněžské] stráže se postí a [půst] nedokončují! Tam jde jen o to, aby se trochu trápili.
ואמר רב חסדא כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית מיתיבי אנשי משמר מתענין ולא משלימין התם לצעורי נפשיה בעלמא הוא
Pojď a slyš, neboť rabi Eliezer bar Cadok řekl: Jsem z potomků Senaba ben Binjamina. Jednou připadl Devátý av na Šabat, odložili jsme ho na dobu po Šabatu, postili jsme se v něm, ale nedokončili jsme ho, protože to byl náš sváteční den. Tam také šlo jen o to, aby se trochu trápili.
תא שמע דא"ר אליעזר (בן) צדוק אני מבני בניו של סנאב בן בנימין ופעם אחת חל ט' באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיו"ט שלנו הוא התם נמי לצעורי נפשיה בעלמא הוא
Řekl Šmuel: Každý půst, který na sebe [člověk] nepřijal ještě za dne [předtím], se nenazývá půstem. A drží-li ho [přesto], čemu se podobá? Řekl Raba bar Šila: Podobá se měchu plnému větru.
אמר שמואל כל תענית שלא קיבל עליו מבעוד יום לאו שמיה תענית ואי יתיב מאי אמר רבה בר שילא דמי למפוחא דמליא זיקא
Kdy ho na sebe přijímá? Rav řekl: V čase minchy. A Šmuel řekl: V modlitbě minchy. Řekl Rav Josef: Podle Šmuela se to zdá rozumné, neboť ve Svitku půstů je psáno: Avšak každý člověk, který na sebe [půst] vzal dříve, ať se trýzní [jisar].
אימת מקביל ליה רב אמר במנחה ושמואל אמר בתפלת המנחה אמר רב יוסף כוותיה דשמואל מסתברא דכתיב במגילת תענית להן כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא ייסר
V tom se rozcházejí rabi Chija a rabi Šimon berabi. Jeden říká „ať se trýzní“ a druhý říká „ať je zavázán“. Podle toho, kdo říká „ať se trýzní“, [je to tak,] jak jsme řekli. Podle toho, kdo říká „ať je zavázán“, co to znamená?
פליגי בהא רבי חייא ורבי שמעון ברבי חד אמר ייסר וחד אמר יאסר מ"ד ייסר כדאמרינן למאן דאמר יאסר מאי היא
Neboť se učí ve Svitku půstů: Každý člověk, který na sebe [půst] vzal dříve, ať je zavázán. Jak to? Jednotlivec, který na sebe přijal [půsty] v pondělí a ve čtvrtek po celý rok, a připadly na ně sváteční dny zapsané ve Svitku půstů – byl-li jeho slib dříve než naše nařízení, jeho slib zruší naše nařízení; a bylo-li naše nařízení dříve než jeho slib, naše nařízení zruší jeho slib.
דתניא במגילת תענית כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא יאסר כיצד יחיד שקיבל עליו שני וחמישי (ושני) של כל השנה כולה ואירעו בם ימים טובים הכתובין במגילת תענית אם נדרו קודם לגזרתנו יבטיל נדרו את גזרתנו ואם גזרתנו קודמת לנדרו תבטל גזרתנו את נדרו
Učili naši mistři: Dokdy smí jíst a pít? Dokud nevzejde ranní zora – to jsou slova Rabiho. Rabi Eliezer bar Šimon říká: Do zakokrhání kohouta. Řekl Abaje: Učili to jen o tom, kdo nedokončil svou hostinu; ale dokončil-li svou hostinu, nejí.
תנו רבנן עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי רבי אליעזר בר שמעון אומר עד קרות הגבר אמר אביי לא שנו אלא שלא גמר סעודתו אבל גמר סעודתו אינו אוכל
Rava mu namítl: Dokončil a vstal – smí jíst! Tam jde o případ, kdy [stůl] neodklidil. Někteří říkají: Řekl Rava: Učili to jen o tom, kdo nespal; ale spal-li, nejí. Abaje mu namítl: Spal a vstal – smí jíst! Tam jde o toho, kdo dřímal.
איתיביה רבא גמר ועמד הרי זה אוכל התם כשלא סילק איכא דאמרי אמר רבא לא שנו אלא כשלא ישן אבל ישן אינו אוכל איתיביה אביי ישן ועמד הרי זה אוכל התם במתנמנם
Originál: Taanit 12a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.