nemá se z ní užitek, ale [za její užití] se nepáchá zpronevěra [meila]. A jestliže dříve, než majitelé dosáhli smíření, pase se, dokud nedostane vadu, a prodá se, a za její cenu ať přinese jinou; a činí náhradu a [za její užití] se páchá zpronevěra.
לא נהנין ולא מועלין ואם עד שלא כיפרו הבעלים תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אחרת ועושה תמורה ומועלין בה
Proč potřebuji učit [to] u zpronevěry? Proč potřebuji učit [to] u náhrady? – [Tanaita] učí zde o náhradě, a když už učil o náhradě, učí také o zpronevěře; a když už učil u zpronevěry o zpronevěře, učí také o náhradě.
למה לי למיתנייה גבי מעילה למה לי למיתנייה גבי תמורה תנא הכא תמורה ואיידי דתנא תמורה תנא נמי מעילה ואיידי דתנא גבי מעילה מעילה תנא נמי תמורה
Učili jsme: [Oběť], které uplynul její rok, a ta, která se ztratila a byla nalezena s vadou – jestliže poté, co majitelé dosáhli smíření, nechá se zemřít. To je vyvrácení Reš Lakiše!
תנן שעיברה שנתה ואבדה ונמצאת בעלת מום אם אחר שכיפרו בעלים מתה תיובתא דריש לקיש
Reš Lakiš ti odpoví: Když první část učí „nechá se zemřít“, [vztahuje se to] na [tu], která se ztratila a byla nalezena s vadou: jestliže poté, co majitelé dosáhli smíření, nechá se zemřít.
אמר לך ריש לקיש כי קתני רישא מתה אאבדה ונמצאת בעלת מום אם אחר שכיפרו בעלים תמות
Raba řekl: Tak říká (tanaita): [Oběť], která se ztratila a byla nalezena s přechodnou vadou – jestliže poté, co majitelé dosáhli smíření, nechá se zemřít; jestliže dříve, než majitelé dosáhli smíření, pase se, dokud nedostane trvalou vadu, a prodá se.
אמר רבה הכי קאמר (תנא) שאבדה ונמצאת בעלת מום עובר אם אחר שכפרו בעלים מתה אם קודם שכיפרו בעלים תרעה עד שתסתאב במום קבוע ותימכר
Nýbrž Rava řekl: Tak [mišna] učí: Uplynul-li jí rok a ztratila se, nebo se ztratila a byla nalezena s vadou – [byla-li nalezena] poté, co majitelé dosáhli smíření, nechá se zemřít; dříve, než majitelé dosáhli smíření, pase se, dokud nedostane vadu, a prodá se.
אלא אמר רבא הכי קתני עברה שנתה ואבדה או אבדה ונמצאת בעלת מום אחר שכיפרו הבעלים מתה קודם שכיפרו הבעלים תרעה עד שתסתאב ותימכר
A je třeba učit „jestliže se ztratila“ u [oběti] s vadou [i u té, které uplynul rok]. Neboť kdyby učil [jen] u té, které uplynul rok, řekl bych, že tam ztráta působí, protože není způsobilá pro svou věc; ale [u oběti] s vadou, která by bez vady byla způsobilá, bych řekl, že ztráta nepůsobí.
וצריך למיתני אם אבדה גבי בעלת מום [וגבי עברה שנתה] דאי תנא גבי שעיברה שנתה הוה אמינא התם הוא דמהניא לה אבדה משום דלא חזיא למילתה אבל בעלת מום דאי לא מומא חזיא אימא לא תהני ליה אבדה
A kdyby učil [jen] u [oběti] s vadou, [řekl bych, že] tam ztráta působí, protože není způsobilá k přinesení; ale [u té], které uplynul rok, a která je způsobilá k přinesení, bych řekl, že ztráta nepůsobí. Je to [tedy] zapotřebí.
ואי תני גבי בעלת מום התם הוא דמהניא לה אבדה משום דלא חזיא להקרבה אבל עיברה שנתה דחזי' להקרבה אימא לא תהני לה אבדה צריכא
Není to podobné: [zvíře ztracené] v noci není způsobilé ani samo o sobě, ani pro [svou] cenu; ale toto – ač samo o sobě způsobilé není, pro [svou] cenu způsobilé je.
לא דמי אבידה דליליא לא חזיא לא לגופה ולא לדמי אבל הא נהי דלגופה לא חזיא לדמי חזיא
Učili jsme: Druhý [kozel] se pase, dokud nedostane vadu, a prodá se, a jeho cena připadne na dobrovolné dary, protože oběť za hřích obce se nenechává zemřít. Ale [oběť] jednotlivce se nechá zemřít.
תנן השני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה לפי שאין חטאת הציבור מתה הא דיחיד מתה
Odpoví ti: Odsunuté [oběti] jsou jedna věc a ztracené jiná. Jaký je důvod? U ztracených se jeho mysl k nim upíná, zda se snad nenajdou; odsunuté se znovu způsobilými nestanou.
אמר לך דחויין לחוד ואבודין לחוד מ"ט אבודין דעתיה עליהון דילמא משתכחין דחויין לא הדרי מתחזיין
Originál: Temurah 22a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.