Ráno je [učenci] svinuli, vzali je, vstali a vyšli s nimi na trh. A [Aba Umana] je tam našel. Řekli mu: Ať je mistr ocení, kolik mají hodnotu? Řekl jim: Tolik a tolik. Řekli mu: A možná mají větší hodnotu? Řekl jim: Za tolik jsem je koupil. Řekli mu: Jsou tvoje, vzali jsme ti je.
Řekli mu: Prosíme tě, z čeho jsi nás podezíral? Řekl jim: Říkal jsem si: Mistrům se přihodilo vykoupení zajatců, a styděli se mi to říct. Řekli mu: Nyní ať je mistr vezme zpět. Řekl jim: Od té chvíle jsem je ve své mysli vzdal na dobročinnost.
אמרו ליה במטותא מינך במאי חשדתינן א"ל אמינא פדיון שבויים איקלע להו לרבנן ואכסיפו למימר לי אמרו ליה השתא נשקלינהו מר אמר להו מההוא שעתא אסחתינהו מדעתאי לצדקה
Rabi Beroka Choza'a bývával na trhu v Be Lapat. Býval u něho Elijahu. Řekl mu: Je na tomto trhu někdo, kdo má podíl na budoucím světě? Řekl mu: Ne. Mezitím uviděl jednoho muže, který nosil černé boty a neměl na plášti nit modré vlny. Řekl mu: Tento má podíl na budoucím světě.
ר' ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט הוה שכיח אליהו גביה א"ל איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי א"ל לא אדהכי והכי חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה א"ל האי בר עלמא דאתי הוא
Běžel za ním a řekl mu: Čím se zabýváš? Řekl mu: Jdi dnes a přijď zítra. Druhý den mu řekl: Čím se zabýváš? Řekl mu: Jsem žalářník a zavírám muže zvlášť a ženy zvlášť a kladu své lože mezi jedny a druhé, aby nedošlo k zakázanému. Když vidím izraelskou dívku, na kterou cizinci upírají zrak, nasazuji svůj život a zachraňuji ji. Jednoho dne u nás byla zasnoubená dívka, na kterou cizinci upírali zrak. Vzal jsem vinné kaly, vylil jsem jí je na lem šatů a řekl jsem: Je v době nečistoty.
רהט בתריה א"ל מאי עובדך א"ל זיל האידנא ותא למחר למחר א"ל מאי עובדך א"ל זנדוקנא אנא ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד ורמינא פורייאי בין הני להני כי היכי דלא ליתו לידי איסורא כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עינייהו מסרנא נפשאי ומצילנא לה יומא חד הוות נערה מאורסה גבן דיהבו בה נכרים עינייהו שקלי דורדייא דחמרא ושדאי לה בשיפולה ואמרי דיסתנא היא
Řekl mu: Proč nemáš třásně a nosíš černé boty? Řekl mu: Vcházím a vycházím mezi cizinci, aby nepoznali, že jsem Žid. Když vydávají nějaké nařízení, oznámím to mistrům, ti prosí o milosrdenství a jejich nařízení je zrušeno. – A proč, když jsem ti řekl „čím se zabýváš?“, řekl jsi mi „jdi dnes a přijď zítra“? Řekl mu: V tu chvíli vydávali nějaké nařízení, a říkal jsem si: Nejdříve půjdu a oznámím to mistrům, aby kvůli té věci prosili o milosrdenství.
א"ל מאי טעמא לית לך חוטי ורמית מסאני אוכמי א"ל עיילנא ונפיקנא ביני נכרים כי היכי דלא לידעו דיהודאה אנא כי הוו גזרי גזירתא מודענא להו לרבנן ובעו רחמי ומבטלי לגזירתייהו ומאי טעמא כי אמינא לך אנא מאי עובדך ואמרת לי זיל האידנא ותא למחר א"ל בההיא שעתא גזרי גזירתא ואמינא ברישא איזיל ואשמע להו לרבנן דלבעי רחמי עלה דמילתא
Mezitím přišli dva [muži]. Řekl mu [Elijahu]: Také tito mají podíl na budoucím světě. Šel k nim a řekl jim: Čím se zabýváte? Řekli mu: Jsme veselí lidé, rozveselujeme smutné. A také když vidíme dva, kteří mají mezi sebou spor, snažíme se a sjednáme mezi nimi mír.
אדהכי והכי אתו הנך תרי אתי א"ל הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו אזל לגבייהו אמר להו מאי עובדייכו אמרו ליה אינשי בדוחי אנן מבדחינן עציבי אי נמי כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן ועבדינן להו שלמא:
„Kvůli těmto se troubí na poplach všude…“ Učili naši mistři: Kvůli těmto se troubí na poplach všude: kvůli spále obilí, kvůli rzi, kvůli kobylkám a saranči a kvůli divoké zvěři. Rabi Akiva říká: Kvůli spále obilí a kvůli rzi [v jakémkoli rozsahu], ať je jich jakkoli málo. Kobylky a saranče – i kdyby se v zemi Izraele ukázalo jen jedno křídlo, troubí se kvůli nim na poplach.
על אלו מתריעין בכל מקום כו' ת"ר על אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל ארבה וחסיל ועל חיה רעה ר' עקיבא אומר על השדפון ועל הירקון בכל שהוא ארבה וחסיל אפילו לא נראה בא"י אלא כנף אחד מתריעין עליהן:
„A kvůli divoké zvěři…“ Učili naši mistři: Divoká zvěř, o níž mluvili – když je seslaná, troubí se kvůli ní na poplach; když není seslaná, netroubí se kvůli ní na poplach. Která je seslaná a která není seslaná? Ukáže-li se ve městě, je seslaná; na poli, není seslaná. Ve dne, je seslaná; v noci, není seslaná.
ועל חיה וכו' ת"ר חיה רעה שאמרו בזמן שהיא משולחת מתריעין עליה אינה משולחת אין מתריעין עליה אי זו היא משולחת ואי זו היא שאינה משולחת נראית בעיר משולחת בשדה אינה משולחת ביום משולחת בלילה אינה משולחת
Uviděla-li dva lidi a pronásledovala je, je seslaná; skryla-li se před nimi, není seslaná. Roztrhala-li dva lidi a sežrala jednoho z nich, je seslaná; sežrala-li oba, není seslaná. Vylezla-li na střechu a vzala dítě z kolébky, je seslaná.
ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהן משולחת נחבאת מפניהן אינה משולחת טרפה שני בני אדם ואכלה אחד מהן משולחת אכלה שניהן אינה משולחת עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה משולחת
To samo je obtížné: Řekl jsi, ukáže-li se ve městě, je seslaná – nezáleží na tom, zda ve dne, či v noci. A pak říkáš: ve dne je seslaná, v noci není seslaná!
הא גופה קשיא אמרת נראתה בעיר משולחת לא שנא ביום ולא שנא בלילה והדר אמרת ביום משולחת בלילה אינה משולחת
Není to obtížné. Takto to říká: Ukáže-li se ve městě ve dne, je seslaná; ve městě v noci, není seslaná. Anebo na poli, i ve dne, není seslaná; na poli v noci není seslaná.
לא קשיא הכי קאמר נראתה בעיר ביום משולחת בעיר בלילה אינה משולחת אי נמי בשדה [אפילו] ביום [אינה] משולחת (בשדה בלילה אינה משולחת)
„Uviděla-li dva lidi a pronásledovala je, je seslaná“ – z toho plyne, že stojí-li, není seslaná. A pak říkáš: „skryla-li se před nimi, není seslaná“ – z toho plyne, že stojí-li, je seslaná!
ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהן משולחת הא עומדת אינה משולחת והדר אמרת נחבאת מפניהן אינה משולחת הא עומדת משולחת
„Roztrhala-li dva lidi najednou a sežrala jednoho z nich, je seslaná; oba, není seslaná“ – vždyť jsi řekl, že i když [je jen] pronásledovala [je seslaná]! Řekl Rav Papa: Když se učí ono, [jde] o močál.
טרפה שני בני אדם כאחד ואכלה אחד מהן משולחת שניהם אינה משולחת והא אמרת אפילו רצתה אמר רב פפא כי תני ההיא באגמא:
Samotný [text]: „Vylezla-li na střechu a vzala dítě z kolébky, je seslaná.“ To je přece samozřejmé! Řekl Rav Papa: [Jde o nízké střechy] jako chýše lovců.
גופא עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה משולחת פשיטא אמר רב פפא ככוכי דציידי:
„A kvůli meči…“ Učili naši mistři: Meč, o němž mluvili – netřeba říkat meč, který není mírový, nýbrž i mírový meč. Neboť není mírovějšího meče než [meč] faraona Necha, a přesto o něj klopýtl král Jošijahu, neboť je řečeno:
על החרב וכו' ת"ר חרב שאמרו אינו צריך לומר חרב שאינו של שלום אלא אפילו חרב של שלום שאין לך חרב של שלום יותר מפרעה נכה ואעפ"כ נכשל בה המלך יאשיהו שנאמר
Originál: Taanit 22a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.