Ve snu mu byl přečten [verš]: „A vyhladil jsem tři pastýře“ (Za 11,8). Druhého dne, když se s ním loučili, řekl jim: Ať rabíni jdou v pokoji.
אקרויה בחלמיה (זכריה יא, ח) ואכחיד את שלשת הרועים למחר כי הוו מיפטרי מיניה אמר להו ליזלו רבנן בשלמא:
Taanit 9b תענית
Rav Šimi bar Aši býval u Rava Papy a často mu kladl námitky. Jednoho dne ho viděl, jak padl na tvář [v modlitbě], a slyšel ho říkat: Milosrdný ať mě ochrání před zahanbením od Šimiho. Přijal na sebe mlčení a už mu námitky nekladl.
רב שימי בר אשי הוה שכיח קמיה דרב פפא הוה מקשי ליה טובא יומא חד חזייה דנפל על אפיה שמעיה דאמר רחמנא ליצלן מכיסופא דשימי קביל עליה שתיקותא ותו לא אקשי ליה
I Reš Lakiš zastává názor, že déšť [je dáván] kvůli jednotlivci, neboť Reš Lakiš řekl: Odkud víme o dešti kvůli jednotlivci? Jak je psáno: „Proste Hospodina o déšť v čase pozdního deště; Hospodin činí blesky a dá jim lijavý déšť, každému byliny na poli“ (Za 10,1).
ואף ר"ל סבר מטר בשביל יחיד דאמר ר"ל מנין למטר בשביל יחיד דכתיב (זכריה י, א) שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עושה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה
Mohl bych myslet, že všem – proto se učí: „každému“. A učí se: Jestliže „každému“, mohl bych myslet, že na všechna jeho pole – proto se učí: „poli“. Jestliže „poli“, mohl bych myslet, že na celé pole – proto se učí: „byliny“.
יכול לכל תלמוד לומר לאיש ותניא אי לאיש יכול לכל שדותיו ת"ל שדה אי שדה יכול לכל השדה ת"ל עשב
Jako Rav Daniel bar Ketina, který měl jednu zahradu. Každý den chodil a prohlížel ji. Řekl: Tento záhon potřebuje vodu a tento záhon vodu nepotřebuje. A přišel déšť a zavlažil všude, kde bylo třeba vody.
כי הא דרב דניאל בר קטינא הוה ליה ההיא גינתא כל יומא הוה אזיל וסייר לה אמר הא מישרא בעיא מיא והא מישרא לא בעיא מיא ואתא מיטרא וקמשקי כל היכא דמיבעי ליה מיא
Co znamená „Hospodin činí blesky [chazizim]“? Řekl rabi Josi bar Chanina: Učí to, že každému spravedlivému dělá Svatý, budiž požehnán, zvláštní oblak. Co jsou „chazizim“? Řekl Rav Jehuda: Porchot. Řekl rabi Jochanan: Znamení deště jsou porchot. Co jsou porchot? Řekl Rav Papa: Tenký mrak pod hustým mrakem.
מאי ה' עושה חזיזים א"ר יוסי (בר) חנינא מלמד שכל צדיק וצדיק הקב"ה עושה לו חזיז בפני עצמו מאי חזיזים אמר רב יהודה פורחות אמר רבי יוחנן סימן למטר פורחות מאי פורחות אמר רב פפא עיבא קלישא תותי עיבא סמיכתא
Řekl Rav Jehuda: Mlha před deštěm – přijde déšť; po dešti – déšť ustane. Před deštěm – přijde déšť, a tvé znamení je síto [které propouští]; po dešti – déšť ustane, a tvé znamení je kozí trus.
אמר רב יהודה נהילא מקמי מיטרא אתי מיטרא בתר מיטרא פסיק מיטרא מקמי מיטרא אתי מיטרא וסימניך מהולתא דבתר מיטרא פסיק מיטרא וסימניך חריא דעיזי:
Ula přišel do Babylónie. Viděl porchot a řekl jim: Odklizte nádobí, neboť teď přijde déšť. Nakonec déšť nepřišel. Řekl: Tak jako lžou Babyloňané, tak lže i jejich déšť.
עולא איקלע לבבל חזא פורחות אמר להו פנו מאני דהשתא אתי מיטרא לסוף לא אתי מיטרא אמר כי היכי דמשקרי בבלאי הכי משקרי מיטרייהו
Ula přišel do Babylónie. Viděl plný koš datlí za zuz. Řekl: Plný koš medu za zuz, a Babyloňané se nezabývají Tórou! V noci ho [datle] trápily. Řekl: Plný koš nožů za zuz, a Babyloňané se [přesto] zabývají Tórou!
עולא איקלע לבבל חזי מלא צנא דתמרי בזוזא אמר מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי באורייתא בליליא צערוהו אמר מלא צנא דסכינא בזוזא ובבלאי עסקי באורייתא
Učí se: Rabi Eliezer říká: Celý svět pije z vod oceánu, jak je řečeno: „A pára vystupovala ze země a napájela celý povrch půdy“ (Gn 2,6). Řekl mu rabi Jehošua: Což nejsou vody oceánu slané? Řekl mu: Jsou oslazovány v mracích.
תניא ר' אליעזר אומר כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה שנאמר (בראשית ב, ו) ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה אמר לו רבי יהושע והלא מימי אוקיינוס מלוחין הן אמר לו ממתקין בעבים
Rabi Jehošua říká: Celý svět pije z horních vod, jak je řečeno: „pije vodu z nebeského deště“ (Dt 11,11). Jak tedy naplňuji „a pára vystupovala ze země“? Učí to, že mraky sílí a stoupají k obloze, otevírají svá ústa jako měch a přijímají dešťovou vodu, jak je řečeno: „cedí déšť ze své páry“ (Jb 36,27).
ר' יהושע אומר כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה שנאמר (דברים יא, יא) למטר השמים תשתה מים אלא מה אני מקיים ואד יעלה מן הארץ מלמד שהעננים מתגברים ועולים לרקיע ופותחין פיהן כנוד ומקבלין מי מטר שנאמר (איוב לו, כז) יזקו מטר לאדו
A jsou proděravělé jako síto a přicházejí a cedí vodu na zem, jak je řečeno: „cezení vod, husté mraky“ (2S 22,12). A mezi jednou kapkou a druhou není víc než na šířku vlasu – aby tě to učilo, že den deště je velký jako den, kdy byla stvořena nebesa a země,
ומנוקבות הן ככברה ובאות ומחשרות מים על גבי קרקע שנאמר (שמואל ב כב, יב) חשרת מים עבי שחקים ואין בין טיפה לטיפה אלא כמלא נימא ללמדך שגדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ
jak je řečeno: „Činí veliké věci, že je nelze vyzpytovat“ (Jb 9,10), a je psáno: „Dává déšť na tvář země“ (Jb 5,10), a dále je psáno: „Což jsi nepoznal, což jsi neslyšel? Věčný Bůh, Hospodin… jeho rozumnost nelze vyzpytovat“ (Iz 40,28), (a je psáno: „Upevňuje hory svou silou atd.“ (Ž 65,7)).
שנאמר (איוב ט, י) עושה גדולות עד אין חקר וכתיב (איוב ה, י) הנותן מטר על פני ארץ וכתיב להלן (ישעיהו מ, כח) הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' אין חקר לתבונתו (וכתיב (תהלים סה, ז) מכין הרים בכחו וגו')
Podle koho jde to, co je psáno: „Napájí hory ze svých horních síní“ (Ž 104,13), a rabi Jochanan řekl: Z horních síní Svatého, budiž požehnán? Podle koho? Podle rabi Jehošuy.
כמאן אזלא הא דכתיב (תהלים קד, יג) משקה הרים מעליותיו וא"ר יוחנן מעליותיו של הקב"ה כמאן כרבי יהושע
A rabi Eliezer? Protože [vody] vystupují tam, nazývá je „napájí ze svých horních síní“. Neboť kdybys to neřekl, jak bys vysvětlil „prach a hlínu z nebes“ (Dt 28,24)? Spíše protože se zvedá tam, nazývá se „z nebes“; zde také, protože vystupují tam, nazývají se „z jeho horních síní“.
ור' אליעזר כיון דסלקי להתם משקה מעליותיו קרי להו דאי לא תימא הכי (דברים כח, כד) אבק ועפר מן השמים היכי משכחת לה אלא כיון דמדלי להתם מן השמים קרי ליה הכא נמי כיון דסלקי להתם מעליותיו קרי ליה
Podle koho jde to, co řekl rabi Chanina: „Shromažďuje jako hráz vody moře, ukládá propasti do pokladnic“ (Ž 33,7) – kdo způsobil, že se pokladnice naplnily obilím? Propasti. Podle rabi Eliezera. A rabi Jehošua? To se týká
כמאן אזלא [הא] דא"ר חנינא (תהלים לג, ז) כונס כנד מי הים נותן באוצרות תהומות מי גרם לאוצרות שיתמלאו בר תהומות כרבי אליעזר ור' יהושע ההוא
Originál: Taanit 9b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.